דו"ח המבקר: המשטרה ביצעה פעולות אסורות בהאזנות סתר
מתניהו אנגלמן חשף ליקויים מערכתיים חמורים בשימוש באמצעי אכיפה טכנולוגיים, הכוללים חריגה מסמכות ופעולה ללא הסדרה חקיקתית. מהדו"ח עולה כי המשטרה השתמשה בכלי פולשני מאות פעמים ללא בחינה משפטית של הייעוץ המשפטי, ואספה תוצרים אסורים המהווים "חיפוש סמוי" ללא סמכות בחוק. המשטרה: "הדו"ח עוסק באירועים ישנים"
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דו"ח מיוחד החושף כשלים יסודיים ופעולות אסורות שביצעה המשטרה בתחום האזנות הסתר והשימוש בכלים טכנולוגיים. לפי הממצאים, המשטרה רכשה ופיתחה בעשור האחרון שורה של כלים בעלי יכולות "חדשניות ומהפכניות" שפגיעתן בפרטיות דרמטית, אך הפעילה אותם על בסיס תשתית חקיקתית ישנה שאינה מתאימה לעידן הטכנולוגי הנוכחי: "הליקויים יסודיים ומשמעותיים. הם מחייבים תיקון מערכתי אצל גופי אכיפת החוק".
• לקריאת הדו"ח המלא לחצו כאן
הביקורת מצאה כי החל משנת 2016 השתמשה המשטרה מאות פעמים בכלי טכנולוגי להאזנה לתקשורת בין מחשבים (פרשת פגסוס), מבלי שהשימוש בו הוסדר בחקיקה או נבחן ואושר על ידי גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה. עוד נחשף כי המשטרה ביצעה איסוף של תוצרי האזנה המהווים "חיפוש סמוי" - קרי, העתקת מידע האגור במכשיר הקצה- פעולה שלא הוסדרה בחוק. בבדיקה שנערכה על כלי מסוים, נמצא כי 9 מתוך 14 סוגי תוצרי המידע שנאספו בו היו תוצרים שאסור היה לאסוף על פי הדין.
המבקר הצביע על מנגנונים עוקפים שאימצה המשטרה כדי להפחית את הצורך בקבלת אישורים מדרגים בכירים ומבתי המשפט. כך למשל, המשטרה עשתה שימוש נרחב ב"צווים חריגים" שנועדו למקרי קצה, עד שהפכו לשגרתיים והקיפו 43% מכלל הבקשות שהוכנו בשנים 2019–2021. בנוסף, המשטרה לא הקפידה על ביעור חומרי האזנה שנצברו במערכותיה, הכוללים כ-50 טרה-בייט של מידע רגיש שרובו טעון מחיקה על-פי חוק.

לצד המשטרה, המבקר מתח ביקורת גם על הייעוץ המשפטי לממשלה והפרקליטות, שקבע כי לא היו שותפים פעילים בבחינת הכלים, וההכרעה בבקשות שהובאו לפניהם התעכבה בין שנה לחמש שנים. בפרק העוסק בנתוני תקשורת, נמצא כי 99% מהדיווחים על היתרים מינהליים שניתנו בחירום היו לא תקינים וחסרו פרטים מהותיים. אנגלמן קרא לתיקון מערכתי מיידי של כלל הגופים כדי לאזן בין הלחימה בפשיעה לבין השמירה על זכויות הפרט וערכים דמוקרטיים.
מהמשטרה נמסר: "משטרת ישראל הינה גוף אוכף חוק וככזה, כלל האירועים שנבדקו במסגרת הביקורת, בוצעו על-ידי המשטרה כחוק , מכח צווים שיפוטיים ועפ״י פרשנות משפטית. דו״ח המבקר עוסק רובו ככולו באירועים ישנים מהשנים 2016-2021 ובסוגיות שכולן כבר נבחנו לעומק במסגרת עבודת וועדת מררי. כלל לקחי דו"ח מררי שפורסם באוגוסט 2023, יושמו ותוקנו לאחר פרסומו, עוד בשנת 2023 ואף המבקר מתייחס לכך. בתוך כך, פותחו מנגנוני פיקוח ובקרה משופרים- פנים ארגונית וגם בין ארגוניים, המיושמים בדקדקנות וכן הובהרו נהלים ותהליכי עבודה.
"אשר להתייחסותו של המבקר בנוגע לצורך המהותי בהחזרת הכלים הטכנולוגים שנלקחו מהמשטרה בשנת 2022 וטרם הוחזרו ואשר להתייחסותו להעדר חקיקה מותאמת, נצטרף ונדגיש כי מצב זה פוגע בחברה כולה וחייב להשתנות. העדר כלים טכנולוגים והעדר חקיקה המותאמת להתפתחות יכולות הסייבר של ארגוני הפשיעה, כובלים את ידי המשטרה במאבקה בפשיעה החמורה ופוגעים קשות בסיכול ארועי אלימות חמורים ובחקירתם. נוסיף ונציין כי הביקורת בחרה להציג תמונה חלקית ביותר ולא להתייחס לעשייה החיובית של המשטרה להצלת חיי אדם ולאתגרים יוצאי הדופן עמם מתמודדת המשטרה במאבקה נגד הפשיעה החמורה, כל זאת במשאבים חסרים וחקיקה ארכאית שאינה תואמת למציאות. משטרת ישראל תמשיך לפעול לקידום חקיקה רלבנטית ולהחזרת הכלים הטכנולוגיים לשימושה ותשתף פעולה בשקיפות מלאה עם ביקורות, מתוך מחויבות לפעול עפ״י חוק ולהציג תהליכים מקצועיים הנהוגים בארגון".



