למרות ההישג בבחירות: שאלת הקלון עדיין מעל ראשו של דרעי

לאחר שמפלגת ש"ס הגיעה ל-11 מנדטים, עדיין לא ברור אם היו"ר שלה בכלל יוכל לכהן כשר בממשלה שתקום. ההחלטה אמנם תלויה ביו"ר ועדת הבחירות המרכזית, אך דרעי מצידו יטען כי כיוון שלא היה במאסר בפועל - החוק איננו חל עליו

זמן צפייה: 03:12

לאחר שמפלגתו קיבלה 11 מנדטים על פי ספירת רוב הקולות היום (רביעי), שאלת הקלון של יו"ר ש"ס אריה דרעי תלויה ביושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, אלא שהחוק אומר שצריך להיות גם מאסר בפועל. דרעי מצידו יטען, כי הוא איננו זקוק ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, משום שלא היה לו עונש מאסר בפועל - אלא עונש מאסר על תנאי, והחוק אומר "עונש מאסר". כדי לפתור את הבעיה הזאת, הכנסת יכולה לשנות את חוק יסוד הממשלה, כדי להבהיר שמדובר רק במאסר בפועל ולא במאסר על תנאי.

הבעיה השנייה של דרעי, היא שמדברים על הסבירות - זה לא רק העניין של מה החוק אומר, אלא האם סביר למנות אותו להיות שר אחרי שהוא הורשע כבר בשתי עבירות, כאשר אחת מהן גם טרייה, ויש פסיקות בג"ץ שלא מבשרות טובות עבורו מהבחינה הזאת.

שמחה במטה ש''ס
שמחה במטה ש''ס | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

בבעיה הזאת, כפי שדרעי כבר אמר באחד מהראיונות, יש אולי כוונה לעשות משהו גדול יותר והדבר הראשון שאפשר לעשות הוא לפתור זאת בעזרת חקיקה של פסקת ההתגברות, אך לא רק התגברות על החקיקה - אלא על כל החלטה כמו החלטה מנהלית או ההחלטה למנות אותו לשר.

הדבר יכול להביא כמובן לכאוס חוקתי במדינת ישראל, אם פסקת ההתגברות הזאת תהיה קיצונית וגורפת - לשלול מבג"ץ כל ביקורת על הרשות המבצעת והרשות המחוקקת, הדבר יכול להביא למהלך של התפטרות של שופטים רבים, כפי שקרה במדינות אחרות - וימונו אחרים במקומם.

שמחה במטה ש''ס
שמחה במטה ש''ס | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

אחת הטענות הקשות נגד מערכת המשפט היא שהיא דוחפת לסיכסוכים ולאובדן האמון בה. כעת, יש לה אתגר גדול - האם להיכנס לתוך ההחלטה הדמוקרטית הזו ולבלום אותה. קרוב ל-400 אלף איש קבעו כי הבחירה הדמוקרטית שלהם היא בדרעי, לא רק כשר - אלא כחבר הקבינט המדיני-ביטחוני, ולבטא את המדיניות שהוא דוגל בה.

בנימין נתניהו
בנימין נתניהו | צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

לכך יש כמובן גם השפעה על משפטו של יו"ר הליכוד בנימין נתניהו בשני אופנים - האחד, עסקת הטיעון, כאשר בינואר האחרון בשלהי כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט היו מגעים לעסקת טיעון שבסוף התפוצצו ולא הגיעו לכדי הסכם. המחשבה הייתה שאם נתניהו לא יהיה ראש ממשלה יתחדשו המגעים, אך נתניהו כן צפוי להיות ראש ממשלה ולכן אין לו טעם להגיע לעסקת טיעון והאפשרות לכך מתרחקת.

הדבר השני הוא המשפט עצמו, כאשר גם בציונות הדתית וכם בליכוד מצהירים על הרצון לבטל את עבירות מרמה והפרת אמונים, בהן נתניהו מואשם, לצד עבירות שוחד. אם הדבר יתממש, נתניהו יוכל להקפיא את המשפט, ויש חשש גדול במשרד המשפטים שזה מה שאכן יקרה.