חשש בישראל מצווי מעצר נגד בכירים נוספים; נתניהו: "יום שחור"

מכה מדינית חסרת תקדים: החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, בגין "פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה", מטלטלת היום (חמישי) את הצמרת המדינית וגוררת גינויים ותגובות בארץ ובעולם. החשש המרכזי בישראל היא שההחלטה תעניק רוח גבית לעיצומים נוספים נגד בכירים ואנשי צבא. נתניהו, שהוצב על ידי בית הדין בשורה אחת עם דיקטטורים ופושעי מלחמה ידועים לשמצה, כינה את ההחלטה "אנטישמית", וקבע כי זו "שקולה למשפט דרייפוס המודרני - והיא גם תסתיים כמוהו". שר החוץ גדעון סער שוחח עם מקבילו ההולנדי - לאחר שהולנד הייתה המדינה הראשונה שהודיעה על תמיכה בהחלטת בית הדין - וביטל את ביקורו בישראל. התקווה המרכזית בירושלים: ממשל טראמפ יפעל משמעותית נגד שופטי בית הדין.

"ישראל דוחה בשאט נפש את הפעולות והאישומים האבסורדיים והשקריים נגדה מצד בית הדין הפלילי הבין-לאומי, שהוא גוף פוליטי מוטה ומפלה", אמר נתניהו. "אין צודקת יותר מהמלחמה שישראל מנהלת בעזה מאז השבעה באוקטובר 2023, לאחר שארגון הטרור חמאס פתח נגדה במתקפה רצחנית, וביצע את הטבח הגדול ביותר שנעשה נגד העם היהודי מאז השואה".

בנוגע לתובע הכללי בהאג, כרים קאן, הוסיף נתניהו: "ההחלטה התקבלה על-ידי תובע ראשי מושחת המנסה להציל את עורו מהאשמות החמורות נגדו בגין הטרדה מינית, ומשופטים מוטים המונעים בידי שנאה אנטישמית לישראל. לכן התובע שיקר כשאמר לסנאטורים אמריקניים שלא יפעל נגד ישראל לפני שיגיע אליה וישמע את הצד שלה. לכן הוא ביטל את הגעתו לישראל בחודש מאי האחרון באופן פתאומי, כמה ימים לאחר שהועלו החשדות נגדו בגין הטרדה מינית, והודיע על כוונתו להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר". בסיום תגובתו מסר נתניהו: "שום החלטה אנטי-ישראלית לא תמנע ממדינת ישראל להגן על אזרחיה".

[brightcove_iframe video_id='vod-news-vod-the-main-edition-clips-part-2411212026' autoplay='0' credit='' desc='נתניהו: "יום שחור, בית הדין בהאג - אויב האנושות"' poster='' kid='1_f293sjcw' duration='116']

השר לשעבר גלנט קבע כי החלטת בית הדין "תיזכר לדיראון עולם", ותקף: "ההחלטה מציבה את מדינת ישראל ואת ראשי החמאס הרצחניים באותה השורה ובכך מעניקה לגיטימציה לרצח תינוקות, אונס נשים וחטיפת קשישים ממיטתם. ההחלטה מהווה תקדים מסוכן כנגד הזכות להגנה עצמית וללחימה מוסרית והיא מעודדת טרור רצחני".

"חלפו לבלי שוב הימים בהם היה ניתן לשלול מאיתנו את הזכות להגן על עצמנו", המשיך גלנט, "הניסיון למנוע מישראל את זכותה להשיג את מטרותיה במלחמתה הצודקת ייכשל - לוחמי צה״ל ואנשי כוחות הביטחון ימשיכו בפעולתם עד להשבת החטופים, פירוק החמאס והשבת תושבי ישראל לביתם בביטחון".

לסיום כתב שר הביטחון לשעבר: "גאה על הזכות שניתנה לי להוביל את מערכת הביטחון במלחמה הקשה ורבת ההישגים שנכפתה עלינו - מחזק את כוחות הביטחון, הפועלים לפי החוק והצדק במשימותיהם במלחמת ״שבע החזיתות״ - המלחמה שתקבע את עתידנו בארצנו בעשרות השנים הבאות".

התובע בהאג כרים קאן, שהגיש את הבקשה להוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט, קרא למדינות המכירות בסמכותו של בית הדין הבינלאומי לכבד את ההחלטה: "אני פונה למדינות החברות באמנת רומא לקיים את התחייבותיהן, אנו בונים על שיתוף הפעולה שלכן במקרה הזה. אנו מצפים לשיתוף פעולה גם משחקנים שאינם מדינות כדי להבטיח שמירה על החוק הבינלאומי".

תגובות חריפות בנוגע להוצאת הצווים הגיעו מכל מרכיבי המערכת הפוליטית בארץ - ולגינויים של נתניהו וגלנט הצטרפו גם חברי האופוזיציה. ראש האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד הגיב: "מגנה את החלטת בית הדין בהאג, ישראל מגינה על חייה מול ארגוני טרור שתקפו, רצחו ואנסו את אזרחינו, צווי המעצר האלה הם פרס לטרור". יו"ר המחנה הממלכתי ח"כ בני גנץ הוסיף: "״החלטת בית הדין בהאג היא עיוורון מוסרי וחרפה היסטורית שלעולם לא תישכח".

נשיא המדינה יצחק הרצוג קבע כי מדובר ב"יום שחור לצדק ולאנושות", ותקף: "ההחלטה המופרכת של בית הדין הפלילי הבינלאומי, שנעשתה בחוסר תום לב, הפכה את הצדק האוניברסלי לבדיחה אוניברסלית. היא שמה ללעג את קורבנם של כל אלו שנלחמו למען הצדק - מניצחון בעלות הברית על הנאצים ועד היום. ההחלטה בחרה בצד של הטרור והרשע על פני הדמוקרטיה והחירות, והפכה את מערכת הצדק הבינלאומי עצמה למגן אנושי לפשעי חמאס נגד האנושות".

שר הביטחון ישראל כ"ץ מסר: "החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט היא חרפה מוסרית שצבועה כולה באנטישמיות ושמדרדרת את מערכת המשפט הבינלאומית לשפל חסר תקדים. מדובר בהחלטה מבישה שמשרתת את ראש הנחש איראן ושלוחותיה. בית הדין הבינלאומי בחר להעניק רוח גבית לתובע מוטה ומושחת - ולאלו ששואפים להשמיד את מדינת ישראל".

עוד הוסיף כ"ץ: "לא ניתן לגוף עוין, צבוע וחסר לגיטימציה לפגוע במנהיגינו ובלוחמינו. נמשיך להגן על אזרחי ישראל בנחישות ובגאווה, ונעמוד איתנים מול כל מי שינסה לערער על זכותנו להגן על עצמנו. מי שחושב שיוכל להרתיע אותנו מלהשיג את כל מטרות המלחמה שהצבנו דרך החלטות מגוחכות שמשרתות את איראן וגרורותיה – יגלה מולו מדינה חזקה ונחושה שתפעל בעוצמה בכל זירה, נגד כל איום: בזירה הצבאית, המדינית - והמשפטית".

שר המשפטים יריב לוין הגיב: "ההחלטה להוציא צווי מעצר היא בזויה ואנטישמית. זוהי חרפה היסטורית שתיזכר כאחד המהלכים המבישים והצבועים ביותר של מוסד בינלאומי כלשהו. בית הדין הפך לכלי שרת בידי גורמי טרור וציר הרשע, תוך רמיסת כל עקרונות החירות, הצדק והמשפט. החלטתו מבהירה כי בית הדין הוא אויב של האמת, הצדק והשלום. אני מגבה ומחזק את ראש הממשלה נתניהו ואת שר הביטחון לשעבר גלנט אל מול הצווים המבישים האלה".

שר החוץ סער מסר: "רגע שחור ל״בית הדין״ הפלילי הבינ״ל בהאג (ICC), בו איבד כל לגיטימציה לקיומו ולפעילותו. הוא פעל ככלי שרת פוליטי בשירות הגורמים הקיצוניים ביותר הפועלים לערעור השלום, הבטחון והיציבות במזרח התיכון. הגוף המתקרא ״בית דין״ הוציא צווים אבסורדיים בחוסר סמכות נגד ראש משלת ישראל נתניהו ושר הבטחון לשעבר שלה גלנט, למרות שישראל אינה חברה בבית הדין. על המדינות ההגונות וכל אדם הגון בעולם לדחות בשאט נפש עוול זה".

במקביל לגינויים בישראל, בחמאס בירכו על ההחלטה - על אף שצו מעצר הוצא נגד המפקד הצבאי של ארגון הטרור, מוחמד דף, שכבר חוסל. בכיר חמאס, אל ראשיק, הגיב: "ישראל מתמודדת עם האמת, בזמן שהיא ממשיכה לפגוע בערכים המוניטארים". בכיר אחר בארגון הטרור, באסם נעים, טען כי צווי המעצר הם "צעד חשוב אל עבר הצדק". גם הרשות הפלסטינית בירכה על הוצאת צווי המעצר - וקראה למדינות ליישם אותם.

בירושלים תולים תקוות בסיוע אמריקני נגד החלטת בית הדין, בעיקר לקראת חילופי הממשל בינואר הקרוב. בהודעה רשמית, ממשל ביידן גינה את בית בית הדין: "דוחים לחלוטין את ההחלטה להוציא צווי מעצר לנתניהו וגלנט". במקביל, יועצו המיועד לביטחון לאומי של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ, מייקל וולץ, הגיב על הוצאת הצווים - והבטיח: "חכו לינואר, התגובה נגד בית הדין בהאג תגיע".

מתוך 124 החתומות על אמנת רומא - אלו המדינות שכבר הודיעו: "נכבד את החלטת בית הדין"

124 מדינות חתומות על אמנת רומא, ממנה שואב בית הדין הפלילי הבינלאומי את סמכויויתיו - ובכללן רוב מדינות אירופה, מדינות דרום אמריקה, קנדה, אוסטרליה ורבות ממדינות אפריקה. בעקבות זאת, ראש הממשלה נתניהו והשר לשעבר גלנט לא יוכלו להגיע לשורה ארוכה של יעדים, מבלי לחשוש ממעצר ומהסגרה לבית הדין.

הוצאת צווי מעצר בינלאומיים מסוג זה מהווה פעולה חסרת תקדים, שטרם ברור עד כמה מרחיקות לכת יהיו השלכותויה במקרה הישראלי. בינתיים, קנדה, הולנד, אירלנד וצרפת כבר הבהירו כי יכבדו את צווי המעצר ויפעלו לאור החלטת הטריבונל הבינלאומי. לאחר שנשאל על הנושא, ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו אמר: "כל מדינה צריכה לציית לחוק הבינלאומי". שר החוץ של האיחוד האירופי ג'וזפ בורל, שמרבה לבקר את ישראל מאז החלה המלחמה ברצועת עזה, הגיב: "צווי המעצר אינם פוליטיים ויש ליישם את החלטת בית הדין וליישם אותה". מנגד, בנוסף לארה"ב גם הונגריה וארגנטינה הודיעו לשיראל שהן מגנות את הצעד שננקט נגד נתניהו וגלנט.

בריטניה פרסמה הודעה אמביוולנטית, בה הודיעה כי בתי המשפט בממלכה ייקבעו את אופי ההתייחסות לצווי המעצר. "אנחנו מכבדים את העצמאות של בית הדין הפלילי הבינלאומי המהווה מוסד חשוב לחקירות ותביעות הנוגעות לפשעים הבינלאומיים הקשים ביותר", נכתב בהודעה הממשלה הבריטית, בהמשכה נכתב: "היינו ברורים בנוגע לכך שלישראל עומדת הזכות להגן על עצמה, בהתאמה לדין הבינלאומי". לסיום הובהר: "אנו מכבדים את החלטת בית הדין, אך בתי המשפט העצמאיים שלנו הם שייקבעו האם נתמוך בצווים שהוצאו".