זעם החרדים על בג"ץ: "התעמרות חסרת תקדים בלומדי התורה"

הרוחות במערכת הפוליטית סוערות הבוקר (שישי) בעקבות צו הביניים הדרמטי שהוציא אמש בג"ץ, אשר קבע כי החל מ-1 באפריל, יום שני הקרוב, יופסקו התקציבים לישיבות עבור תלמידים שנדרשו להתגייס אך לא עשו זאת. יו"ר ש"ס אריה דרעי אמר אמש כי "צו הביניים שנתן בג"צ לשלילה מיידית של תקציבי הישיבות הוא אות קין והתעמרות חסרת תקדים בלומדי התורה במדינת היהודים". יו"ר יהדות התורה השר יצחק גולדקנופף אמר: "פגיעה חמורה בעמלי התורה ולומדיה". השר מאיר פרוש תקף גם הוא ואמר: "בג"ץ בחר שוב לפגוע בעולם התורה והישיבות", וממפלגת דגל התורה נמסר בתגובה: "הפגיעה בלומדי התורה, בישיבות ובחינוך התורני לא יעבור לסדר היום".

"דווקא בימים בהם עם ישראל זקוק לרחמי שמיים בדרום ובצפון, בג"ץ מוביל גישה פוגענית כלפי לומדי התורה שעליהם עומד העולם", הוסיף אמש דרעי, "ש"ס תמשיך להיאבק על זכותם של תלמידי הישיבות לשקוד על התורה ותבחן את צעדיה". השר פרוש אמר: "זוהי פגיעה חמורה בזכות הקיום שלנו בארץ ישראל - האינסטנציה השיפוטית הגבוהה ביותר של מדינת ישראל מבקשת להשליך לכלא את לומדי התורה. אוי לה לאותה בושה. לא נשלים עם מצב זה ונאבק לבטל את ההחלטה באופן מיידי".

השר גולדקנופף אמר: "הצו שניתן על ידי שופטי בג"ץ שתכליתו פגיעה חמורה בעמלי התורה ולומדיה, כאן בארץ ישראל - מדינת העם היהודי, הוא אות קלון ובזיון. מדינת ישראל קמה להיות בית לעם היהודי שתורתו תורת אמת, ואין כח בעולם שיוכל לה. לולא התורה, אין לנו זכות קיום. ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר על כך".

גורמים ביהדות התורה אמרו כי "הופתענו מאוד" מהחלטת בג"ץ, אך הודיעו כי עד הדיון בבית המשפט יהיה להם די והותר זמן כדי להעביר החלטת ממשלה או חוק שיסדיר את הסוגיה. בדגל התורה הוסיפו: "בג"ץ והמערכת הפקידותית החליטו על מאבק כולל בלומדי התורה ובחינוך התורני והם חייבים להוכיח לכולם שהם בעלי הבית במדינה הזאת והם גם יחליטו עבורינו לאיזה קואליציה נלך. איך אפשר להוציא צו ביניים תוך שעה, כשאדם מן השורה יכול להמתין שנים לפסיקה?. הכל מתוזמן. נדאג ללומדי התורה ולחינוך התורני ונשאל את גדולי התורה כיצד לנהוג מבחינה פוליטית לאור הפגיעה הגלויה בלומדי התורה ובציבור החרדי כולו".

צו הביניים והתשובות שהועברו לבג"ץ עוררו תגובות מכל קצוות המערכת הפוליטית, כאשר השר בני גנץ הביע תמיכה בגורמים המשפטיים, וכתב לאחר פרסום הצו: "הנושא הוא לא בג"ץ ולא היועמ"שית שעושה את מלאכתה נאמנה - אלא הצורך שלנו בחיילים בעת מלחמה קשה, והצורך של החברה שלנו שכולם יקחו חלק בזכות לשרת את המדינה. בג"ץ פסק היום את המובן מאליו, הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו. זה זמן למעשים".

ראש האופוזיציה יאיר לפיד מסר בהתייחסות לבקשת הדחייה של נתניהו: "בזמן מלחמה, הדבר היחיד שבו התעסק ‏נתניהו בימים האחרונים זה לחפש פטור גורף מגיוס עבור החרדים שתבטיח את יציבות הקואליציה. התשובה שלו לבג״ץ היא עלבון לאינטליגנציה, אין שום סיבה לאשר דחייה נוספת".

צו הביניים הדרמטי פורסם לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש מבג"ץ ארכה נוספת של 30 ימים לגיבוש הסכמות על חוק הגיוס, בטענה כי הושגה "התקדמות ניכרת" בנושא. במקביל, היועצת המשפטית בהרב-מיארה הגישה בנפרד את תשובתה הרשמית לבית המשפט, בה חזרה על עמדתה לפיה המדינה תידרש לגייס חרדים החל מ-1 באפריל - ולהפסיק העברת תקציבים לישיבות לאחר "תקופת היערכות קצרה".

בנימוקיו לבית המשפט, נתניהו טען כי ניהול המלחמה גזל את זמנו ולא אפשר לגבש הסכמות בסוגיית הגיוס עד כה. "המתקפה הנפשעת על ישראל ב-7 באוקטובר חייבה אותנו לגייס את משאבי הזמן ותשומת הלב בעיקר לניהול המלחמה בששת החודשים שחלפו מאז", כתב ראש הממשלה. לצד זאת טען בהמשך בקשתו כי בשבועות האחרונים נעשה מאמץ לגיבוש הסדר, והוסיף: "דרוש עוד פרק זמן קצר לגיבוש סופי של ההסדר, להשלמת עבודת המטה המקצועית, לקביעת המסלולים והמסגרות שיאפשרו למתגייסים לשמור על אורח חייהם במהלך שירותם, ולהבטיח שאלו ש'תורתם אומנותם' יוכלו ללמוד תורה".

בתשובתה הנפרדת של בהרב-מיארה נכתב: "בהיעדרה של מסגרת נורמטיבית להימנעות מגיוסם של תלמידי הישיבות, החל מ-1 באפריל אין בסיס לפטור גורף לתלמידים אלו - ועל רשויות הגיוס יהיה לקבל החלטות פרטניות בעניינם של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים ולפעול בעניין גיוסם, על פי דין".

על פי היועמ"שית, עד כה הממשלה לא הציגה מתווה חקיקה קונקרטי, "הנתמך בתשתית עובדתית -מקצועית ושיש בו כדי לעמוד באמות המידה החוקתיות". בעקבות זאת, בתשובתה של בהרב-מיארה נכתב כי הייעוץ המשפטי לא יכול להציג לשופטי בג"ץ לוחות זמנים בנוגע להמשך חקיקת חוק הפטור מגיוס.

בנוגע להמשך תקצוב הישיבות כתבה היועצת: "בהיעדר בסיס נורמטיבי, החל מ-1 באפריל לא תקום עוד סמכות להעברת כספי תמיכות למוסדות תורניים, בגין תלמידים המיועדים לשירות ביטחון הלומדים במוסדות אלו". לצד זאת, היא חזרה והדגישה כי יש לאפשר "תקופת היערכות" בטרם הפסקת העברת הכספים לישיבות. בכך, עשוי להינתן לממשלה מרווח זמן נוסף לפתרון סוגיית הפטור מגיוס, במקביל להמשך העברת הכספים למוסדות הלימוד החרדים לאורך "תקופת ההיערכות" - וזאת בהסכמת היועמ"שית.