פסיקה דרמטית של בג"ץ: מ-1 באפריל - יופסקו התקציבים לישיבות

דרמת חוק הפטור מגיוס: בג"ץ הוציא הערב (חמישי) צו ביניים דרמטי הקובע כי החל מ-1 באפריל, יום שני הקרוב, יופסקו התקציבים לישיבות עבור תלמידים שנדרשו להתגייס אך לא עשו זאת. ממלא מקום נשיא העליון עוזי פוגלמן והשופטים יצחק עמית ונעם סולברג, שדנו בעתירה ונשענו על עמדת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה בהחלטתם, קבעו כי דיון ההמשך יערך בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בחודש מאי.

צו הביניים הדרמטי פורסם לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש מבג"ץ ארכה נוספת של 30 ימים לגיבוש הסכמות על חוק הגיוס, בטענה כי הושגה "התקדמות ניכרת" בנושא. במקביל, היועצת המשפטית בהרב-מיארה הגישה בנפרד את תשובתה הרשמית לבית המשפט, בה חזרה על עמדתה לפיה המדינה תידרש לגייס חרדים החל מ-1 באפריל - ולהפסיק העברת תקציבים לישיבות לאחר "תקופת היערכות קצרה".

בנימוקיו לבית המשפט, נתניהו טען כי ניהול המלחמה גזל את זמנו ולא אפשר לגבש הסכמות בסוגיית הגיוס עד כה. "המתקפה הנפשעת על ישראל ב-7 באוקטובר חייבה אותנו לגייס את משאבי הזמן ותשומת הלב בעיקר לניהול המלחמה בששת החודשים שחלפו מאז", כתב ראש הממשלה. לצד זאת טען בהמשך בקשתו כי בשבועות האחרונים נעשה מאמץ לגיבוש הסדר, והוסיף: "דרוש עוד פרק זמן קצר לגיבוש סופי של ההסדר, להשלמת עבודת המטה המקצועית, לקביעת המסלולים והמסגרות שיאפשרו למתגייסים לשמור על אורח חייהם במהלך שירותם, ולהבטיח שאלו ש'תורתם אומנותם' יוכלו ללמוד תורה".

בתשובתה הנפרדת של בהרב-מיארה נכתב: "בהיעדרה של מסגרת נורמטיבית להימנעות מגיוסם של תלמידי הישיבות, החל מ-1 באפריל אין בסיס לפטור גורף לתלמידים אלו - ועל רשויות הגיוס יהיה לקבל החלטות פרטניות בעניינם של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים ולפעול בעניין גיוסם, על פי דין".

על פי היועמ"שית, עד כה הממשלה לא הציגה מתווה חקיקה קונקרטי, "הנתמך בתשתית עובדתית -מקצועית ושיש בו כדי לעמוד באמות המידה החוקתיות". בעקבות זאת, בתשובתה של בהרב-מיארה נכתב כי הייעוץ המשפטי לא יכול להציג לשופטי בג"ץ לוחות זמנים בנוגע להמשך חקיקת חוק הפטור מגיוס.

בנוגע להמשך תקצוב הישיבות כתבה היועצת: "בהיעדר בסיס נורמטיבי, החל מ-1 באפריל לא תקום עוד סמכות להעברת כספי תמיכות למוסדות תורניים, בגין תלמידים המיועדים לשירות ביטחון הלומדים במוסדות אלו". לצד זאת, היא חזרה והדגישה כי יש לאפשר "תקופת היערכות" בטרם הפסקת העברת הכספים לישיבות. בכך, עשוי להינתן לממשלה מרווח זמן נוסף לפתרון סוגיית הפטור מגיוס, במקביל להמשך העברת הכספים למוסדות הלימוד החרדים לאורך "תקופת ההיערכות" - וזאת בהסכמת היועמ"שית.

צו הביניים והתשובות שהועברו לבג"ץ עוררו תגובות מכל קצוות המערכת הפוליטית. השר בני גנץ הביע תמיכה בגורמים המשפטיים, וכתב לאחר פרסום הצו: "הנושא הוא לא בג"ץ ולא היועמ"שית שעושה את מלאכתה נאמנה - אלא הצורך שלנו בחיילים בעת מלחמה קשה, והצורך של החברה שלנו שכולם יקחו חלק בזכות לשרת את המדינה. בג"ץ פסק היום את המובן מאליו, הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו. זה זמן למעשים".

יו"ר ש"ס אריה דרעי מסר בתגובה להחלטת בג"ץ: "צו הביניים שנתן בג"צ לשלילה מיידית של תקציבי הישיבות הוא אות קין והתעמרות חסרת תקדים בלומדי התורה במדינת היהודים. דווקא בימים בהם עם ישראל זקוק לרחמי שמיים בדרום ובצפון, בג"צ מוביל גישה פוגענית כלפי לומדי התורה שעליהם עומד העולם. ש"ס תמשיך להיאבק על זכותם של תלמידי הישיבות לשקוד על התורה ותבחן את צעדיה".

השר גולדקנופף אמר: "הצו שניתן על ידי שופטי בג"ץ שתכליתו פגיעה חמורה בעמלי התורה ולומדיה, כאן בארץ ישראל - מדינת העם היהודי, הוא אות קלון ובזיון. מדינת ישראל קמה להיות בית לעם היהודי שתורתו תורת אמת, ואין כח בעולם שיוכל לה. לולא התורה, אין לנו זכות קיום. ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר על כך".

שר ירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש תקף: "בג"ץ בחר שוב לפגוע בעולם התורה והישיבות ובצעד חסר תקדים מטיל סנקציות כלכליות נגד אלו שבחרו ללמוד את התורה הקדושה. זוהי פגיעה חמורה בזכות הקיום שלנו בארץ ישראל - האינסטנציה השיפוטית הגבוהה ביותר של מדינת ישראל מבקשת להשליך לכלא את לומדי התורה. אוי לה לאותה בושה. לא נשלים עם מצב זה ונאבק לבטל את ההחלטה באופן מיידי".

גורמים ביהדות התורה אמרו כי "הופתענו מאוד" מהחלטת בג"ץ, אך הודיעו כי עד הדיון בבית המשפט יהיה להם די והותר זמן כדי להעביר החלטת ממשלה או חוק שיסדיר את הסוגיה. גם בדגל התורה תקפו את בית המשפט: "הפגיעה בלומדי התורה, בישיבות ובחינוך התורני לא יעבור לסדר היום. בג"ץ והמערכת הפקידותית החליטו על מאבק כולל בלומדי התורה ובחינוך התורני והם חייבים להוכיח לכולם שהם בעלי הבית במדינה הזאת והם גם יחליטו עבורינו לאיזה קואליציה נלך. איך אפשר להוציא צו ביניים תוך שעה, כשאדם מן השורה יכול להמתין שנים לפסיקה?. הכל מתוזמן. נדאג ללומדי התורה ולחינוך התורני ונשאל את גדולי התורה כיצד לנהוג מבחינה פוליטית לאור הפגיעה הגלויה בלומדי התורה ובציבור החרדי כולו".

ראש האופוזיציה יאיר לפיד מסר בהתייחסות לבקשת הדחייה של נתניהו: "בזמן מלחמה, הדבר היחיד שבו התעסק ‏נתניהו בימים האחרונים זה לחפש פטור גורף מגיוס עבור החרדים שתבטיח את יציבות הקואליציה. התשובה שלו לבג"ץ היא עלבון לאינטליגנציה, אין שום סיבה לאשר דחייה נוספת".

בתגובה לתשובת היועמ"שית, התנועה לאיכות השלטון מסרה כי היא דורשת פסק דין במעמד צד אחד בעתירתה על חוק הגיוס. "השוויון בנטל הוא צורך קיומי למדינת ישראל ולחברה הישראלית, ואין דרך להשיגו מלבד חקיקת חוק גיוס אחיד ושוויוני שיחול על כולם", נמסר מטעם התנועה, שבירכה על עמדתה של בהרב-מיארה והוסיפה בהקשר זה: "לאור תגובת היועמ"שית, התנועה דורשת פסק דין לאלתר במעמד צד אחד או לכל הפחות - דיון דחוף ביותר כבר השבוע - בעתירת התנועה בדרישתה לשוויון בנטל".

כזכור, אמש הגישה בהרב-מיארה לבג"ץ בקשת דחייה בת יום אחד להגשת תשובה היום בשעה 14:00, שנדחתה לשעה 16:00 ולבסוף נדחתה שוב לשעה 17:00, וזאת "בשים לב לרגישות הדברים, ולצורך בהידרשותם לטיוטה של גורמים רבים, ביניהם גורמים בכירים ביותר", לדבריה.