בליץ החקיקה נמשך: החוקים יעברו לדיונים לקראת קריאה ראשונה

אחרי לילה לבן במליאה, חברי הכנסת התכנסו הבוקר (רביעי) שוב ואישרו את הקמת הוועדות שידונו בהכנת החוקים שיאפשרו את הקמת הממשלה להצבעה בקריאה ראשון. מדובר בחוק דרעי, חוק סמוטריץ', חוק בן גביר והחוק שמבטל את האפשרות של ארבעה ח"כים להתפצל מסיעה. הוועדות צפויות להתכנס בשעות הצהריים לדון על החוקים, שעברו אמש קריאה טרומית אחרי 9 שעות של דיון מקדים בוועדה המסדרת.

כזכור, "חוק דרעי" מתייחס לתיקון לחוק יסוד: הממשלה, אשר אמור להסדיר את מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר הפנים והבריאות על אף היותו עבריין מורשע. לפי התיקון לחוק, רק מי שנידון לעונש מאסר בפועל לא יוכל לכהן כשר, וזאת במקום הנוסח הקבוע היום בחוק לפיו כל מי שנידון לעונש מאסר, גם אם לא בפועל, לא יוכל לכהן כשר.

"חוק בן גביר" מתייחס לחוק פקודת המשטרה, אשר אמור להסדיר את העברתם של סמכויות ממפכ"ל המשטרה לשר המיועד לביטחון לאומי, יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר. אמש פורסם במהדורה המרכזית כי בן גביר נפגש עם המשנים ליועצת המשפטית לממשלה, גילי לימון ועמית הררי, שצפויים להתייצב בדיונים ולהביע הסוייגויות לחוק, כדי לנסות ולרככך את התנגדותם.

בכירי מערכת המשפט התנגדו בתוקף לדרישתו של בן גביר להיות מעורב בהעמדות לדין, מבחינתם זהו עניין שאין השר רשאי להתערב בו. נקודת מחלוקת נוספת היא התערבות בחקירות - בן גביר טען שחשוב לו להתערב בחקירות, אם זה בנושא אלימות בכבישים או הפרוטקשיין בדרום. בנוגע לנקודה זו לא הייתה שלילה מוחלטת, אולם בכירי המשפטים אמרו שמבחינתם זה יכול להיות רק עם אישור של היועמ"שית. בן גביר כמובן התנגד לתנאי זה בתוקף ואמר כי הוא במקום יותר בכיר, ואין היועמ"שית המפקדת שלו, ולכן הוא לא זקוק לאישורה.

כמו כן, "חוק סמוטריץ'" מתייחס לתיקון חוק יסוד: הממשלה, כך שבמשרד הביטחון יוכל להתמנות שר נוסף, סמוטריץ' עצמו, שיהיה אחראי על תחומים מסוימים בכפוף לשר הביטחון. עוד עולה מההסכם כי תשובות המדינות המוגשות לבג"ץ ביחס לנושאים באחריות השר מטעמו של סמוטריץ' במשרד הביטחון - יאושרו על ידיו בתיאום עם שר הביטחון וראש הממשלה.

אמש פורסם כיצד נציגיה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה תקפו בחריפות את החוקים במהלך דיון ועדת השרים לחקיקה שכינס שר המשפטים גדעון סער כדי לגבש את עמדת הממשלה היוצאת בעניין החוקים.

בתוך כך ההסכמים הקואליציונים ממשיכים, ואמש במהדורה המרכזית התפרסמו הנושאים העיקריים במשא ומתן בין הליכוד וראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו, לבין המפלגות החרדיות. את מירב תשומת הלב הציבורית תפסה ההתחייבות של הליכוד לנסות ולייצר "חשמל כשר" לאוכלוסייה החרדית, אך ליבת ההסכם היא נושא החינוך, כשמדובר על תוספת מיליארדים רבים לתקציב של מערכת החינוך החרדי.

עוד נושאים שנמצאים ברשימת הדרישות של המפלגות החרדיות, והפעם ככל הנראה יתממשו, הם הפרדה מגדרית בכיתות לימוד, שתתאפשר גם בלימודי תואר שני - בניגוד לפסיקת בג"ץ בנושא, וגם ניסיון למנוע נסיעות בשבת בשכונות בהן ישנו רוב דתי.

עוד מדובר על אכיפה קפדנית של איסור תחבורה ציבורית בשבת, כשהכוונה היא ככל הנראה לאוטובוסים הנוסעים בשבת בתל אביב, רמת גן ובמקומות אחרים. בנוסף, החרדים דורשים השוואת מעמד רב לאדם בעל תואר אקדמי, שזו דרישה קבועה של החרדים שהפעם ככל הנראה תענה. הדבר יכול להיות משמעותי במכרזים ממשלתיים שדורשים לעיתים תואר אקדמי כדרישת סף, מה שעלול להקשות על חרדים שלא למדו במוסד להשכלה גבוהה.

מי שמחזיק במושכות ומנהל את הדיונים הוא ח"כ יריב לוין, שנבחר אתמול בבוקר ליו"ר הכנסת כאשר 64 ח"כים הצביעו בעד בחירותו. "אעשה ככל יכולתי כדי למלא את שליחותי זו", אמר לוין, "מתוך הכרה בחשיבותה של הכנסת". בליכוד יש הערכה שלוין ירצה בסופו של דבר להישאר בתפקיד הזה, יותר מאשר להתמנות לשר המשפטים, שם הוא לא בטוח עד כמה נתניהו יאפשר לו לקדם את הרפורמות שהוא באופן ובקצב שהוא היה רוצה, ולכן לא פוסלים את האפשרות שבהמשך ייבחנו שמות נוספים בליכוד לתפקיד שר המשפטים.