העליון קיצר את עונשה של פאינה קירשנבאום מ-10 שנות מאסר ל-7.5

השופט יצחק עמית, שהיה חלק מהרכב השופטים שקיבל את ההחלטה לקצר את עונשה של קירשנבאום, ציין כי הנסיבות מחייבות ענישה מחמירה ומשמעותית, אך עם זאת, אפשר להקל במידת מה בעונש שהוטל על קירשנבאום. זאת בהתחשב בעונשים הקלים בהרבה שהושתו על מעורבים אחרים בפרשיות השונות, וכן בשל העובדה שבתקופה בה בוצעו העבירות לא היה במפלגת "ישראל ביתנו" מנגנון סדור לקביעת אופן חלוקת הכספים הקואליציוניים.

כמו כן, חסר היה במפלגה נוהל או הנחיות כתובות וברורות בכל הנוגע לאופן הקצאת כספים, אשר תרמו להיווצרות השיטה ולהיקפה של הפרשיה. השופט עמית הוסיף וציין כי מצבן של אסירות נשים המרצות את עונשן בכלא "נווה תרצה" קשה יותר מאסירים גברים, המחולקים בין בתי הסוהר בהתאם למאפייניהם האישיים, לסוג העבירה שבגינה נכלאו ולאוכלוסיית האסירים בבית הסוהר.

בנוסף לעונש המאסר - שהוא החמור ביותר שהוטל אי פעם על פוליטיקאי בגין עבירות צווארון לבן, השופט קבע כי קירשנבאום תיאלץ לשלם קנס בסך 900 אלף שקלים. עוד אמר השופט לוי כי "נזקיה של התנהגות כזו הם הרס השירות הציבורי, שחיקת כיבוד שלטון החוק ופגיעה קשה בסולידריות החברתית. יחס סלחני עלול לשדר מסר שבית המשפט מוכן לעגל פינות".

בפברואר השנה הגישה קירשנבאום בקשה לעסקת טיעון מחודשת, בעקבות המגעים לעסקת טיעון עם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שהתקיימו בינואר. עורכי דינה פנו לפרקליטות והציעו הסדר טיעון לפיו היא תודה במעשים בתמורה להקלה בעונשה. לטענתם, המשא ומתן שניהלה הפרקליטות עם נתניהו וההצעה לסגור את התיק בעבודות שירות - מעידה שהעונש שקיבלה קירשנבאום חריג.

פרשת "ישראל ביתנו" התפוצצה בדצמבר 2014, אז נודע כי כמה מקורבים למפלגה, בהם אישי ציבור ולוביסטים, חשודים בביצוע עבירות שוחד וקבלתו, תיווך לשוחד, בטיית מכרזים, קבלת דבר במרמה, גניבה בידי עובד ציבור, זיוף ורישום כוזב במסמכי תאגיד.