המגעים לפשרה על המהפכה המשפטית: פגישה בין נתניהו ללוין

על רקע התנגדותו של שר המשפטים יריב לוין למתווה הפשרה המסתמן בנוגע למהפכה המשפטית, נפגש עמו היום (שלישי) ראש הממשלה בנימין נתניהו יחד עם בכירים נוספים בממשלה. לוין אמר הבוקר ברדיו "קול ברמה" כי הוא מתנגד ליוזמה. "אי אפשר להסכים להצעת הפשרה החדשה, היא לא משנה את הדבר הבסיסי הנדרש בשינוי בוועדה לבחירת שופטים". הוא הוסיף כי הוא מקבל גיבוי מוחלט מראש הממשלה בנימין נתניהו: "אין שום שינוי אצל ראש הממשלה בעניין הרפורמה, למרות כל הפרסומים". יו"ר המחנה הממלכתי ח"כ בני גנץ ימסור הערב הצהרה בנושא.

לוין נשאל בריאיון האם הוא לא חושש ממשבר חוקתי, והשיב: "אני לא יודע באיזה מקום נמצא את עצמנו. ראש הממשלה אמר בצדק שלאורך כל השנים הממשלות כיבדו את הפסיקות של בית המשפט ובית המשפט כיבדה את חוקי היסוד. אני מקווה שכך יהיה גם הפעם, האחריות עכשיו נמצאת אצל בית המשפט העליון".

[brightcove_iframe video_id='news-flash-part-2309051030' autoplay='0' credit='עומר מירון' desc='הרצוג: "די, נמאס. להתכנס להסכמות"' poster='' kid='1_ocaeso4e' duration='108']

מוקדם יותר אמר הנשיא יצחק הרצוג במפגש עם חברי הקהילה היהודית באוסטריה ואמר: "ישנם רגעים במשברים מהסוג הזה, שמנהיגות נדרשת כדי לנצל את ההזדמנות הנדירה כדי להושיט יד ולהגיע להסכמות, זה אחד הרגעים האלה. אנחנו לפני ראש השנה, לפני חגי תשרי, אנחנו כבר תשעה חודשים נמצאים במשבר עמוק שמשפיע בצורה דרמטית על החיים שלנו, משפיע על ביטחוננו, משפיע משמעותית על ביטחוננו, משפיע על כלכלתנו, משפיע על החברה שלנו משפיע על ההתנהגות האנושית שלנו. די, נמאס".

[brightcove_iframe video_id='news-part-2305091446' autoplay='0' credit='ערוץ כנסת' desc='גפני: "נשקול איך להתקדם עם הרפורמה"' poster='' kid='1_giec75as' duration='35']

"יש צורך להתכנס להבנות רחבות, זה אפשרי", הוסיף הנשיא, "זה לא נוגע ללוח זמנים, לא של בית משפט ולא של הכנסת - זה נוגע למציאות, והמציאות מחייבת לעשות מאמץ עצום להגיע להסכמות. אני קורא למנהיגים לגלות אחריות, להביט למציאות בעיניים, להושיט יד, להתאמץ, לא לדחות, להתכנס לעשות כל מאמץ ולנסות להגיע להסכמה רחבה כדי שהמשבר הזה שעוסק בסוגיה של רפורמה משפטית ויחסים בין הרשויות השונות, רשויות השלטון השונות, יחלוף מן העולם ונוכל לחזור לויכוחים, עימותים ודיונים על כל הסוגיות האחרות שמעסיקות את החברה הישראלית - חלקן סוגיות ותיקות וחלקן סוגיות חדשות כמקובל בכל דמוקרטיה".

הנשיא הרצוג סיכם: "כל מה שאני עושה בשבועות האחרונים נועד לשמור על הדמוקרטיה הישראלית, להגן עליה, אבל גם ליצור מנגנון רחב יותר של הבנות ואיזונים בין רשויות השלטון השונות - זה אפשרי וזה מחייב אחריות".

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני אמר:"נשקול איך אנחנו מתקדמים עם הרפורמה, אנחנו צריכים לעשות את חשבון הנפש שלנו, האם זה נכון בדרך כמו שהייתה עד היום. אני מניח שגם בש"ס יעשו. אני לא בטוח שזאת הדרך שאנחנו ממשיכים בה. יכול להיות שנלך על מסלולים אחרים".

לפי הצעת הפשרה החדשה, החקיקה תוקפא למשך שנה וחצי, וכן יחל מינוי שופטים בהסכמה בוועדה בהרכבה הנוכחי. בבית הנשיא קיבלו מסרים מנתניהו שלפיהם הוא נכון להקפאת חקיקה ארוכת טווח. מנגד, בכירים באופוזיציה אמרו כי הם "מקשיבים לנשיא, אבל חושדים בנתניהו". עוד הוסיפו כי הם "לוקחים בחשבון שמדובר בניסיון לנטרל את פסיקת בג"ץ", בדיון שיתקיים ב-12 בספטמבר על העתירות נגד החוק לביטול עילת הסבירות.

במפלגת הציונות הדתית בראשות השר בצלאל סמוטריץ' הביעו מיד התנגדות למתווה, ואמרו כי הם "מחויבים לתיקונים במערכת המשפט כדי לשמור על ישראל יהודית ודמוקרטית. מאז ומתמיד חתרנו להסכמות והסכמנו לפשרות, אבל כניעה של הרוב למיעוט קיצוני שמוכן לשרוף את המועדון כי הוא הפסיד את הבחירות אינה עומדת על הפרק". חבר המפלגה צבי סוכות צייץ הבוקר בחשבון הטוויטר שלו: "לאורך כל הדרך חתרנו להסכמות והסכמנו לפשרות. פרטי המתווה שהוצע אתמול מנציחים את המהפכה המשפטית של ברק ומשאירים את ישראל ללא איזון מינימלי בין הרשויות. לא ניתן לזה יד".

גם השר לביטחון לאומי ויו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר אמר כי יתנגד לפשרה: "שש האצבעות של עוצמה יהודית יצביעו נגד כניעה ככל והיא תעלה להצבעה". עם זאת, יו"ר יהדות התורה, השר יצחק גולדקנופף, אמר: "אין לנו כל קשר לכל מה שקשור לרפורמה המשפטית. התמיכה שלנו היא רק במסגרת המחויבות הקואליציונית. נתמוך בכל החלטה של נתניהו להגיע להסכמות".

מטעם "יוצאות ויוצאי שב"כ להגנת הדמוקרטיה" נמסר בתגובה על מתווה הפשרה החדש: "גנץ, לפיד וסער, ישראל מתפוררת מול עיני אויבינו בכל החזיתות. פשרה זמנית לא תבלום את הכרסום הנורא במרכיבי החוסן הלאומי. רק גניזה מלאה ולא תחומה בזמן של כלל החקיקה לשינוי שיטת המשטר תוליד סיכוי לאיחוי הקרעים בעם ותחילת שיקום התשתיות הביטחונית והכלכליות".