חובות הבחירות של לפיד: 16 מיליון

כשנה וחצי לאחר הבחירות - הדוחות הכספיים נחשפים: מבקר המדינה,
השופט בדימוס יוסף (חיים) שפירא, פרסם היום (שלישי) דוח על מימון הבחירות האחרונות
ומימון המפלגות - וגם הודיע על הקנסות שהטיל על מספר סיעות שחרגו מהנהלים.
כמו כן נחשף בדוח כמה הוציאו המפלגות השונות במהלך הקמפיין - משירותי משרד ועד יועצים מחו"ל.

לקריאת הדוח המלא לחצו כאן

בדוח נכתב כי כל הסיעות שהתמודדו בבחירות לכנסת, למעט "עלה ירוק",
סיימו את מערכת הבחירות בגירעונות גדולים - שנעים בין 200 אלף שקלים במקרה הטוב ל-16 מיליון (!) שקלים.

"הוצאות הסיעות על מערכת הבחירות גבוהות באופן משמעותי מהמימון הממלכתי שהמחוקק הקצה לצורך זה",
ציין המבקר, שהסביר כי מפלגות רבות בונות על המימון שיקבלו לאחר הבחירות כדי לכסות את החובות.
עוד נכתב בדוח כי בשל חקירת המשטרה, לא הושלמה הביקורת על החשבונות השוטפים של בל"ד - ולכן היא לא נכללה בדוח.

לעמדת המבקר על עצרות הימין והשמאל לפני הבחירות - ולדיון האם מדובר בתרומה אסורה - לחצו כאן

ומה חשב המבקר על ארגון "וי-15" ועיתון "ישראל היום"? לחצו כאן

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

את טבלת הגירעון מובילה יש עתיד בראשות יאיר לפיד, עם חוב של 16 מיליון שקלים נכון לסוף חודש מרס 2015,
בו נערכו הבחירות. המפלגה שהוציאה 38 מיליון וקיבלה מהמדינה 21.8 מיליון.
למרות זאת, המבקר פרסם דוח חיובי על ניהול הכספים של יש עתיד,
שככל הנראה כיסתה את החובות מהמימון שקיבלה לאחר ש-11 מנציגיה נכנסו לכנסת.

במקום השני ניצבת ש"ס של אריה דרעי עם גירעון של 11 מיליון שקלים. מפלגת הליכוד הוציאה יותר אך גם קיבלה יותר,
ונשארה בגירעון של כ-10 מיליון. אחריה ברשימה ישראל ביתנו ו"יחד" של אלי ישי (שלא עברה את אחוז החסימה),
עם גירעון של יותר מ-8 מיליון שקלים.

מי המפלגה שהצליחה לצמצם את החוב מהבחירות הקודמות?

הבית היהודי הותירה גירעון של 4.3 מיליון שקלים, מרצ "הסתפקה" ב-3.5 מיליון, המחנה הציוני - 2.9,
יהדות התורה – 1.6, הרשימה המשותפת – 1.1 ו"כולנו" – 224 אלף.
עלה ירוק אמנם לא נכנסה לכנסת, אך סיימה עם יתרה של 138 אלף שקלים.

המסמך של המבקר חושף גם את החובות המצטברים של המפלגות עד לסוף הבחירות ב-2015:
בראש הרשימה הליכוד (32.8 מיליון) והבית היהודי (31.6 מיליון). אחריהן מפלגת קדימה שנעלמה מהכנסת (18 מיליון),
ש"ס עם יותר מ-9 מיליון שקלים ואחריה העבודה וישראל ביתנו עם יותר מ-8 מיליון שקלים.

בהמשך הרשימה מרצ עם גירעון של כ-6 מיליון שקלים,
תקומה עם 3.6 מיליון ויתר הסיעות עם סכומים שנעים בין 900 אלף ל-2.2 מיליון.
אצל מרבית המפלגות, מלבד העבודה ואגודת ישראל, החוב תפח מהבחירות ב-2013 לבחירות ב-2015.
העבודה הצליחה להפחות את חובותיה מ-29 מיליון שקלים לכ-8.6 מיליון

מספר סיעות דווקא התנהלו בעודף תקציבי: תע"ל צברה יתרה של כ-300 אלף שקלים.
התנועה (יחד עם מפלגת המדף חץ) – 2.5 מיליון, וחד"ש – 2.75 מיליון.

על מנת להתמודד עם החובות, עבר ב-2014 תיקון חוק בכנסת
שמאפשר למפלגות לקבל הלוואות מהמדינה לכיסוי החובות - והן אכן השתמשו בו:
11 סיעות לקחו לקראת הבחירות ואחריהן הלוואות, בהיקף מצטבר של 79 מיליון שקלים - וכל זאת תוך שלושה חודשים.

מפלגת הליכוד לקחה הלוואת ענק של 30 מיליון שקלים, יותר מפי 3 מהבאה אחריה ש"ס (9.9 מיליון).
ישראל ביתנו והבית היהודי לוו יותר מ-8 מיליון שקלים כל אחת,
מרצ - 7.4 ויש עתיד והעבודה "הסתפקו" בהלוואות של כ-3.5 מיליון שקלים.

העצרת שהובילה לקנסות

חלק מהסיעות הבולטות בכנסת ובממשלה גם "זכו" לקנסות מצד המבקר שפירא:
הבית היהודי בראשות נפתלי בנט נקנסה ב-850 אלף שקלים על התנהלותה בזמן הבחירות.
הסיבות לקנס מגוונות: "הסיעה לא כללה בחשבונותיה את מלוא הוצאותיה,
וכללה בחשבונותיה הוצאות בלתי תקינות עבור תשלום קנסות בסכומים ניכרים
בגין תעמולה בניגוד להוראות חוקי העזר של הרשויות המקומיות".

"כמו כן הכנסות הסיעה לא היו בגבולות שנקבעו בחוק",
הוסיף המבקר - שציין כי המפלגה השתמשה בתשתיות
עצרת הימין שנערכה יומיים לפני הבחירות אך לא שילמה עליה.
כמו כן קבע שפירא כי הסיעה ביצעה שימוש גם בכספים אותם קיבל נפתלי בנט
מחו"ל לצורך התמודדות על ראשות המפלגה, וזאת בניגוד לנהלים.

הליכוד בראשות נתניהו קיבל גם הוא קנס של 850 אלף שקלים לאחר שחרג מתקרת ההוצאות
והשתמש גם כן ב"תשתיות עצרת המחנה הלאומי".
גם סיעת ישראל ביתנו בראשות ליברמן נקנסה ב-195 אלף שקלים על השימוש בתשתיות העצרת.

לאן נסעו נציגי הרשימה המשותפת ב-567 אלף שקלים?

הרשימה המשותפת, הכוללת כידוע גם את בל"ד,
נקנסה ב-1.2 מיליון שקלים לאחר שבחשבונותיה נמצאו ליקויים רבים:
שכירת משרדי מטה ב-1.4 מיליון שקלים,
כאשר לגביה חלקם עלה חשד כי מדובר בחוזים פיקטיביים;
הוצאות נסיעה ביום הבחירות של 567 אלף שקלים -
סכום שיכול לממן נסיעות בהיקף של 800 אלף קילומטרים!

מפלגת "יחד" של אלי ישי לא עברה את אחוז החסימה,
וגם חשבונותיה נוהלו שלא לפי הכללים - כך קבע המבקר.
הערבויות, שחולטו על ידי הבנקים, חרגו מתקרת התרומה שמותר לקבל מאדם יחיד -
ועל כן המפלגה הנמצאת בקשיים נקנסה ב-18 אלף שקלים.
גם עלה ירוק, שנותרה עם גירעון, נקנסה בעשרת אלפים שקלים לאחר
שהחשבונות לא פירטו את כל העסקאות עם נותני שירותים והוצאות ייעוץ וניכוי המס.

סיעות המחנה הציוני וש"ס זכו לדוח חיובי ברובו, אך ננזפו על כך שקיבלו קנסות
לאחר שהפרו חוקי עזר בזמן תעמולה (למשל, תליית שלטים במקומות אסורים).
המבקר הסתפק באזהרה בלבד. סיעות מרצ, יהדות התורה, יש עתיד וכולנו קיבלו דוח חיובי.

המבקר נזף: "תחסכו את כספי הציבור"

חלק מחובות המפלגות, כאמור, יכוסו על ידי המימון שהן מקבלות לפי מספר חברי הכנסת שנבחרו.
המבקר מתח ביקורת על שיטת החובות הזו והסביר
כי "בחלק מהמקרים היו פערים ניכרים בין ההערכות המוקדמות של הסיעות
בדבר ההכנסות מהמימון הממלכתי לבין ההכנסות בפועל".

"הסיעות נוהגות מלכתחילה לתכנן תקציב גירעוני לתקופת הבחירות או תקציב
המתבסס על הערכות לא ריאליות של הכנסותיהן הצפויות ואף חורגות ממנו,
ולכן הן מסיימות את תקופות הבחירות בגירעונות ניכרים", ציין. לדבריו הסיעות
"עושות דין לעצמן בכך שהן מקציבות לעצמן מימון ממלכתי להוצאות
בחירות בסכום העולה על הקבוע בחוק לנושא זה".

לדבריו חלק מהסיעות לא בחנו את ההוצאות בזמן אמת ולא תכננו אותן מראש,
"וכך נוצר פער גדל והולך בין ההוצאות שתוכננו בראשית מערכת הבחירות
לבין ההוצאות בפועל עד ליום הבחירות". המבקר ציין כי בכיסוי החובות על ידי המימון הממלכתי,
שנועד בכלל ליצירת קשר עם הציבור, "יש משום פגיעה בעקרון השוויון במיוחד
לעומת רשימות מועמדים שאינן מיוצגות בכנסת". המבקר קרא למפלגות לנהוג "בריסון ובחיסכון"
בכספים הממלכתיים ולא ליצור גרעונות שיכבידו עליהן.

"מכאן ולהבא אין לקבל תרומות בשווה כסף שכל מהותן תשלום הוצאות כספיות של מערכת
הבחירות שלא על ידי הסיעה עצמה ושלא באמצעות חשבון הבנק שייוחד לבחירות כמתחייב מהוראות החוק וההנחיות,
אלא אם כן מדובר בקבלת שירות בהתנדבות מהמתנדב עצמו בתחום עיסוקו, בגבולות שנקבעו בחוק", הוסיף המבקר.

כדוגמה, שפירא ציין כי סיעת כולנו קיבלה תרומות בשווה כסף – מוצרים ושירותים מהתורמים,
כגון פרסומים וכנסים – בשווי 120 אלף שקלים.
"בחלק מהמקרים לא ניתן היה לבחון אם התרומות עמדו בגבולות הקבועים בחוק",
ציין - ולחלק מהתורמים הוחזר שוויין של התרומות.

המבקר ציין כי שבע רשימות קטנות, שלא עברו את אחוז החסימה,
לא מסרו דוח כספי כלל - אך אין ביכולתו על פי החוק להטיל עליהן סנקציות.
שבע רשימות נוספות שלא נכנסו לכנסת טענו כי לא היו להן הוצאות והכנסות -
והמבקר נותר חסר סמכות מולן מכיוון שאינן זכאיות למימון מהמדינה.
"מן הראוי שהכנסת תיתן את דעתה לצורך בתיקון הוראות החוק בעניין זה -
אין להסכין לכך שמי שמעמיד עצמו לבחירה לתפקיד ציבורי
לא יפעל בהתאם לדרישות החוק ובשקיפות מלאה", טען.

חובות העבר הובילו להחזרת כספים למדינה

חלק נוסף בדוח עוסק בניהול הכספים במהלך הכנסת ה-19,
שהתקיימה מ-2013 ועד תחילת 2015: מספר סיעות קיבלו דוח שלילי ונקנסו בגין התנהלותן.
הבית היהודי "כיכבה" גם ברשימה הזו, לאחר שבחשבונותיה נכללו "הוצאות בסכומים חריגים"
ממערכות בחירות קודמות ללא אסמכתאות, לצד קנסות ופעולות בלתי תקנות נוספות -
ולכן נשלל ממנה מימון של מיליון שקלים.

מיש עתיד נשלל מימון בסך 244 אלף שקלים, בשל הוצאות עבר ללא אסמכתאות.
לעומתה, מפלגת האיחוד הלאומי-תקומה קיבלה אזהרה בלבד לאחר שהעניקה תמיכות והלוואות לעמותות.

מרע"מ נשלל מימון בסך 81 אלף שקלים בגין חוב מהבחירות הקודמות והסם גדול לשירותי פרסום (ב-400 אלף שקלים)
שלא ניתן לו הסבר או אסמכתא. בנוגע לשתי מפלגות ש"חדלו להתקיים" - קדימה ומד"ע (המפלגה הדמוקרטית הערבית) -
קבע המבק כי לא התנהלו כראוי, לא הציגו אסמכתאות ויצרו גירעונות שאינן יכולות לכסות.
על כן קבע המבקר שחובותיהן הן "תרומות אסורות" ועליהן להחזיר למדינה מאות אלפי שקלים (מד"ע - 454 אלף קדימה - 798 אלף).

במהלך הכנסת הקודמת שש סיעות לא ניהלו את חשבונותיהן לפי הנחיות מבקר המדינה:
הבית היהודי, יש עתיד, מד"ע, קדימה, רע"מ ותקומה. מפלגות אלו לא שמרו את כל האסמכתאות על ההוצאות,
או ניהלו רישום לא מדויק בנוגע להוצאות וההכנסות ממערכות בחירות קודמות.

"הדיווחים הכספיים שהגישו הסיעות הללו למבקר המדינה וחשבונותיהן לתקופות בחירות קודמות
לא היו שלמים ולא שיקפו נכונה את מלוא הוצאותיהן או הכנסותיהן", נימק המבקר.
הסיעות שקיבלו דוח חיובי על התנהלותן הכספית בכנסת הקודמת הן:
אגודת ישראל, דגל התורה, הליכוד, העבודה, התנועה, חד"ש, ישראל ביתנו, מרצ, ש"ס ותע"ל.