הממשלה לבג"ץ: לא נכיר בפסיקה בנוגע למועצת הרשות השנייה
לפי עמדת הממשלה, פסיקה הסותרת את לשון החוק אינה יכולה להקנות סמכות שאינה קיימת, ולכן היא לא תכיר בתוצרי פעילות המועצה קרעי: "שלטון החוק אינו שלטון השופטים". לוין: "החוק, ורק החוק, יהיה המקור לסמכות השלטונית"
הממשלה אישרה היום (ראשון) פה אחד את הצעת שר התקשורת שלמה קרעי וסגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, והצהירה כי לא תכיר בכל החלטה, מינוי או פעולה של מועצת הרשות השנייה שאינה עומדת בתנאי הסף הקבועים בחוק. ההחלטה התקבלה בעקבות פסיקת בג"ץ מ-17 ביוני, שהורתה על החזרת פעילות המועצה למרות שמספר חבריה המכהנים נמוך מהרף המינימלי הקבוע בחוק.
בהחלטתה קבעה הממשלה כי שלטון החוק מחייב את כל רשויות השלטון, ובכללן בית המשפט. לפי עמדת הממשלה, פסיקה הסותרת את לשון החוק אינה יכולה להקנות סמכות שאינה קיימת, ולכן הממשלה לא תכיר בתוצרי פעילות המועצה. כמו כן, הובהר כי לא תתקבל טענת "מעשה עשוי" מצד גורמים בשוק התקשורת ביחס להחלטות שיתקבלו במועצה שאינה עומדת בתנאי הסף שקבע המחוקק.
שר התקשורת שלמה קרעי מסר: "שופטי בג"ץ אינם הכנסת, ושכרון כוח לא נותן סמכות למחוק מהחוק תנאי סף מפורש, גם אם אינו נוח להם. שלטון החוק אינו שלטון השופטים. היום הממשלה קבעה באופן ברור: כשבג"ץ רומס את החוק, המדינה לא תיתן לכך יד. שני שלישים הם דרישה חוקית ולא המלצה, ומועצה שאינה עומדת בתנאי הסף שקבע המחוקק לא מתקיימת והחלטותיה שוות כקליפת השום".
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין הוסיף: "שלטון החוק פירושו שהחוק מחייב את כולם, גם את בית המשפט. במדינה דמוקרטית הכנסת מחוקקת את החוק, ובית המשפט מחויב ליישם אותו. כאשר פסיקה עומדת בניגוד חזיתי ללשון החוק, אין זו ביקורת שיפוטית אלא פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות. לממשלה חובה לעמוד על כך שהחוק, ורק החוק, יהיה המקור לסמכות השלטונית".
על פי החלטת בית המשפט, שהתקבלה בהרכב בראשות הנשיא יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין ורות רונן, צו הביניים מקפיא את החלטות הממשלה בנוגע למינויים במועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. בהחלטתם קבעו השופטים כי עד למתן פסק הדין בעתירות שהוגשו בנושא, תוסיף לכהן המועצה "היוצאת" בהרכבה הנוכחי, בהתאם להוראות חוק הרשות השנייה.
בהחלטה הובעה ביקורת חריפה על נסיבות התפטרותם של מספר חברי מועצה. השופטים ציינו כי עיון בתצהירי שר התקשורת וחברי המועצה שהתפטרו מעלה "חשד כבד" כי המהלך כוון לסיכול החלטות קודמות של בית המשפט ולשיבוש יכולתו לברר את טענות העותרים. בית המשפט הצביע על מספר גורמים שהובילו למסקנה זו ובהם מעורבותו של השר או מי מטעמו בהחלטות הפיטורים, סמיכות הזמנים המעוררת תמיהה בין ההתפטרות לפנייה לבית המשפט והעובדה שחברי המועצה בחרו להתפטר רק מהמועצה "היוצאת" תוך הבעת רצון לכהן במועצה "הנכנסת".
החלטת בג"ץ הגיעה על רקע חשיפת חדשות 13 לפיה ראש הממשלה בנימין נתניהו השתתף בישיבה על מינויה יפעת בן חי שגב לראשות מועצת הרשות השנייה, המשמשת כעדה במשפטו, ואף הצביע בעדה. במהלך דיון בג"ץ בעתירות נגד המינוי אמר השופט שטיין: "כל עוד המשפט לא הסתיים היא עדיין עדת תביעה. כל עוד המשפט מתנהל - אסור לראש הממשלה לעסוק בעניין".
התנועה לאיכות השלטון מסרה: "טממשלה שבוחרת בעצמה אילו פסקי דין לקיים ואילו להפר - רומסת את שלטון החוק. זו התנהלות אנרכיסטית, זו התנהלות עבריינית. חשוב להדגיש: החלטת בג"ץ מחייבת את הממשלה בדיוק כמו שהיא מחייבת כל אזרח במדינה. אסור לאף שר להפוך את עצמו למחוקק, לשופט ולמבצע במקביל. אנחנו קוראים לכל שומרי הסף - ובראשם היועצת המשפטית לממשלה - לעמוד מול המהלך הזה בכל הכוח ולהבהיר שאין פסיקה שהממשלה רשאית "לא להכיר" בה. נמשיך במאבק המשפטי והציבורי עד שיהיה ברור לכולם: במדינת ישראל אף אחד אינו מעל החוק - גם לא הממשלה. בכוונת התנועה לפנות לבג"ץ בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, ולדרוש להטיל על השרים האחראים סנקציות כבדות - קנסות כבדים ואף מעצר - עד שיצייתו להחלטת בית המשפט במלוא".