עליית מדרגה: הכרזת הממשלה היא שיא במערכה של הרס שלטון החוק
בספר העגום על הרס שלטון החוק בישראל, ישיבת הממשלה של 5 ביולי 2026 תקבל פרק מיוחד. הפעם לא מדובר בשר קיצוני שהחליט להפר פסיקת בג"ץ, אלא בהחלטת ממשלה של ממש, ולא מפתיע שהיא נוגעת לתקשורת - האובססיה של נתניהו | פרשנות
בספר העגום על הרס שלטון החוק בישראל, ישיבת הממשלה של 5 ביולי 2026 תקבל פרק מיוחד. הפעם לא מדובר בשר קיצוני שהחליט להפר פסיקת בג"ץ, כפי שעשו כבר שר המשפטים יריב לוין ושר התקשורת שלמה קרעי, אלא בהחלטת ממשלה של ממש, הקובעת שפסיקת בג"ץ לא מקובלת עליה ולא תכובד. באופן פורמלי, ראש הממשלה בנימין נתניהו לא היה נוכח אתמול בישיבת הממשלה שקיבלה את ההחלטה, אולם ברור שההחלטה היא בברכתו, בהסכמתו, שלא לומר ביוזמתו.
מאז ינואר 2023, כששר המשפטים לוין הכריז על מהלכי ההפיכה המשטרית שלו, עסקנו רבות בשאלה מה יקרה בנקודה שבה פקידים, עובדים, ואפילו חיילים או שוטרים, ייאלצו להכריע למי הם כפופים - לממשלה או לחוק. במשך שלוש וחצי השנים שחלפו מאז היו מקרים שהיו קרובים מאוד להוביל למשבר, אבל בפועל איכשהו הצדדים חמקו ממנו.
כך למשל היה בבחירתו של נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית. שר המשפטים אמנם לא מכיר בו, אבל בפועל הוא נשיא בית המשפט העליון. נכון שאי ההכרה בו הורסת את המערכת - הוועדה לבחירת שופטים כמעט משותקת ובתי המשפט קורסים - ובכל זאת הוא מכהן כנשיא. השר קרעי, כאמור, כבר הכריז שאינו מקיים כמה מפסיקות בג"ץ האחרונות, אבל בפועל אי ההכרה בהן לא מונעת את יישומן בפועל.
כאמור, עליית המדרגה אתמול קשורה בראש ובראשונה לפורום שקיבל את ההחלטה - ממשלת ישראל - אבל לא פחות ממדהים הוא הנושא שדווקא בעניינו בחרה הממשלה לשבור סופית את הכלים - התקשורת הישראלית. התקשורת הישראלית היא האובססיה של נתניהו, בגינה הסתבך באישומים פליליים, ובגינה גם הממשלה בראשותו הכריזה בפעם הראשונה על משבר חוקתי.
הנה הסיפור: ערוצי השידור הישראלים מפוקחים על פי חוק על ידי מועצת הרשות השנייה. המועצה שכיהנה בשנים האחרונות סיימה את הקדנציה שלה, ובמקומה מינה קרעי מועצה חדשה. כיוון שלמועצה הזאת מונו אנשים חסרי ידע וניסיון בתחום התקשורת, ושכל ניסיונם בא לידי ביטוי בהכפשת עיתונאי הטלוויזיה ברשתות החברתיות, עתר איגוד העיתונאים לבג"ץ נגד המינויים. יושבת הראש הנבחרת, יפעת בן חי שגב, היא דווקא כן בעלת ניסיון (היתה יו"ר המועצה לכבלים וללויין), אך ברשתות החברתיות היא התבטאה באופן אישי נגד העיתונאים וכלי התקשורת, ומונתה לתפקיד לאחר שהתהפכה בעדותה בתיקי האלפים לטובת נתניהו.
בג"ץ הקפיא את כניסת המועצה החדשה וציווה שבינתים המועצה הקודמת תמשיך בפעילותה כרגיל. כאן צצה בעיה קשה לנתניהו ולקרעי. המועצה היא זו שאמורה לאשר את עסקת הרכישה של רשת 13 על-ידי קבוצת ההייטקיסטים ברשות אסף רפפורט. מכיוון שקרעי יודע שיש רוב במועצה הישנה לאישור העסקה, הוא ביקש מכמה שיותר חברי מועצה להתפטר כך שלא ייווצר הקוורום הדרוש לכינוס המועצה. מכיוון שההליך המושחת הזה הוכח מעבר לכל ספק בבג"ץ, בג"ץ הורה למועצה הקודמת לקיים ישיבותיה גם ללא הקוורום הדרוש. החלטת בג"ץ היא זו שגרמה לממשלה לקבל את ההחלטה מאתמול, לפיה פסיקת בג"ץ אינה חוקית.
כאמור, הכרזת המשבר החוקתי דווקא סביב אירוע רכישת כלי תקשורת היא המשך ישיר לאובססיה של נתניהו בענייני תקשורת. כל שלושת האישומים של נתניהו שזורים, בין היתר, בחומר חקירה ובעדויות של נתניהו שבהן הוא מספר כיצד ניסה להשתיל בעלים מטעמו לכלי תקשורת – ל"ידיעות אחרונות", ל"וואלה", ל"ערוץ 10" ול"קשת". נתניהו לא מכחיש את זה, כפי שלא הכחיש בקולו שפעל לסגירת ערוץ 10.
כזכור ב-2015 פירק נתניהו את ממשלתו, פיזר את הכנסת, בשל העובדה שח"כים מהקואליציה שלו תמכו בחוק "ישראל היום". לא פלא שהמשבר החוקתי לא קם סביב פסיקה שנויה במחלוקת בענייני ביטחון, סבירות, או הרכב הוועדה לבחירת שופטים, אלא דווקא סביב רכישת כלי תקשורת.
אז מה עכשיו? לו חברי מועצת הרשות השניה לא יסבלו מאפקט מצנן, ויצייתו לפרשן החוק, כלומר בג"ץ, העסקה פשוט תאושר. הסיפור הוא לא זה. הסיפור הוא שני אזרחים, תובע ונתבע בסכסוך אזרחי, שהצד המפסיד מסרב לקבל את הפסיקה כיוון שלטענתו בית המשפט "פעל שלא על פי חוק". מעתה יש לו רוח גבית לכך ממשלת ישראל. או שוטרים שהורשעו בהתנהגות עבריינית כלפי אזרחים ערבים, למשל, והשר לביטחון לאומי אומר להם להמשיך ולשרת במשטרה כרגיל, כי בית המשפט "פעל לא על פי חוק".
ובכלל, כיצד ילמדו עכשיו שיעורי אזרחות - יש אמנם הפרדת רשויות, אבל פסיקות בית המשפט הן רק על תנאי? רק אם מישהו, לא ברור מי, מחליט שבית משפט "פעל על פי חוק"? הכרזת המשבר החוקתי הוא שיא של מערכה ארוכה של הרס שלטון החוק, ואל השיא שלו עוד לא הגענו. הפרק הבא יהיה החוק של ח"כ שמחה רוטמן להרס מוסד היועץ המשפטי לממשלה.