חילופי שלטון, מבצע צבאי ואסון אזרחי: האירועים הבולטים של 2021

בסוף 2020 החלה אוכלוסיית העולם להתחסן נגד נגיף הקורונה, ותחילת 2021 התאפיינה באופטימיות רבה אחרי שנה של מגפה. עד מהרה התברר שהקורונה כאן כדי להישאר, והחיים המשיכו להתנהל בצידה, גל אחרי גל וחיסון אחר חיסון. השנה שהסתיימה זה עתה החלה עם חילופי משמרות בבית הלבן, ובמהלכה גם בישראל מונה ראש ממשלה חדש אחרי 12 שנות שלטון נתניהו. ממבצע "שומר החומות", דרך הטרגדיה בהר מירון ו(כמעט) אף מילה על הקורונה - בחרנו את האירוע המשמעותי ביותר בכל אחד מחודשי השנה החולפת.

ינואר: עידן טראמפ הסתיים - ג'ו ביידן נכנס לבית הלבן

אחד האירועים המשמעותיים ביותר של השנה התרחש ממש עם תחילתה, ב-6 בינואר, כאשר אלפים מתומכיו של דונלד טראמפ פרצו לבניין הקפיטול בוושינגטון, במחאה נגד אישור מינויו של נשיא ארצות הברית הנכנס ג'ו ביידן. הפורעים השחיתו את בניין הקפיטול ופצעו עשרות שוטרים, בהם אחד שמת משבץ למחרת. ארבעה מהמפגינים נהרגו באירוע, כולל אישה אחת שנורתה למוות לאחר שחדרה לתוך הבניין.

שבועיים לאחר מכן, ב-20 בינואר, הסתיימו רשמית ארבע שנות כהונת טראמפ, וג'ו ביידן, שזכה במרבית האלקטורים בבחירות שנערכו בנובמבר 2020, הושבע לנשיא ארה"ב. לצידו הושבעה סגנית הנשיא קמלה האריס, האישה הראשונה שמכהנת בתפקיד.

פברואר: צבא מיאנמר ביצע הפיכה - עשרות אלפים יצאו לרחובות במחאה

בשעות הבוקר המוקדמות של 1 בפברואר יצאה לדרך ההפיכה הצבאית במיאנמר, כאשר נשיא המדינה וראש הרשות המבצעת נעצרו ונכלאו, יחד עם מנהיגים נוספים ממפלגת השלטון, על ידי טטמדאו - הכוחות המזוינים של מיאנמר. כעבור כמה שעות הכריז הצבא על מצב חירום, והודיע על העברת השלטון למפקד הכוחות המזוינים.

עשרות אלפים יצאו לרחובות במחאה נגד ההפיכה, והצבא פרס כלי רכב משוריינים ברחבי הערים הגדולות בניסיון לדכא אותה. מנהיגי המערב גינו את ההפיכה וקראו לשחרור העצורים, כאשר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש תיאר את ההתפתחויות במדינה האסיאתית כ"מכה קשה לרפורמות הדמוקרטיות במיאנמר".

מרץ: אחרי שנתיים של משבר פוליטי - עוד מערכת בחירות הסתיימה

המשבר הפוליטי אליו נקלעה ישראל החל משנת 2019, במסגרתו התקיימו שלוש מערכות בחירות עד להקמת ממשלת האחדות בראשות הליכוד וכחול לבן, נמשך כאשר גם ממשלה זו פורקה פחות משנה אחרי הקמתה. ב-23 במרץ השנה יצאו אזרחי להצביע בפעם הרביעית תוך שנתיים, בבחירות לכנסת ה-24.

עם הגעת תוצאות האמת הסופיות, התחזקה ההערכה כי המשבר רחוק מלהסתיים, כאשר היה נראה שלאף אחד מהגושים אין יכולת להרכיב ממשלה. גוש נתניהו קיבל בבחירות 59 מנדטים בלבד, כאשר מפלגת ימינה עוד נספרה כחלק ממנו, וגוש מתנגדי נתניהו לא הצליח להגיע ל-61 מנדטים ללא המפלגות הערביות. יעברו עוד כמעט שלושה חודשים עד שיתברר ש-12 שנות נתניהו הגיעו לסיומן.

אפריל: האסון האזרחי הגדול בתולדות המדינה

ב-30 באפריל, ליל ל"ג בעומר, הגיעו מאות אלפי אנשים להילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון, כמדי שנה. קצת אחרי חצות, התקבצו כ-20 אלף איש במעמד ההדלקה במתחם חסידות תולדות אהרון, ועם סיומה החלו רבים מהמשתתפים לצאת מהמתחם. כשעברו המשתתפים בגשר נוצר דוחק רב, שהוביל למפולת אנושית כאשר עשרות אנשים נתקעו זה על זה ולא הצליחו להיחלץ.

באסון נהרגו 45 גברים, רובם צעירים, מהם 38 מתו במקום ומותם של שבעה נוספים נקבע בבית החולים. עשרות אנשים נוספים נפצעו, מהם 22 באורח קשה, במה שהפך לאסון האזרחי הגדול ביותר מאז הקמת מדינת ישראל. בעקבות האסון הכריזה הממשלה על יום אבל לאומי, ומאוחר יותר הוחלט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית.

מאי: מבצע צבאי רחב היקף בעזה - ומהומות בערים המעורבות

לראשונה מאז מבצע "חגורה שחורה" ב-2019, יצא צה"ל ב-10 במאי השנה למבצע צבאי רחב היקף ברצועת עזה, לאחר שארגוני הטרור הפלסטינים החלו בירי רקטות לעבר אזור ירושלים. המבצע קיבל את השם "שומר החומות", ובמהלכו שוגרו יותר מ-4,000 רקטות לעבר ישראל, מהם נהרגו 8 אזרחים ישראלים ו-3 אזרחים זרים, בנוסף לחייל צה"ל שנהרג מירי נ"ט.

מהומות שפרצו לפני המבצע בירושלים על רקע מחאת תושבי שייח ג'ראח על הכוונה לפנותם מבתיהם, התפתחו במהלך המבצע למהומות אלימות בערים המעורבות, אשר במהלכן נהרגו שני אזרחים יהודים ושני אזרחים ערבים. לאחר האירועים אישרה הממשלה תוכנית חירום לתגבור כוחות השיטור בערים המעורבות.

יוני: אחרי 12 שנות שלטון נתניהו - בנט נכנס למשרד ראש הממשלה

כמעט שלושה חודשים לאחר הבחירות, ב-13 ביוני הושבעה ממשלת ישראל ה-36, אחרי 12 שנות שלטונו הרצופות של בנימין נתניהו. נפתלי בנט הושבע לראש ממשלת החילופים, שקיבלה את הכינוי "ממשלת בנט-לפיד". יאיר לפיד מונה לשר החוץ, והוא צפוי להיכנס למשרד ראש הממשלה באוגוסט 2023.

הממשלה הוקמה כשמפלגת ימינה חברה לגוש מתנגדי נתניהו לצורך הרכבת הקואליציה, לאחר שנתניהו קיבל ראשון את המנדט מנשיא המדינה אך לא הצליח להרכיב ממשלה. המפלגה שהשלימה את הקואליציה אחרי מו"מ ממושך הייתה רע"מ בראשות מנסור עבאס, והממשלה קיבלה את אמון הכנסת ברוב של 60 שהצביעו בעד מול 59 שהצביעו נגד.

יולי: אולימפיאדת טוקיו יצאה לדרך באיחור של שנה - המשלחת הישראלית חזרה עם ההישג הגדול בתולדותיה

באיחור של שנה כתוצאה ממגפת הקורונה, ב-23 ביולי יצאה לדרך אולימפיאדת טוקיו 2020 בבירת יפן. בשונה מתחרויות קודמות, האולימפיאדה נערכה ללא קהל והספורטאים לא הורשו לבקר באתרי תיירות. את טבלת הזכיות בתחרות הובילה ארצות הברית עם 113 מדליות, מתוכן 39 מדליות זהב.

המשלחת הישראלית לאולימפיאדה מנתה 90 ספורטאיות וספורטאים, והיתה למשלחת הגדולה והמוצלחת ביותר ששלחה ישראל למשחקים האולימפיים. אבישג סמברג זכתה במדליית ארד בטאקוונדו, נבחרת הג'ודו זכתה במדליית ארד בתחרות הקבוצתית המעורבת, ארטיום דולגופיאט זכה במדליית זהב בהתעמלות מכשירים, ולינוי אשרם זכתה במדליית זהב בקרב רב - המדליה האולימפית הראשונה של ישראל בענף ההתעמלות האומנותית.

אוגוסט: ארה"ב השלימה את הנסיגה מאפגניסטן - טליבאן השתלט על המדינה

ב-31 באוגוסט, אחרי 20 שנה של נוכחות צבאית אמריקנית, השלימה ארצות הברית את נסיגת כוחותיה מאפגניסטן, אותה כבשה בעקבות פיגועי 11 בספטמבר בשנת 2001, שהעלו את אפגניסטן כחשודה העיקרית במתן בסיסים לאוסאמה בן לאדן ולארגון הטרור אל-קאעידה.

במקביל לנסיגה האמריקנית, החלה לחימה בין כוחות ההתנגדות הממשלתיים לבין ארגון הטרור טליבאן, ובמהלכה השתלט הארגון האיסלאמיסטי על שטחים רבים ברחבי המדינה, עד שנכבשה הבירה קאבול ואנשי הטליבאן הכריזו על סיום הלחימה.

ספטמבר: המחדל החמור בכלא גלבוע - שישה אסירים ביטחוניים נמלטו

ב-6 בספטמבר לפנות בוקר נמלטו שישה אסירים ביטחוניים מכלא גלבוע, באמצעות מנהרה שחפרו במשך חודשים רבים. בין הנמלטים היו חמישה מאנשי הג'יהאד האיסלאמי, וכן זכריא זביידי, מפקד גדודי חללי אל-אקצא של פת"ח בג'נין.

ארבעה מהנמלטים נלכדו בשטח ישראל כעבור ארבעה ימים, והשניים הנותרים נתפסו בג'נין כעבור כמעט שבועיים. בעקבות המחדל החליט השר לביטחון הפנים עמר בר-לב על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית לבדיקת הנסיבות והכשלים שהובילו לבריחת האסירים.

אוקטובר: ועידת האקלים יצאה לדרך בגלאזגו - מנהיגי העולם התחייבו להפחית את פליטת גז המתאן

הייתה זו השנה בה משבר האקלים עלה לכותרות יותר מבכל שנה שקדמה לה, וב-31 באוקטובר יצאה לדרך בגלאזגו שבסקוטלנד ועידת האו"ם לשינוי אקלים, שנדחתה בשנה בעקבות מגפת הקורונה. בוועידה השתתפו כ-25 אלף נציגים מ-200 מדינות, ביניהם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן וראש ממשלת ישראל נפתלי בנט.

במהלך הוועידה התחייבו יותר ממאה מנהיגים מרחבי העולם להביא להפחתה של 30% בפליטת גז המתאן עד שנת 2030, ובנוסף הסכימו להפסיק את כריתת היערות עד אותה שנה. יחד עם זאת, הודו וסין, שתיים מהמזהמות הגדולות בעולם, לא הסכימו להתחייב על הפסקת השימוש בפחם.

נובמבר: נחצה רף 5 מיליון המתים מקורונה - וריאנט האומיקרון נדגם לראשונה

שנתיים לאחר ההתפרצות הראשונה של מגפת הקורונה בווהאן שבסין, נחצה רף 5 מיליון המתים ברחבי העולם כתוצאה מסיבוכי המחלה. בישראל, שרק זמן קצר קודם לכן יצאה מהגל הרביעי, הסתמנה בסוף נובמבר עלייה במספר הנדבקים, והחל החשש מהתפרצות הגל החמישי.

החיסון שאושר בסוף 2020 הביא לאופטימיות רבה, אך במהלך 2021 התגלו עשרות מוטציות של הנגיף, ובנובמבר נדגם לראשונה זן האומיקרון בדרום אפריקה, שהוביל להגבלות חדשות ברחבי העולם בדיוק בזמן ההכנות לחג המולד וחגיגות השנה החדשה.

דצמבר: אחרי 16 שנות שלטון - גרמניה נפרדה מאנגלה מרקל

השנה שהחלה עם חילופי משמרות בבית הלבן והמשיכה עם העברת השלטון גם בישראל, הסתיימה עם פרידה מאחת המנהיגות הוותיקות והמוערכות בעולם. אנגלה מרקל, שכיהנה כקנצלרית גרמניה במשך 16 שנים רצופות, הודיעה שלא תתמודד לכהונה נוספת.

את מקומה של מרקל בהנהגת המפלגה השמרנית תפס ארמין לאשט, אך הוא הוביל את המפלגה לתוצאה הגרועה ביותר שהשיגה בהיסטוריה המודרנית של גרמניה, ובבחירות זכתה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בראשותו של אולף שולץ, שנכנס לתפקיד הקנצלר ב-8 בדצמבר, לאחר שהבונדסטאג אישר את מינויו.