שפל באמון בממשלה ובמשטרה; רוב הציבור סבור: "הדמוקרטיה בסכנה"
המכון הישראלי לדמוקרטיה הגיש את מדד הדמוקרטיה לנשיא המדינה - ממנו נשקפת תמונה מדאיגה לגבי עתידה של מדינת ישראל: פחות מחמישית מהישראלים מעריכים את מצבה של ישראל כטוב או טוב מאוד. שיעורי האמון במוסדות הפוליטיים - הממשלה, הכנסת, והמפלגות - הם הנמוכים ביותר. במקביל, חלה ירידה משמעותית במידת האמון במשטרת ישראל. הרצוג: "כאשר האמון והיסודות מתערערים - האומה בסכנה"
המכון הישראלי לדמוקרטיה הגיש היום (שלישי) את מדד הדמוקרטיה לנשיא המדינה יצחק הרצוג. לפי המדד, פחות מחמישית מהישראלים מעריכים את מצבה של ישראל כטוב או טוב מאוד. עם זאת, כשני שלישים מכלל הציבור סבורים כי ישראל היא מקום שטוב לחיות בו. כמו כן, רוב גדול מהיהודים ורוב קטן יותר מהערבים מרגישים חלק ממדינת ישראל ובעיותיה. בפרק תחת הכותרת "סכנה לדמוקרטיה" מעלים הנתונים כי 54% מהציבור היהודי מעריכים שהשלטון הדמוקרטי בישראל בסכנה ויותר משלושה רבעים מהציבור הערבי שותפים להערכה זו. מפילוח לפי מחנות פוליטיים בקרב הציבור היהודי סבורים 94% מהמשמאל כי הדמוקרטיה בסכנה, במרכז 71% ובימין 38%.
במאי 2024 נמדדה עלייה משמעותית בשיעור המגדירים את מצבה הכללי של ישראל כרע ורע מאוד (60%). באוקטובר, כנראה בעקבות התפתחות המערכה בצפון, נרשמה ירידה לפחות ממחצית החשים כך (48.5%), לצד עלייה בשיעור המגדירים את מצבה של ישראל כטוב וטוב מאוד או ככה-ככה (19% ו-32% בהתאמה). בקרב היהודים הערכת המצב חיובית יותר מאשר בקרב הערבים (באוקטובר: רע ורע מאוד – יהודים 45%, ערבים 67%; טוב וטוב מאוד יהודים – 22%, ערבים 8%).
בכל הנוגע לאמון במוסדות המדינה זוכה צה"ל לשיעור האמון הגבוה ביותר (אוקטובר 2024: 77%), על אף ירידה מסוימת בהשוואה לממוצע הרב-שנתי (79.5%). הציבור היהודי מעניק לצה"ל את הציונים הגבוהים ביותר על התנהלות מוסרית בעת לחימה ועל כושר לחימה, ואת הציון הנמוך ביותר על תפקודו בתחום המודיעין המסכל.
הציבור הערבי מעניק לצה"ל ציונים נמוכים מאשר הציבור היהודי, כשהציון הנמוך ביותר הוא על התנהלותו המוסרית בשעת לחימה. כמו כן, חלה ירידה משמעותית במידת האמון במשטרת ישראל בהשוואה למדידה לאחר 7 באוקטובר (דצמבר 2023: 55%; אוקטובר 2024: 37%). בכלל הציבור האמון בצה"ל הגבוה ביותר – 77%. המוסד והשב"כ זוכים גם הם לאמון הרוב - 63% ו-59% בהתאמה. האמון במשטרה נמוך בהרבה – 37%.
תפקוד המשטרה בתחומים השונים זוכה לציונים בינוניים ומטה, ללא פערים משמעותיים בין יהודים לערבים. עם זאת, בציבור היהודי המשטרה זוכה להערכה יותר גבוהה בהתמודדות עם אירועי פעילות חבלנית. מניעת פשיעה זוכה לדירוג נמוך במיוחד בקרב ערבים. בציבור היהודי יש הסכמה רחבה (87%) שצה"ל מספק ביטחון והגנה לתושבי המדינה. רק מיעוט (37%) בציבור הערבי חושבים כך. רוב קטן בציבור היהודי (53%) סבורים שהמשטרה מספקת ביטחון והגנה לאזרחי ישראל. בציבור הערבי פחות משליש הם בדעה זו.
כבעבר, שיעורי האמון במוסדות הפוליטיים - הממשלה, הכנסת, והמפלגות הם הנמוכים ביותר. שיעורי האמון בבית המשפט העליון נותרו כמעט ללא שינוי. בשתי המדידות כרבע מכלל הציבור נתנו אמון בתקשורת. האמון (הנמוך) בממשלה ובכנסת עלה מעט במהלך השנה (ממשלה- מ-18% במאי ל-25% באוקטובר, כנסת- מ-13% במאי ל-16% באוקטובר). וכמו בשנים עברו, בתחתית הרשימה נמצאות המפלגות.
ומה בנוגע לסולידריות? בעקבות אירועי 7 באוקטובר, לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, "חלה עלייה משמעותית בהערכת הסולידריות בחברה הישראלית. למרות ירידה בהערכת הסולידריות השנה, היא עדיין נותרה גבוהה ביחס לשנים קודמות". סולם המתחים החברתיים: "בקרב היהודים, בראש סולם המתחים החברתיים ניצב המתח בין ימין לשמאל שחומרתו אף עלתה. בקרב הערבים – המתח הנתפס העיקרי הוא בין ערבים ליהודים". בנוסף, כשני שלישים מהציבור מעדיפים להישאר לחיות בארץ, גם אם תינתן להם אזרחות של מדינה מערבית כלשהי.
בקרב יהודים, חלה ירידה במדידת מאי 2024, בהשוואה ליוני 2023, בשיעור המעדיפים להישאר בארץ (מ-70% ל-64.5%). באוקטובר 2024 נרשמה חזרה לשיעור של 70%. בקרב הערבים, חלה עלייה בשיעור זה מ-72% ביוני 2023 ל-77% במאי 2024, וירידה באוקטובר 2024 ל-71%. פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה כי ההבדלים בין המחנות משמעותיים ושבכולם חלה עלייה בשיעור המעדיפים להישאר בישראל בין מאי לאוקטובר 2024 (שמאל: מאי – 38%, אוקטובר – 48%; מרכז: מאי – 56%, אוקטובר – 65%; ימין: מאי – 74%, אוקטובר 78%).
בנוגע לשאלה מה יבטיח יותר את עתיד ביטחונה של מדינת ישראל - עוצמה צבאית או הסדר מדיני? - נמצא כי בין מאי לאוקטובר, בכלל המדגם, חלה ירידה בשיעור הסבורים שחיזוק העוצמה הצבאית יבטיח יותר את עתיד ביטחונה של ישראל בטווח הקרוב (מ-40% ל-30%) ובמקביל - עלייה בשיעור המעריכים כי הסדר מדיני יבטיח יותר את ביטחונה (מ-19% ל-28%). בטווח הרחוק, השיעור הגבוה יותר בכלל המדגם ראו בשני המהלכים גם יחד את ההבטחה הטובה ביותר לביטחון ישראל (38% במאי ו-41% באוקטובר). מפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) עולה כי בשמאל בטווחים הקרוב והרחוק, הסדרים מדיניים נתפסים כערובה הטובה ביותר לביטחונה של ישראל. במרכז בשני הטווחים הפתרון האהוד ביותר הוא שילוב בין חיזוק העוצמה הצבאית להסדרים מדיניים. בימין בטווח הקרוב חיזוק העוצמה הצבאית נמצא במקום הראשון, ובטווח הרחוק שילוב בין חיזוק העוצמה הצבאית להסדרים מדיניים.
ברשות השופטת פרסמו הודעה בעקבות נתוני המדד, ואמרו כי "בית המשפט העליון מדורג שני (39.5%) במדד אוקטובר 2024 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, אחרי צה"ל. למרות מגמת שחיקת אמון הציבור במוסדות השלטון לאורך השנים - תופעה בינלאומית אשר איננה פוסחת על מדינת ישראל ועל מוסדותיה, ולמרות המתקפות החוזרות ונשנות מצד גורמים שונים על בית המשפט העליון - הרי שבית המשפט העליון זוכה לדירוג גבוה באופן יחסי במדד אמון הציבור לשנת 2024, זאת ביחס לכלל המוסדות שנכללו במדד ואף דורג במקום השני. בפרק בדו"ח העוסק באמון בבית המשפט העליון, צוין: 'הצלבנו (כלל המדגם) את התשובות לשאלת האמון בבית המשפט העליון עם התשובות לשאלת מידת ההסכמה או אי ההסכמה עם הטענה שהשלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה. ראינו כי הסבורים שהשלטון הדמוקרטי בסכנה נותנים יותר אמון בבית המשפט העליון ממי שאינם סבורים כך'.
ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית אמר: "מדד אמון הציבור מושפע באופן ישיר מן השירות הניתן לציבור על ידי המערכת. בשנים האחרונות יש ניסיון להציג תמונה מעוותת לפיה מגמת השחיקה ייחודית לבתי המשפט ונובעת מהתנהלותם, ולטשטש את מגמת השחיקה של אמון הציבור בכלל מוסדות השלטון. זהו ניסיון מכוון שנועד לפגוע באמון הציבור ברשות השופטת, אינו עומד בקנה אחד עם המציאות, ואינו מתיישב עם ממצאי המדד. שימור וחיזוק אמון הציבור ברשות השופטת כרשות עצמאית ומקצועית, שיפור השירות לציבור והנגשת המערכת, הן מטרות ויעדים עיקריים שהציבה לה הרשות השופטת".
"בנאומי בכנס העמותה למשפט ציבורי ציינתי כי 'היבטים רבים בניהול הרשות השופטת כרוכים במעורבות של גורמים ברשות המבצעת, ושל שר המשפטים בפרט. עובדה זו... יוצרת מצע להתערבות בִּפְעִילותָהּ של הרשות השופטת ולפגיעה בחוסנהּ וּבעצמאותה. מונחים 'יבשים' לכאורה כמו תקנים, תקציבים, מינויים ואישורים, הם מרכיבים העומדים בבסיס פעילותה של הרשות השופטת, ויש להם השפעה ישירה על השירות הניתן לציבור... כל מהלך שנדרש לשיפור השירות לציבור, טעוּן הקצאה תקציבית מתאימה'. אני שב ואומר - היותה של הרשות השופטת עצמאית, בלתי תלויה, מקצועית וא-פוליטית הם מרכיבים חיוניים והכרחיים להבטחת אמון הציבור בה".
פרויקט המדד נערך זו השנה ה-22 ברציפות והוא משרטט תמונת מצב מורכבת בנוגע להערכת הציבור את חוסן הדמוקרטיה הישראלית, מידת האמון במוסדות המדינה והלכידות הפנימית בחברה. נוכח המלחמה והאירועים השוטפים, חזרנו באוקטובר על חלק מהשאלות שנשאלו בחודש מאי. צוות מדד הדמוקרטיה 2024 כלל את: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן ואינה אורלי ספוז'ניקוב.
הנשיא הרצוג אמר כי "האמון בעצמנו, בעמנו, במדינתנו, היה תמיד אבן פינה עבורנו. כאשר האמון מתערער, כאשר היסודות מתערערים, האומה בסכנה. זו הנוסחה, במובנה הבסיסי ביותר. לכן, הירידה באמון הציבור בין האזרח הישראלי לבין מוסדות המדינה, אשר משקפת מגמה שבשנה האחרונה אפשר לחוש ביתר שאת, מטרידה אותי מאוד".
"בעיניי לא ניתן להפריד בין ירידת האמון הציבורי לתרבות המדאיגה והאלימה של התכתשויות וחילופי האשמות ברשתות החברתיות ובמרחב הציבורי, ובין כל אלה - לטלטלה שאנו חווים כחברה וכמדינה. גם בעת הזאת, ובמיוחד בה, אסור לנו לשכוח שאויבינו עשו ועושים מאמצים ניכרים כדי ללבות בכל דרך את העימות הפנימי בתוכנו – הן בתקופה שקדמה לטבח, והן בשנה האחרונה. שהם ביקשו לפגוע אנושות באמון הפנימי שלנו, ותיארו זאת כ"התפוררות הישראלית". אסור לנו לשכוח, ואסור לנו לוותר אחד על השני, ועל המדינה ומוסדותיה".
"אנו חייבים לפעול ולהשיב את אמון הציבור במדינה ובמוסדותיה. האמון הוא הנכס הגדול ביותר של כל מדינה. בשעה שבה רבים מוטרדים משחיקת ערכי הדמוקרטיה בישראל, אני מבקש להדגיש: לדמוקרטיה הישראלית אין תחליף".
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, מסר: "האמון הקורס ברשויות השלטון ובמוסדות דמוקרטיים הוא תמרור אזהרה בוהק. זהו ביטוי לכך שאזרחים רבים בישראל מרגישים שהשלטון כבר אינו עובד כדי לקדם את טובתם ואת הטוב המשותף. בזמן שמקדמים חוק השתמטות, מתעלמים מיוקר המחיה ולא מספקים מענה לאוכלוסיית המפונים, אנו עדים לעיסוק אובססיבי בפירוק המערכות המקצועיות ובדריסת מסורות שנבנו במשך שנים, וזאת מתוך מטרה להסיר בלמים, לחזק כוח פוליטי ולקדם מקורבים על חשבון טובת הכלל. אנחנו חייבים להתעשת לפני שיהיה מאוחר".
פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, מסרה: "למרות האירועים המטלטלים של השנה האחרונה מדד השנה אינו מצביע על תנודות חריפות או שינויי מגמה בהשוואה למדד 2023. אי שביעות הרצון מהדרג הפוליטי לא נחלשה והפערים בנושאי מפתח בין המחנות הפוליטיים נשארו בעינם. התחושה הרווחת שהדמוקרטיה הישראלית נמצאת בסכנה רווחת במיוחד בשמאל ובמרכז, אך גם במחנה הימין מיעוט גדול חשים שזה המצב. הערכת הסולידריות בחברה הישראלית שהגיעה לשיא בעקבות אירועי 7 באוקטובר נשחקה במידה מסוימת (וצפויה), אך היא עודנה גבוהה מאשר בעבר. בנוסף נמדדה ירידה בתחושות הביטחון האישי (בעיקר בציבור הערבי), המלוות גם בהערכה של חלק לא מבוטל מכלל הציבור, בעיקר בימין אך גם בציבור הערבי, כי גופי הביטחון אינם ניטרליים פוליטית. עם זאת ולמרות הכול, הרוב סבורים כי ישראל היא מקום שטוב לחיות בו ומעדיפים להישאר כאן, גם אם תוצע להם הגירה בתנאי 'דה לוקס'"