נדחתה העתירה לפסילת בן גביר: "הסמכות למנות שרים היא פוליטית"

בג"ץ דחה היום (רביעי) פה אחד את העתירה נגד מינויו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לתפקיד מיניסטריאלי, בטענה כי "הסמכות למנות שרים היא סמכות פוליטית במהותה" - אשר אינה מצדיקה שימוש בעילת הסבירות.

לצד ההחלטה שלא לקבל את העתירה, השופט יצחק עמית מתח ביקורת חריפה על בן גביר: "בעניינו של השר בן גביר קיים צבר אירועים לא מועט. מדובר באמירות קשות שאינן צריכות להישמע מפי נבחר ציבור, והתנהלות שאינה הולמת שר בישראל". עוד כתב: "בדבריו לפנינו, השר בן גביר הדגיש וחזר והדגיש עד כמה שינה את דרכיו ואורחותיו בשנים האחרונות. אולם, מראית העין מחייבת כי יחלוף פרק זמן משמעותי מחטאים ועוונות קודמים ועד למינוי לתפקיד שר".

"השר לביטחון לאומי רשאי לקבוע את מדיניותה הכללית של המשטרה, אך אין הוא משמש כמפכ"ל על", כתב עמית בהמשך, והוסיף: "המשטרה היא גוף עצמאי אשר הפעלת סמכויותיו נעשית בנפרד למגרש הפוליטי, ויחסי הכוחות בין המשרד לביטחון לאומי ובין המשטרה הם כאלה השומרים על האיזון הנאות בין עצמאות המשטרה לבין הפיקוח על פעולותיה". עוד קבע: "שיקול זה, וההנחה כי תישמר עצמאות המשטרה וגופים נוספים הכפופים למשרד לביטחון לאומי – יש בהם כדי להקהות את החשש ואת הפגיעה באמון הציבור".

בסיום נימוקיו כתב עמית: "מקובלת עליי עמדת היועצת המשפטית לממשלה כי יש בהתבטאויותיו של השר בן גביר כדי לפגוע באמון הציבור ברשויות השלטון, ודאי כאשר עסקינן בתפקיד השר לביטחון לאומי, אך בצד האמור לא נפלה אי סבירות קיצונית בשיקול דעתו של ראש הממשלה, אשר נתן משקל להצהרות השר בן גביר כי בשנים האחרונות שינה דרכו".

השופט נעם סולברג כתב בנימוקיו להחלטה כי אין הצדקה לשימוש בעילת הסבירות בעתירה נגד השר לביטחון לאומי. "משהונחה לפתחנו עתירה המבקשת להפעיל את עילת הסבירות כדי להורות לראש הממשלה לפטר שר משרי הממשלה, הרי היא ראויה לשמש כתקדים מרענן", קבע סולברג, והוסיף: "עלינו לתחום את גבולותיה של עילת הסבירות, ולהכריז: עד כאן!". עוד אמר: "דחיית עתירה כמו זו שלפנינו, עשויה להיות צעד ראשון בכיוון הנכון. 'צעד קטן לאדם, צעד גדול למשפט הציבורי'. לו יהי".

בית המשפט העליון החליט לדון בעתירה נגד מינויו של בן גביר לשר בסוף חודש פברואר אשתקד, כחודשיים לאחר שהוקמה הממשלה הנוכחית. במסגרת ההחלטה, השופט יצחק עמית התייחס לכך שלא הייתה התייחסות של ראש הממשלה בנימין נתניהו והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לנושא - ולכן הסוגיה תועבר לבג"ץ.

"יש להצר על כך שגם הפעם לא עמדו המשיבים 1 ו-3 (נתניהו ובהרב-מיארה) במועד שהוקצב להם. בנסיבות אלו, התיק יועבר לדיון בפני הרכב בהקדם", כתב עמית. "תגובה מטעם המשיבים תוגש עד 10 ימים לפני מועד הדיון שיקבע", נימק השופט עמית בפברואר הקודם.

במהלך דיון בעתירה בחודש אפריל האחרון, בן גביר ייצג את עצמו וטען בפני השופטים: "אני עדיין חושב מה שחשבתי בעבר, אבל ברור שהסגנון התמתן. אני כבר לא ילד בן 14". עוד טען השר כי העותרים משתמשים בטיעונים ישנים, ושהוא "נמצא במקום אחר", ואינו קורא לאלימות כלפי אף חבר כנסת, על אף שאינו מסכים עם דעתם. בפנייה לשופטים הוסיף: "גם בית המשפט זה אחים שלי. יש לי מחלוקות עם כבודכם, אבל שיהיה ברור - אתם אחים שלי".

"בנצי גופשטיין הוא חבר שלי, אני לא מתבייש בזה. אבל יש בינינו מחלוקות. רק בגלל שהוא חבר שלי, זה מה שמונע ממני להיות שר?", תהה בן גביר בבית המשפט. עוד אמר: "המדינה מספרת שיש תיק בחקירה על איומים נגד ה'מאבטחים' בחניון. למה לא לספר שאחד מהם הוא פעיל חמאס והשני ישב 11 חודשים בכלא על זריקת בקבוקי תבערה? למה לא לספר שהמשטרה המליצה לסגור את התיק?".

העתירה הוגשה על ידי מספר גורמים, כשלטענתם מינויו של בן גביר לשר "אינו סביר באופן קיצוני נוכח עברו ומעשיו של חבר הכנסת בן גביר". העותרים ביקשו לקיים דיון דחוף עוד בטרם בן גביר נכנס לתפקידו, מה שלא קרה בסופו של דבר, "על מנת לייתר את הצורך לבקש צו ביניים שימנע את המינוי, היה והמינוי יבוצע טרם הדיון המבוקש בעתירה".

בתשובה שהגישה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה לבית המשפט העליון בנוגע למינויו איתמר בן גביר לתפקיד שר, בטרם הוגשה התביעה שפסק הדין בה התקבל היום, היא טענה: "עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי דין העתירה להידחות על הסף בהיותה עתירה מוקדמת, והדיון בה בטרם הושלם הליך מינוי השרים וכניסתם לכהונתם, הדורש את קבלת אישור הכנסת להרכב הממשלה, עשוי להיות תיאורטי".