"גזל בחסות החוק": אושרה הצעה נגד עושק התובענות הייצוגיות
בעקבת סדרת הכתבות בחדשות 13 "גזל בחסות החוק", הצעת חוק להפסקת התופעה של שימוש לרעה בתובענות ייצוגיות כנגד עסקים עברה בקריאה ראשונה. בין התיקונים: ביטול האפשרות להגיש תובענה ייצוגית נגד עסקים זעירים, הגבלת מספר התובענות הייצוגיות לתובע ייצוגי בשנה, וקביעת חובת פניה מוקדמת בעילות שבהן לא נגרם נזק משמעותי לציבור
הצעת חוק להפסקת התופעה של שימוש לרעה בתובענות ייצוגיות כנגד עסקים אושרה היום (רביעי) בקריאה ראשונה. החוק הוא תוצאה של מאבק אזרחי ארוך שהוביל ח"כ לשעבר אביר קארה עם בעלי עסקים, שכלל גם הפגנות מול בתי עורכי דין שניצלו את החוק הקיים. על התביעות האלו וההשלכות שלהן פורסם בהרחבה בסדרת הכתבות "גזל בחסות החוק" בחדשות 13 בחודש שעבר. אחרי הפרסומים, התקיימו פגישות בין קארה ואנשי המאבק למשנה ליועצת המשפטית לממשלה כרמית יוליוס - וחלק מהתיקונים והבקשות של אנשי המאבק הוכנסו לחוק.
"הצעת החוק גובשה להפסקת השימוש לרעה בתובענות הייצוגיות, בפרט כנגד עסקים, תוך שמירה קפדנית על כך שייעדי החוק בתחום הנגישות והגנה על זכויות אנשים עם מוגבלות יישמרו", נמסר מטעמו של שר המשפטים יריב לוין, שיזם את הצעת החוק.
• צפו בחלק הראשון של הסדרה >> גזל בחסות החוק: תביעות המיליונים שמרסקות עסקים קטנים
• צפו בחלק השני של הסדרה >> "גזר דין מוות": החוק שבא להיטיב - והפך את חיי העצמאים לסיוט
• צפו בחלק השלישי של הסדרה >> "נופלים עליך השמיים": כך מכינים תביעות נגד עסקים במיליונים
עיקרי התיקון כוללים, בין היתר, את ביטול האפשרות להגיש תובענה ייצוגית נגד עסקים זעירים, "וזאת מכיוון שכלי התובענה הייצוגית אינו מתאים בעוצמתו כלפי עסק זעיר, לנוכח גודלו וההשלכות הכלכליות הכבדות על עסקים אלו". כמו כן, פיצוי בתובענות ייצוגיות יהיה כספי בלבד, אלא אם חברי הקבוצה יסכימו לקבל פיצוי בקופונים, הנחות עתידיות ועוד.
זאת ועוד, ביחס לעילות מסוימות שבהן לא נגרם נזק משמעותי לציבור, כמו הפרה של חוק הספאם, תיקבע חובת פניה מוקדמת, המחייבת לפנות לכל עסק לפני הגשת תובענה ייצוגית. רק במידה שהעסק לא תיקן את ההפרה, ניתן יהיה להגיש נגדו תובענה ייצוגית להסדרת הסוגייה כלפי העתיד בלבד, בצעד שנועד למנוע תביעות סרק לא מוצדקות.
בתי המשפט יוכלו למחוק על הסף תובענות ייצוגיות שאין בהן עילה או תובענות קנטרניות או טרדניות שהנזק בהן מזערי. בנוסף, יוגבל שכר הטרחה של עורכי הדין בתובענות ייצוגיות ויסדיר תחום זה, ויאפשר הטלת הוצאות משפט גם על עורכי הדין אם בית המשפט מצא שהדבר מוצדק. החוק יגביל את מספר התובענות הייצוגיות לתובע ייצוגי בשנה, על מנת למנוע מצב של "תובעים סדרתיים".
שר המשפטים יריב לוין מסר: "אנחנו מביאים היום בשורה שבעלי העסקים והעצמאים חיכו לה שנים ארוכות. הגיע הזמן לשים סוף לניצול לרעה של חוק תובענות ייצוגיות, כדי להוציא מבעלי עסקים ובהם אנשי מילואים רבים סכומי עתק המעשירים קבוצה מצומצמת של יוזמי התביעות. הצעת החוק מבטיחה כי הכלי של תובענות ייצוגיות יישמר וישמש למטרות להן נועד, ובהן דאגה לנגישות ולזכויות אנשים עם מוגבלות, מבלי שהתביעות הייצוגיות ישמשו מכשיר להוצאת כספים מעוסקים ומעצמאים הגונים. אני מודה למשנה ליועמ"ש, עו"ד כרמית יוליס ולצוותה, ולנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות דן רשל ולצוותו, על עבודתם המקצועית יוצאת הדופן בגיבוש הצעת החוק. אני מבקש להודות גם לח"כ לשעבר אביר קארה שתרם לקידום החוק החשוב".
נשיא איגוד לשכות המסחר שחר תורג'מן: "מברך את שר המשפטים וממשלת ישראל על אישור תיקון חוק התובענות הייצוגיות בקריאה ראשונה בכנסת. אנחנו בתחילתו של הליך החקיקה וכפי שפעלנו בעת גיבוש החוק מול משרד המשפטים כך נוודא שהחוק, שעובר כעת לקריאה שניה ושלישית, ישמור על ייעודו המבורך, להגן על הצרכן מפני עוולות צרכניות ולשמור על בעלי עסקים מפני עושק התובענות הייצוגיות. לשכת המסחר תמשיך במאבק מול עורכי הדין שהפכו את התובענות הייצוגיות למכת מדינה שהורסת עסקים בישראל. תופעה נבזית זו משפיעה ישירות על יוקר המחיה בשל העובדה שהעסקים נאלצים לגלם את הוצאות התובענות בתקציב על מנת לממן את עלות ניהול ההליכים המשפטיים שמביא לקריסה של עסקים, קטנים, בינונים וגדולים כאחד".