בג"ץ טעה עובדתית כשפסל את דרעי - וניתן להוכיח זאת | דעה

למה צריך דיון ציבורי ומשפטי מחודש בפסילת דרעי על ידי בג''ץ? בגלל סטריאוטיפים ודעות קדומות, ובגלל פערי שפה ותרבות - שופטי בג"ץ טעו. מדובר בפסיקה שגויה (עובדתית, בג"ץ טעה בעובדות), פסיקה שהוכיחה שבג"ץ לא מגן על מיעוטים אלא פוגע במיעוטים, פסיקה שגזלה מהמיעוט הש"סניקי הנרדף את כל מה שיש לו, את כבשת הרש, את הפתק הקטן שלו בקלפי, פסיקה שלקחה מ-400 אלף מזרחים את הדבר הכי קדוש בדמוקרטיה - את זכות הבחירה שלהם.

הפסיקה הזו כאמור, מבוססת על טעות עובדתית של בג"ץ, והטעות העובדתית הזו, מבוססת על תפיסה עדתית, דעות קדומות וסטריאוטיפים, שהובילו לחוסר ההבנה של בג"ץ את ש"ס ואריה דרעי, והפכה את הש"סניקים מאוהב לאויב. התפיסה הסטריאוטיפית הזו מלווה ומלבה את כל פרשות דרעי לאורך השנים, וכותרתה: "קרימינליזציה כדי לבלום דמוקרטיזציה" (עיינו בספר "ישראל השנייה"), משמע, התארגנות פוליטית מזרחית היא אירוע החשוד כעבריינות מזרחית, בה המנהיג המזרחי הוא "שיילוק" יהודי בן עדות המזרח שכאילו יצא מסטריאוטיפ "הסוחר מוונציה" של ויליאם שייקספיר.

"לא ניתן להתעלם מן העובדה כי מדובר בבעל דין שאינו נעדר תחכום", נסחפה אחרי הסטריאוטיפ הנכלולי שבנה הדיכוי, השופטת דפנה ברק ארז. השופט מינץ לא רק נסחף אחרי הסטריאוטיפ, אלא תרם תרומתו לבניית הסטריאוטיפ ה"שיילוקי" הנורא, המשלב אדנים אנטי מזרחיים ואנטי חרדיים. בפסיקתו, בחר מינץ לצטט את הרמב"ם כדי לפגוע, להשפיל ולבנות את הדעה הקדומה נגד המזרחים הש"סניקים: "אסור לאדם להנהיג עצמו בדברי חלקות ופיתוי", כתב על מנהיג תנועת ש"ס, וחתם ב"המבין יבין".

הבנו היטב את כוונות כבוד השופט, ואת התרומה שלה לסטריאוטיפ שמכשיר את דיכוי בני עדות המזרח, עד כדי שלילת הבחירה הדמוקרטית שלהם. נדגיש שוב כבוד השופט: דרעי לא אמר "דברי חלקות ופיתוי" אלא דברי שלום ופיוס. השופטים פירשו את דבריו הפוך, על פי הסטריאוטיפ שעליו הם נבנו ואותו הם ממשיכים לבנות. הם עשו את זה מבלי לבדוק ומבלי לברר את הפרטים, הרי מה זה בשביל בית משפט שמדיר מזרחים, לפסול הצבעה של 400 אלף מזרחים.

ניתוח דברי דרעי שמוכיחים שבג"ץ טעה כשטען שדרעי שיקר

שופטי בג"ץ האשימו את אריה דרעי בכך ששיקר לבית המשפט, שכן הוא התחייב לפרוש מהחיים הפוליטיים ולאחר מכן - חזר בו מהתחייבותו. את דבריו בישיבת סיעת ש"ס יום לאחר הסדר הטיעון, בהם הבהיר כי הוא ממשיך להנהיג את ש"ס וכי הוא לא פורש מהחיים הפוליטיים, הגדירו שופטי בג"ץ, מתוך אותו עולם סטריאוטיפי, כ"התרסה נגד בית המשפט". נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כתבה בחריפות כי הדברים "מעלים תהיות באשר לניקיון כפיו של דרעי". השופטת ענת ברון הסיקה מסקנה שגויה על פיה התנהלותו של דרעי "מעידה על זלזול בבית המשפט".

אלה התבטאויות חריפות ושגויות שהופכות את הסיפור של דיון בג"ץ דרעי לסיפור שמתמצת ומדגים את הטרגדיה ההיסטורית של ש"ס, שרצתה להיות תנועה מתונה ומגשרת, אבל ההגמוניה לא נתנה לה להיות כזו. לא רק שלא נתנה לה, אלא שהיא התעקשה למסגר את המהפכה היפה, ואת הבשורה המתונה והמתוקה של תנועתו של מר"ן הרב עובדיה יוסף - כאירוע עברייני.

ראו איזו הבנה מעוותת של המהלך של דרעי - השופטים הבינו את דבריו יום לאחר אישור הסדר הטיעון בבית המשפט, כהכרזת מלחמה נגדם. זאת, למרות שהקו של דרעי היה למנוע מלחמה נגדם. אם רק היו מקשיבים לו, ולא פוסקים על סמך הסטריאוטיפ, הם היו מבינים זאת.

אלמלא הדעות הקדומות של שופטי בג"ץ, הם היו מבינים את האמת המפייסת. דרעי אמר למחרת הסדר הטיעון כי הוא ממשיך להנהיג את תנועת ש"ס ולא פורש מהחיים הפוליטיים כי זה היה הסדר הטיעון: דרעי יפרוש לכנסת אחת, ימשיך להנהיג את ש"ס מבחוץ - ובכנסת הבאה יכול לחזור. הוא לא רצה מלחמה מול מערכת המשפט, הוא לא רצה להתריס נגד מערכת המשפט ולא רצה להתריס נגד הסדר הטיעון – הוא אמר שהוא לא פורש מהחיים הפוליטיים, כי זה היה הסדר הטיעון.

בהתאם לכך, כל ניתוח הטקסטים שנאמרו בבית המשפט, חייב להיעשות בצל הסדר הטיעון שקבע שדרעי יפרוש לכנסת אחת בלבד. זו הנחת היסוד: "דרעי פורש לכנסת אחת". זה היה הברור מאליו.

הטענה השגויה שדרעי שיקר והתחייב לבית המשפט לפרוש מהחיים הפוליטיים מתבססת על פסקה אחת בדבריו, שקל מאוד להבין שהשופטים טעו בדרך שבה פירשו אותה. לא זו בלבד, הם ממש הפכו אותה. זו טעות שמבוססת על פערי שפה ועל דעות קדומות כלפי המנהיג המזרחי. וגם, למרבה העלבון, על דיון שלא נעשה בחרדת קודש, ופסק על גזל הצבעתם של 400 אלף מזרחים כלאחר יד, מבלי לבדוק ולבחון את הדברים בצורה רצינית.

בפסקה הזו של דרעי, שעליה מבוססת הטענה שהוא שיקר לבית המשפט, הוא מסביר מדוע הוא בחר בהליך של הסדר טיעון ולא במאבק משפטי. הסיבה: הוא לא רוצה להחזיר את ש"ס לתקופה של לפני 30 שנה, לתקופה בה ניהלה מלחמות נגד מערכת המשפט. שופטי בג"ץ לקחו את האמירה הפייסנית הזו של דרעי שנועדה למנוע קרע בעם, הפכו את משמעותה והשתמשו בה בצורה שגורמת לקרע בעם.

הפסקה מתחילה כשדרעי מסביר מה השיקולים בגללם בחר בגישה הפייסנית, כלומר ללכת להסדר טיעון ולא לנהל משפט: "כשאתה מנהל משפט, אתה רוצה להתגונן ואתה רוצה להוציא קול זעקה, וכשמתחילות ההתנגחויות, להב החרב המתהפכת עובדת בצורה אחרת. שקלתי שיקולים והחלטתי שאני לא רוצה לחזור למה שהיה לפני 20 ו-30 שנה, ורוצה להמשיך עם הזמן שנשאר לי להשקיע בצרכי ציבור בלי לערב את המלחמות הללו, ולהמשיך לייצג את השכבות והציבור שאני מייצג בצורה אחרת, גם אם לא מהכנסת".

מה הוא מנסה לומר? "לא רוצה לחזור למה שהיה לפני 20 ו-30 שנה"; "רוצה להמשיך עם הזמן שנשאר לי, בלי לערב את המלחמות הללו"

השופטים לא סתם טעו בפרשנות דבריו של דרעי, הם פירשו את דבריו הפוך מכוונתו הפייסנית. הרי, רק צריך להיות קשוב למנהיג ש"ס כדי להבין שכשהוא אמר "אני לא רוצה לחזור למה שהיה לפני 20 ו-30 שנה" - כוונתו לא שאיננו רוצה לחזור עוד לכנסת, אלא כוונתו שהוא אינו רוצה לחזור למאבקים ולמלחמות שהיו לש"ס מול מערכת המשפט. איך אפשר לא להבין את זה? ואם השופטים לא הבינו את המשפט הזה, איך הם לא הבינו את המשפט שבו דרעי אמר במפורש "בלי לערב את המלחמות הללו" – איזה מלחמות?

כשדרעי אמר "עם הזמן שנשאר לי", השופטים הפכו את דבריו וקבעו כי משמעותם היא שהוא מתחייב עם הזמן שנשאר לו לפעול מחוץ לכנסת, כשברור שמשמעותם היא שעם הזמן שנשאר לו, הוא רוצה "להשקיע בצרכי ציבור בלי לערב את המלחמות" נגד מערכת המשפט. הרי זה בדיוק מה שהוא אמר: "רוצה להמשיך עם הזמן שנשאר לי להשקיע בצרכי ציבור בלי לערב את המלחמות הללו".

קחו לדוגמא את השופט אלכס שטיין, השופט שזכה לשבחים מהגמוניה כיוון שהגביל את זכות הבחירה המזרחית באומרו "הציבור הנכבד הזה נתן את קולו לבחירתו של דרעי כנציגו בכנסת, וממילא לא בחר את שרי הממשלה". כמה נדיב מצדה של ההגמוניה להסביר למזרחים: אמנם אתם לא יכולים לקבוע מי יהיה שר, אבל חברי כנסת "אנחנו" מרשים לכם לבחור. השופט שטיין הפך את הכרזתו המפייסת של דרעי בבית המשפט.

השופט קבע: "הצהרה זו (של דרעי - אב"ח) אומרת בלשון שאינה משתמעת לשני פנים – כמעט 'ברחל בתך הקטנה',  את הדברים הבאים: דרעי, חבר הכנסת לשעבר ושר לשעבר, פורש מהזירה הפוליטית ועובר לעשייה הציבורית שמחוץ לכנסת". השופט טעה. ראינו שדרעי מעולם לא הצהיר הצהרה כזאת. אלה הם רק פערי השפה והדעה הקדומה שגרמו לשופט לפרש אותו כך. לכן פסיקתו של השופט שגויה. טעות. קורה, אבל טעות.

השופטת דפנה ברק ארז, גם היא הופכת את דבריו של דרעי, מתוך פערי השפה, התרבות והדעות הקדומות, ומפרשת אותם כאמירה של דרעי שהוא, כך על פי פרשנותה, "החליט להמשיך את עשייתו הציבורית שלא מהכנסת", לתקופה שהוא הגדיר כ"זמן שנשאר לי". גם ברק ארז לא מבינה את כוותנו של דרעי כשאמר "הזמן שנשאר לי", וגם היא מפרשת אותם על פי הסטריאוטיפ. ראינו שהכוונה היא שבזמן שנשאר לו, דרעי לא רוצה "את המלחמות הללו" בין ש''ס לבית המשפט, הוא אחראי ורוצה למנוע קרע בעם.

אם לא די בזה, כשהשופטת ברק ארז מצטטת את דרעי, פערי השפה והתרבות כל כך גדולים עד שהיא חותכת מהטקסט את חמש המילים הכי חשובות ומפייסות שלו: "בלי לערב את המלחמות הללו". זה לא בכוונת זדון חלילה, אלא שמהניתוח הטקסטואלי שלה - נדמה שלא ממש מסתדר לה שהמנהיג המזרחי יגיד מילים של פיוס והושטת יד לשלום בעם, אז היא לתומה, שמה שלוש נקודות במקום חמש המילים הללו. חמש המילים הכל כך חשובות ומפייסות של המנהיג המזרחי הושמטו כי הן לא התאימו לסטריאוטיפ ולנרטיב של השופטת ברק ארז.

חמש המילים הכל כך חשובות ומפייסות של המנהיג המזרחי הושמטו כי הן לא התאימו לסטריאוטיפ ולנרטיב של השופטת ברק ארז. גם אצל השופטת יעל וילנר המילים המפייסות הושמטו מתוך הציטוט של דרעי, כאילו דברי הפייסנות של המנהיג המזרחי, שהן מהות הבשורה הספרדית של ש"ס, לא מסתדרים לה, אז היא פשוט מוחקת אותם. כך, על בסיס פערי השפה והדעות הקדומות, נבנה הנרטיב שהמנהיג המזרחי שמושיט יד לשלום - בעצם מכריז מלחמה.

גם אצל השופטת יעל וילנר המילים המפייסות הללו הושמטו מתוך הציטוט של דרעי, כאילו דברי הפייסנות של המנהיג המזרחי, שהן מהות הבשורה הספרדית של ש"ס, לא מסתדרים לה, אז היא פשוט מוחקת אותם. כך, על בסיס פערי השפה והדעות הקדומות, נבנה הנרטיב שהמנהיג המזרחי שמושיט יד לשלום - בעצם מכריז מלחמה.

ומה באשר לסוף דבריו של דרעי: "גם אם לא מהכנסת"? מדובר בהתייחס לכנסת אחת בלבד. כל הדיון מדבר על כנסת אחת בלבד. זה היה הסדר הטיעון, וכל ניסיון לפרש את הטקסטים של דרעי בבית המשפט, לא יכול להיעשות שלא מתוך הבנת הסיטואציה שזה היה הסדר הטיעון, שדרעי מעולם לא התחייב לפרוש מהחיים הפוליטיים כפי שהבינו, אלא שהיה מדובר בפרישה לכנסת אחת בלבד.

זו לא המצאה מתוך הדמיון המזרחי, הרי נציג היועצת המשפטית לממשלה עו''ד ענר הלמן הבהיר מפורשות וחד משמעית כי דרעי מעולם לא התחייב לפרוש מהחיים הפוליטיים. השתיקה בתקשורת בהקשר של העוול הזה מוזרה, הרי כך דיווחו על "הסדר הטיעון" העיתונאים בתחום.

כך למשל דיווחה על הסדר הטיעון כתבת "ידיעות אחרונות" טובה צימוקי, ב-22.12.2021: "פרקליטות המדינה לא התחייבה לוותר על קלון אם ירצה דרעי לחזור לחיים הפוליטיים" - כלומר, אין שום התחייבות של דרעי לא לחזור לחיים הפוליטיים.

ב"מקור ראשון" דווח על הסדר הטיעון: "הוא יאפשר ככל הנראה לדרעי לשוב ולהתמנות לשר בעתיד". האפשרות של התחייבות לפרישה מהחיים הפוליטיים לא עולה על דעתו של אף אחד, כי היא לא עלתה על דעתו של אף אחד. בכלכליסט העריכו ש"דרעי יפסיד כ-40 משכורות", כלומר הוא מתפטר ל-40 חודשים ונשאר בחוץ כנסת אחת. גם עיתונאי "הארץ" חן מענית דיווח כך ב-22.12.2021, ותחת הכותרת "הושג הסדר טיעון עם אריה דרעי" מענית כתב: "התפטרותו של דרעי תייתר את הצורך לקבוע אם דבק קלון במעשיו, והוא יוכל לרוץ לכנסת הבאה". כלומר, הסדר הטיעון אומר מפורשות שדרעי מתפטר מכנסת אחת ויוכל לרוץ לכנסת הבאה. זה בדיוק מה שדרעי עשה - הוא לא שיקר.

אם כן, דרעי לא שיקר מעולם ובטח שלא התריס נגד בית המשפט ונגד הסדר הטיעון, כשאמר למחרת הסדר הטיעון שהוא ממשיך להנהיג את תנועת ש"ס. הוא דיבר בתום לב ובהתאם להסדר הטיעון. גם אם הייתה אי הבנה אצל שופטי בג"ץ, היה מקום לברר אותה ולא לפסוק בדיון שטחי ובקלות ראש על פסילת בחירתם הדמוקרטית של 400 אלף מצביעים מזרחים. בג"ץ היה צריך לפחות לבקש לברר את הסוגיה עם השופט שמואל הרבסט, נשיא בית משפט השלום בירושלים ועם אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לשעבר. הרי בשום ערכאה - לא התקיים דיון מקדים בשאלה האם דרעי שיקר חלילה והוליך שולל את בית המשפט.

השופט הרבסט כתב פסקה שסותרת לחלוטין את הסדר הטיעון שקבע שדרעי לא ייגע יותר בכספי ציבור. אנחנו לא יודעים על בסיס מה היא מסתמכת. אז איך אפשר שבג"ץ פסק על פסילת בחירות דמוקרטיות בלי לשאול אותו? מנדלבליט מכיר ויודע את פרטי הסדר הטיעון, הוא יכול לאשר לבית המשפט שדרעי לא משקר ושלא הייתה התחייבות מצידו, וכך אולי - למנוע את פסילת הבחירה הדמוקרטית. איך אפשר לפסוק בלי לשאול אותו? הדיון שנעשה כלאחר יד בלי לברר לעומק בשאלה המכפישה הזו האם דרעי שיקר לבית המשפט חלילה, כמו גם העובדה שאפילו לא שאלו את היועמ"ש לשעבר מנדלבליט ואת השופט הרבסט, מבהירה עד כמה בחוסר כבוד לבוחרי ש''ס, השופטים פסלו את הצבעתם.

יתרה מזו, השופט שטיין פסק כי ההצהרה של דרעי "והסתמכותו של בית המשפט והתובע עלייה יוצרות 'השתק שיפוטי' ומעמידות בפני דרעי, בבואו להתמנות לשר בממשלה, אבן-נגף משפטית שאין לה הופכין". איך הוא יכול להסתמך על הצהרה שלא הייתה כדי לפסול בחירות דמוקרטיות? הרי ברור לכל אדם ישר שיקרא את השורות הללו בלב נקי, שלא הייתה הצהרה כזו של דרעי, וכי מדובר בפרשנות שגויה. אבן הנגף המוסרית היא שהשופט שגה ופסל את זכות הבחירה של מיעוט נרדף ונטול ייצוג מתוך שגיאתו.

השופט שטיין ציטט במרכאות את דרעי כמי שהתחייב: "אני פורש מהזירה הפוליטית". גם זו שגיאה עובדתית. דרעי מעולם לא התחייב התחייבות כזו. ממילא הקביעה של השופטת דפנה ברק ארז כי הייתה "הפרה של חובת ההגינות של דרעי כלפי בתי המשפט" וגם דבריה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות "סבורה אני כי יש לייחס משקל משמעותי למצג שהציג דרעי בפני בית משפט השלום", הם תוצאה של ההבנה השגויה את דרעי על בסיס הסטריאוטיפ והדעות הקדומות, ולא על פי האמת. אי אפשר לייחס משקל משמעותי למצג הזה שדרעי הציג, כי הוא לא הציג מצג כזה. זו באמת טרגדיה של אי הבנות.

וכדי למנוע עוד אי הבנות, חשוב להדגיש כי נדמה שיש כאלו שלא הבינו כמה לא פשוטה פסילת דרעי. מבחינה חוקית לדרעי מותר להיות שר, אז שופטי בג"ץ גייסו שתי סיבות מתחום "הטעם הטוב" ו"הטכניקה הלא טובה" כדי לפסול את הבחירה הדמוקרטית בו: עילת הסבירות, השתק ישפוטי.

ועוד חשוב לצטט מתוך פסק הדין בעניין דרעי: "העבירות המיוחסות לנאשם אינן כוללות זדון או כוונה להונות את שלטונות המס"; "חלקו של הנאשם בביצוע העבירות המיוחסות לו הינו פאסיבי"; "עבירות המס המיוחסות לנאשם לא נבעו מרצון לרווח כלכלי"; "עבירות מיסים מינוריות". הוסיפו לזה את דבריה של נציבת מס הכנסה לשעבר עו''ד טלי ירון אלדר כי אם זה לא היה אריה מכלוף דרעי, "במקרים דומים לא מגיעים לאישום פלילי", ואת דברי מנדלבליט שסיכם את חקירות דרעי "מהתיק הזה לא נולד אפילו עכברון" .

האם דרעי לא שמע את השופט? הוא לא שמע, וגם לזה יש הוכחה חד משמעית

והנה עוד אבן בחומת הסטריאוטיפ האנטי מזרחי, שאפשר לנפץ בדקה. מי שיקרא בלב פתוח יוכל להבין שזו דוגמא, שככה בנויה כל הטעות ביחס של ההגמוניה כלפי ש"ס בכלל, ודרעי בפרט בשלושים שנות ההיתקלויות בין ישראל הראשונה לש''ס. בהתאם לסטריאוטיפ העבריין המזרחי, הנכלולי, ה"שיילוקי" שהודבק למנהיג המזרחי החד פעמי שהעז לגרום למזרחים להצביע עבור עצמם, נאחזו בהגמוניה בדברים שאמר דרעי בריאיון לחדשות 13 לשאלתו של כתבנו ספי עובדיה, איך דרעי לא קם ותיקן את השופט הרבסט כשאמר שדרעי פורש מהחיים הפוליטיים ולא ייגע עוד בצרכי ציבור. דרעי השיב בכנות כי לא שמע את הדברים, בגלל ההתרגשות.

מטפחי הסטריאוטיפ נגד המזרחי ובכללם "ארץ נהדרת" כמובן חגגו על הדברים. "הנה, תראו את 'שיילוק' הנכלולי אומר טיעון כל כך שקרי, שהוא לא שמע", כאילו רמזו. אבל דרעי לא שיקר, אלא אמר אמת. העיתונאי יניר קוזין חזר אל הווידאו של הקראת גזר הדין של דרעי בבית המשפט, ולמרבה מזלם של דרעי, האמת והצדק, הבחין כי יש הוכחה חד משמעית שדרעי דיבר אמת כשאמר שלא שמע את דברי השופט.

איך זה ייתכן? ובכן, דרעי לא שמע את דברי השופט הללו, שנכתבו בגזר הדין, ולא יכול היה לשמוע, כי השופט כלל לא אמר אותם. איך לא שמעתם את זה שדרעי לא שמע? כי זה היה מזיק לסטריאוטיפ האנטי מזרחי, שהדיכוי טורח לשמר. ואם הסטריאוטיפ הזה לא היה נשמר, השופטים לא היו פוסקים על פיו - שיש לפסול את דרעי. ואם לא היו פוסלים את דרעי, אולי היה איחוי קרעים, פיוס בעם ושוויון. אבל בשביל זה, צריך להקשיב אחד לשני ולא לשפוט על פי סטריאוטיפ, גאווה ודעה קדומה.

ד"ר אבישי בן חיים הוא פרשן חדשות 13 לענייני חרדים