לוין מתנגד ליוזמת הנשיא: "אי אפשר להסכים להצעת הפשרה"

אחרי הודעת נשיא המדינה יצחק הרצוג אמש על קיום שיחות הידברות בין הקואליציה לאופוזיציה בתיווכו, על מנת להגיע למתווה מוסכם לחקיקה המשפטית, שר המשפטים יריב לוין אמר הבוקר ברדיו "קול ברמה" כי "אי אפשר להסכים להצעת הפשרה החדשה, היא לא משנה את הדבר הבסיסי הנדרש בשינוי בוועדה לבחירת שופטים". עוד הוא הוסיף כי הוא מקבל גיבוי מוחלט מראש הממשלה בנימין נתניהו, ואמר: "אין שום שינוי אצל ראש הממשלה בעניין הרפורמה, למרות כל הפרסומים".

לוין נשאל בריאיון האם הוא לא חושש ממשבר חוקתי, והשיב: "אני לא יודע באיזה מקום נמצא את עצמנו. ראש הממשלה אמר בצדק שלאורך כל השנים הממשלות כיבדו את הפסיקות של בית המשפט ובית המשפט כיבדה את חוקי היסוד. אני מקווה שכך יהיה גם הפעם, האחריות עכשיו נמצאת אצל בית המשפט העליון".

על סוגיית חוק הגיוס ודרישות החרדים לוותר על החקיקה המשפטית אמר לוין: "אני שומע דברים כאלו ודוחה אותם על הסף. הנושא של הרפורמה הוא נושא שהוא חשוב מאוד לציבור החרדי, וזו הייתה דרישה של המפלגות החרדיות בהסכמים הקואליציוניים. מערכת המשפט מפנה כתף קרה לציבור החרדי פעמים רבות, ואין בכלל ספק כי בכל המקרה כל המערך שנבנה בשמאל היה פועל בשיא העוצמה".

"אם היינו שמים את הרפורמה בצד ונכנעים למתנגדי הרפורמה - הסיכוי להעביר את חוק הגיוס בכלל לא הייתה אפשרית", הוסיף שר המשפטים, "אני לא חושב שיש דרישה לזנוח את הרפורמה ולעסוק רק בגיוס. אני חושב שצריך לעשות את הדברים במקביל. קשה להסביר לאמא ששולחת את בנה לצבא למה אמא אחרת לא שולחת וישנה בשקט. בעיניי אפשר למצוא נתיב כמו שעשינו עם מתווה אטיאס, אפשר למצוא נתיב".

כזכור, לפי הצעת הפשרה החדשה החקיקה תוקפא למשך שנה וחצי, וכן יחל מינוי שופטים בהסכמה בוועדה בהרכבה הנוכחי. בבית הנשיא קיבלו מסרים מרה"מ נתניהו שלפיהם הוא נכון להקפאת חקיקה ארוכת טווח. מנגד, בכירים באופוזיציה אמרו כי הם "מקשיבים לנשיא, אבל חושדים בנתניהו". עוד הוסיפו כי הם "לוקחים בחשבון שמדובר בניסיון לנטרל את פסיקת בג"ץ", בדיון שיתקיים ב-12 בספטמבר על העתירות נגד החוק לביטול עילת הסבירות

בהודעה מטעמו של הרצוג נמסר כי "בשבועות האחרונים מקיים נשיא המדינה מאמץ מיוחד על מנת למנוע משבר חוקתי ולהביא לפתרון שישמור על הדמוקרטיה ואחדות העם בישראל". ככל הידוע, רה"מ נתניהו נכון לריכוך משמעותי בחוקי המהפכה המשפטית. בין היתר, הוא הסכים להקפאה של שנה וחצי בחקיקה ותחילת מינוי שופטים בהסכמה בוועדה לבחירת שופטים בהרכב הנוכחי.

במפלגת הציונות הדתית בראשות השר בצלאל סמוטריץ' הביעו מיד התנגדות למתווה, ואמרו כי הם "מחויבים לתיקונים במערכת המשפט כדי לשמור על ישראל יהודית ודמוקרטית. מאז ומתמיד חתרנו להסכמות והסכמנו לפשרות, אבל כניעה של הרוב למיעוט קיצוני שמוכן לשרוף את המועדון כי הוא הפסיד את הבחירות אינה עומדת על הפרק". חבר המפלגה צבי סוכות צייץ הבוקר בחשבון הטוויטר שלו: "לאורך כל הדרך חתרנו להסכמות והסכמנו לפשרות. פרטי המתווה שהוצע אתמול מנציחים את המהפכה המשפטית של ברק ומשאירים את ישראל ללא איזון מינימלי בין הרשויות. לא ניתן לזה יד".

גם השר לביטחון לאומי ויו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר אמר כי יתנגד לפשרה: "שש האצבעות של עוצמה יהודית יצביעו נגד כניעה ככל והיא תעלה להצבעה". עם זאת, יו"ר יהדות התורה, השר יצחק גולדקנופף, אמר: "אין לנו כל קשר לכל מה שקשור לרפורמה המשפטית. התמיכה שלנו היא רק במסגרת המחויבות הקואליציונית. נתמוך בכל החלטה של נתניהו להגיע להסכמות".

מטעם מחאת הסטודנטים והסטודנטיות נמסר כי "בעוד שיש מקום לשיחות ולהסכמות רחבות, אין מקום להתפשר על הדמוקרטיה. העיתוי של השיחות - רגע לפני דיוני בג"ץ, מהווה חבל הצלה לממשלה הזו ותו לא. הידברות אמיתית נעשית ללא משוא פנים. הניסיון להקפיא בשנה את החקיקה רק ידחה את הסכנה, שתמשיך לרחף מעל לציבור הישראלי. את ביצור הדמוקרטיה אסור לדחות".

מטעם יוצאי מערך המבצעים המיוחדים באמ"ן נמסר כי "במסגרת הפשרה הרעה שני חוקי הפיכה יוקפאו, אבל הקואליציה תוכל להמשיך לחוקק את שאר 223 חוקי ההפיכה, ותוכל להמשיך לתקוף את בג"ץ ושומרות הסף ולצפצף עליהם ועל שלטון החוק. זוהי מלכודת טיפוסית: רק נתניהו לוין ורוטמן ירוויחו מזה, כי אז בג"ץ יעדיף החודש לא לגעת בסוגיות הליבה האלה. שום פשרה רעה כזו לא תקרה. אין לה סיכוי. להרצוג, גנץ ולפיד אין שום מנדט לדבר כזה".