פערים בין המגזרים - ומחסור במורים: דו"ח המבקר על לימודי האנגלית

מבקר המדינה פרסם היום (שלישי) דו"ח הבודק את רמת לימודי השפה האנגלית במערכת החינוך בין השנים 2017 עד 2023. בדו"ח נחשפו פערים בין השכבות הסוציו-אקונומית השונות באוכלוסייה, וכן עלה כי יש מחסור במורים ולקויות בהכשרה של מורים בשפה. בנוסף, רמת השליטה של בוגרי תיכון לא נמצאה בהלימה עם דרישות המועצה להשכלה גבוהה, וכן נמצא כי נסגרו או צומצמו תוכניות לימוד שהניבו תוצאות חיוביות.

הנתונים שנבחנו על ידי מבקר המדינה מצביעים כי בשנת 2022 היו פערים ניכרים בין תלמידים מקבוצות אוכלוסייה שונות ברמת האנגלית. רמת האנגלית של התלמידים משכבות סוציו-אקונומיות גבוהות טובה במידה ניכרת מרמת האנגלית של תלמידים בשכבות הנמוכות. מנתוני הנבחנים בבחינות הבגרות, עולה כי 66% בקרב תלמידים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה נבחנו ברמת 5 יחידות לימוד, לעומת 26% בקרב תלמידים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. בדומה לכך, שיעור המצטיינים בקרב הנבחנים ב-5 יח"ל היה 74% ו-64% (בהתאמה).

בנוסף, מצא המבקר כי רמת האנגלית של תלמידי המגזר היהודי הייתה גבוהה במידה ניכרת מרמת האנגלית בקרב תלמידי המגזר הלא-יהודי. אחוזי הנבחנים בבחינות הבגרות ברמה של 5 יחידות לימוד היו 54% בקרב תלמידי המגזר היהודי, לעומת 27% בקרב תלמידי שאר המגזרים. אחוז המצטיינים בקרב הנבחנים היה 71% ו-59% (בהתאמה).

המבקר מדגיש, כי במגזר היהודי יותר ממחצית (55%) מתלמידי החינוך החרדי אינם נבחנים כלל בבחינות הבגרות באנגלית, ורק מעטים נבחנים ברמות הגבוהות (11% נבחנים ב-5 יחידות לימוד ו-12% נבחנים ב-4 יחידות לימוד). בדומה, במגזר הלא-יהודי, קרוב לרבע מהתלמידים מהמגזר הבדואי (23%) אינם נבחנים בבחינות הבגרות באנגלית.

ב-2017 החלה לפעול התוכנית הלאומית לאנגלית, שמטרתה הייתה שיפור יכולת התלמידים בשפה האנגלית. התוכנית הייתה עתידה לפעול במשך חמש שנים, אך בפועל היא נסגרה אחרי שלוש שנים. המשמעות לכך הייתה קיצוץ בשעות הלימוד ובהכשרות מורים. לאחר סגירתה לא הופקו לקחים, והמשרד לא גיבש תוכנית אסטרטגית חדשה ללימודי האנגלית.

משרד החינוך מעסיק עובדי הוראה כמדריכים במערכת החינוך, אשר מסייעים למורים בנושאים מקצועיים ופדגוגיים. מהדו"ח עולה כי בסוף שנה"ל תשפ"א, כ-28% מכלל בתי הספר (1,346 מתוך 4,870) קיבלו הדרכה באנגלית. כ-500 בתי ספר, המהווים כ-10% מכלל המוסדות, נזקקו להדרכה אך לא ביקשו אותה וגם לא קיבלו, כשמרביתם משתייכים למחוז הצפון (349 בתי ספר). בנוסף, 78 בתי ספר (2%) ביקשו לקבל הדרכה ממשרד החינוך אך לא קיבלו.

לצורך התמודדות עם הפערים בין התלמידים באנגלית החליט משרד החינוך להפעיל תוכנית לגיל הרך. הפיילוט התחיל ב-2022 במספר מצומצם של בתי ספר יסודיים וגנים, כאשר הכוונה הייתה כי לאחר בחינת המסקנות הוא יורחב לאזורים אחרים בארץ, אך אז החליט משרד החינוך, עוד לפני הגעת המסקנות, להשאיר את התוכנית במסגרתה המצומצמת. החלטת המנכ"ל דאז, לרבות אי-המתנה לתוצאות ההערכה, לא נומקו ולא נשענו על נתונים מבוססים.

דו"ח המבקר גם מצא נקודות חיוביות בהתנהלות משרד החינוך בשש השנים שנבדקו. בשנים 2022-2017 חלה עלייה של כ-11% בשיעור הנבחנים בבחינות ברמת 5 יחידות לימוד, ובנוסף, אחר הפעלת התוכנית הלאומית לאנגלית, בשנת 2022, עמד שיעור הנבחנים בבגרות מוגברת על 70% - היעד שנקבע לתוכנית ע"י משרד החינוך.

כמו כן, בספטמבר 2019 פרסם משרד החינוך תוכנית לימודי אנגלית חדשה לבתי הספר היסודיים, ובפברואר 2020 התפרסמה תוכנית לימודים חדשה לחטיבות הביניים. שתי התוכניות מתבססות על מערך סטנדרטים ומושגים משותפים בין-לאומיים להוראה ולהערכה של שפות זרות, כולל אנגלית. מטרת התוכנית היא הקניית ידע בשפה שתאפשר תקשורת ומיומנויות, כך שהשפה הנרכשת תהיה שפה שימושית.

המלצות המבקר:

• גיבוש תוכנית רב-שנתית לקידום לימודי האנגלית בהמשך לתוכנית הלאומית משנת 2017
• נקיטת צעדים לצמצום הפערים בהישגים של התלמידים בלימודי האנגלית
• בחינת הנסיבות  בהם רוב בוגרי מערכת החינוך שנבחנו ברמות בבגרות באנגלית אינם מגיעים לרמת פטור בבחינות הכניסה באנגלית למוסדות האקדמיים
• פתיחת כלים להערכה מקצועיים המתבססים על סטנדרטים אחידים, שייבחנו את ההישגים באנגלית של התלמידים וכן יאפשרו לאתר חסמים בלמידה ובהוראה, ויפעל להטמעת כלים אלה
• שימוש במודל לחיזוי ההיצע והביקוש למורים, מודל שהחל המשרד לגבש לפני קרוב לעשור, כדי להפיק אומדנים עתידיים של הצורך במורים לאנגלית וגיבוש תוכניות להתמודדות עם המחסור במורים לאנגלית