"כל מה שהיינו צריכים זה ווינסטון לייט, מאפרה וגיטרה". חמש תחנות בזמן עם גיא ויהל

ההיכרות בפנימייה

גיא: "יהל ואני נפגשים לראשונה בגיל 12 בזכות שידוך של אח של יהל שהיה איתו שם. הוא סיפר לי שאחיו הקטן מגיע ושאשמור עליו. אני הייתי בגובה 70 סנטימטרים ויהל כבר אז היה 180 סנטימטרים. החיבור בינינו היה מיידי וחזק בזכות המוזיקה. יהל תפס גיטרה קלאסית, ישבנו באיזו פינה במשך שעות, שרנו וניגנו. כל זה בעצם ממשיך עד היום".

יהל: "שרנו את 'אור הירח' של אביב גפן, 'Smells Like Teen Spirit' של נירוונה וגם גאנז אנד רוזס. אחרי כמה שעות הלכנו למקלט ששם היה ציוד מוזיקלי וחיינו שם שש שנים. הברזנו מהלימודים והלכנו למקלט לנגן".

איך אתם שומרים על קשר כזה חזק כמעט 25 שנה? מה הסוד?
גיא: "תראה, אנחנו לא סובלים אחד את השני, כן? זה רק העמדת פנים" (השניים מתפוצצים מצחוק). "תמיד שואלים אותנו מה הסוד שלנו ואנחנו צריכים להסביר שאם אין קטע רומנטי זה כבר 80 אחוז יותר קל. אנחנו יותר מחברים, חיינו ביחד באותו חדר במשך שנים ואנחנו צועדים בדרך הזו ביחד, אנחנו משפחה. הוא נתקע איתי לכל החיים".

יהל: "אנחנו אחים. עברנו המון מאז גיל 12 וגם אז לא היו ריבים או התפוצצויות בינינו. אנחנו באותו התדר, באותו הראש, הפכים משלימים וכל אחד מכיר את השני. יש קבלה גדולה בינינו וכל אחד יודע מה הוא מביא לזוגיות הזו".

הקשיבו לשיר "מישהו בעולם" של גיא ויהל
[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-israeli-part-203-external' autoplay='0' credit='' desc='' poster='' kid='1_5cebieqf' duration='195']

עוד במדור המוזיקה:

שנות ה-90: עד כמה אתם מכירים את הקריירה של אביב גפן?

"ידעתי שיש לי את הכוחות לעבור את זה אבל לא ידעתי איך". רוני דלומי חוזרת עם שיר חדש

להקת דה ראסמוס הבינלאומית תייצג את פינלנד באירוויזיון

הונגריה וההופעה של קולדפליי

יהל: "בצבא לא שירתנו ביחד אבל שמרנו על קשר הדוק ואחרי השחרור עברנו לגור בתל אביב. עבדנו בעבודות מזדמנות, כל מיני המבורגרים ופיצות ואני התחלתי לנגן עם אומנים שונים וגיא קנה ציוד והתחיל ללמוד סאונד ולעבוד באולפני הקלטות. בוקר אחד גיא קם והחליט שהוא רוצה שנעבוד רק במשהו שקשור למוזיקה".

גיא: "הבנתי שכל הזמן שלי הולך על עבודות צדדיות וזה לא מה שאני רוצה לעשות בחיים. הרגשתי שאני מתאבד על כסף רק בשביל לסיים את החודש והחלטתי שאני רוצה ללכת אחרי הלב שלי ולהגשים את החלום. צריך הרבה אומץ בשביל זה כי היינו ילדים בלי הרבה אמצעים או גב כלכלי מההורים. לא ידעתי מה זה אומר ולאן זה ייקח אותי".

יהל: "במשך שנתיים ניגנו עם אומנים אחרים, התעסקנו במיקסים והקלטות. לי בכלל היה הרכב עם אח שלי. באותה תקופה חבר טוב שגר בהונגריה אמר שיש הופעה של קולדפליי וכרטיס עולה משהו כמו 30 שקלים, אז ארזנו את עצמנו ונסענו לשבוע בבודפשט. הגענו להופעה של קולדפליי וכמו ישראלים טובים דחפנו בעדינות את הקהל עד שהגענו לקדמת הבמה, מטר וחצי מכריס מרטין".

גיא: "זו אחת ההופעות הכי גדולות שיצא לנו להיות בהן. זה היה אצטדיון ענק עם 40 אלף איש. זה היה מטורף, לא ידענו שדברים כאלה קיימים".

יהל: "זה היה רגע מעצב ואמרנו שזה מה שאנחנו צריכים לעשות. נקים להקה ונכבוש את העולם. זה היה הרגע שהתחיל הפרק השני שלנו ככותבים ומפיקים. עבדנו שלוש שנים על האלבום הראשון שלנו באנגלית, 'Revelday'.

גיא: "היה לנו אולפן בבית והתחלנו לכתוב באנגלית. עד אז לא שרתי כל כך וזה היה בית ספר כייפי".

יהל: "לא היה לנו איזה קושי גדול. שנינו היינו רווקים וכל מה שהיינו צריכים זה ווינסטון לייט, מאפה וגיטרה. היה לנו אולפן קטן ברחוב החשמל בתל אביב. כשסיימנו להקליט את האלבום היינו צריכים להתחיל להשיג קהל וזו היתה עבודה קשה".

"דה וויס"

יהל: "אחרי שעבדנו שלוש שנים על האלבום באנגלית הצלחנו להביא 400 איש להופעה בתיאטרון תמונע בתל אביב והרגשנו שזהו, סוף סוף יש קהל ואנחנו על הגל. קבענו הופעה נוספת חודשיים אחרי זה והגיעו משהו כמו 30 איש וקיבלנו כאפה לפנים. במקביל התחלנו להלחין שירים למירי מסיקה, רוני דלומי, הראל סקעת ואחרים. הכרנו את התמלילן נעם חורב ("מתנות קטנות") והוא ביקש שנלחין מלא שירים. זה נהיה מפעל כזה וקראנו לעצמנו בצחוק 'קבוצת שלאגר'. חלק מהשירים יצאו לרדיו וחלקם לא אבל זה גרם לתעשייה להכיר אותנו. מגיע לנעם את כל הקרדיט, הוא היה המנוע מאחורי זה. קיבלנו הצעות להשתתף ב'כוכב נולד' אבל אז שרו רק שירים בעברית ואז קיבלנו הצעה להשתתף בתוכנית חדשה וסיפרו לנו שזה אודישן עיוור, לא רואים אותך. אחרי אותה הופעה שהגיעו 30 איש, זה גרם לנו לחשוב שאנחנו צריכים את החשיפה הגדולה. היו לנו המון התלבטויות אם ללכת על זה אבל הבנו שאין לנו מה להפסיד".

גיא: "זה שאביב גפן היה שם נתן לנו את הגושפנקא, סגירת מעגל מסוימת כי השיר הראשון ששרנו ביחד היה 'אור הירח' של אביב. בעיקרון, אח של יהל הגיע לפנימייה בגלל משהו שאביב אמר בהופעה בפסטיבל ערד, שמי שלא טוב לו בבית שילך לכפר נוער או לפנימייה וזה מה שאח של יהל עשה. בזכות זה אנחנו מכירים".

יהל: "בהתחלה גיא לא רצה ללכת לתוכנית ומה שקרה זה שהכנתי שיר לאודישן הראשון, את 'שאריות של החיים' של עידן רייכל. גיא התקשר ביום של האודישן ואמר 'יאללה, אני בא איתך, אני לא שולח אותך לבד'. הגענו לנווה אילן בשש בבוקר וגיא אמר לי שאם אנחנו לא עוברים את האודישן הוא הורג אותי. קצת לפני שהיינו אמורים לעלות לבמה אמרו לנו שאיזו ילדה שרה את 'שאריות של החיים' יום קודם לכן באודישן והיא ריסקה את המנטורים ושכדאי שנחליף שיר. אגב, הילדה היא היתה יובל דיין. היא מחקה לנו את הביצוע אבל שתדעו שגם לגיא ויהל יש ביצוע לשיר הזה. כשהגענו לתוכנית היינו בני 25, כבר הפקנו לעילי בוטנר וילדי החוץ אלבום וידענו דבר או שניים. היתה לנו חוויה קלילה יחסית וזכרו אותנו מהתוכנית למרות שלא הופענו בה הרבה. מיד אחרי שהודחנו פנו אלינו חברות תקליטים שרצו להיפגש".

גיא: "היינו מאוד מבולבלים כי היתה לנו להקה ששרה באנגלית ועכשיו הכירו אותנו מהתוכנית גם בשירים בעברית. ניסינו להבין מי אנחנו ואביב גפן ממש עזר לנו. המנטורינג האמיתי שלו היה אחרי התוכנית. הוא הזמין אותנו להופיע איתו בקיסריה, בנשף רוק ובהרבה הופעות אחרות שלו, הוא עזר לנו מול חברות התקליטים וייעץ הרבה, הוא ממש היה שם בשבילנו".

"רצים באוויר"

גיא: "אחרי 'דה וויס' חתמנו בארומה מיוזיק והתחלנו לעבוד על האלבום הראשון בעברית. אביב גפן לקח אותנו אחרי התוכנית לשיחה ואמר לנו שלדעתו אנחנו צריכים לשיר בעברית כי ככה מכירים אותנו מהתוכנית. לשמחתנו הקשבנו לו ועשינו אלבום בעברית. עופר מאירי היה אחראי על ההפקה המוזיקלית והשיר הראשון שהוצאנו לרדיו היה 'רצים באוויר' והוא התקבל  לרדיו מיד. הרדיו נתן לנו חיבוק גדול גם עם שאר השירים של האלבום הראשון בעברית שנקרא 'גיא ויהל'. אני חושב שהשתתפות בתוכנית שחררה לנו את הקיבעון לשיר באנגלית. לכל אורך הדרך, אחרי כל אלבום שעשינו, אמרנו שהאלבום הבא יהיה באנגלית ואז יצא עוד אלבום בעברית. ככה כל פעם מחדש. האלבום הבא יהיה באנגלית" (גיא ויהל צוחקים).

 

עשור מוזיקלי

יהל: "אנחנו מכירים כמעט 25 שנה אבל חוגגים עשור להכרה שלנו כצמד, מאז 'רצים באוויר'. אנחנו חוגגים את העשור בהופעה חגיגית באמפי שוני בחודש שאוגוסט עם מטרופולין והיהודים. ככל הנראה יהיה גם אורח מיוחד נוסף".

איך אתם מסכמים את העשור הזה?
יהל: "כל עולם המוזיקה השתנה בעשור הזה. לפני עשר שנים לא היה ספוטיפיי או סטרימינג. האלבום הראשון נמכר בדיסקים פיזיים והגענו לאלבום זהב. השינוי הזה מטורף והיום דיסקים נראים כמו היסטוריה רחוקה. אנחנו נמצאים בתקופה שכל הסגנונות המוזיקליים מתערבבים. בהתחלת הדרך היינו יותר רוקרים. האהבה הבסיסית שלנו במוזיקה זה משהו שלא קורה יותר במיינסטרים ובקושי בשוליים. עם השנים חיפשנו דרכים לרענן גם לעצמנו כי אנחנו אוהבים דברים עדכניים ופופיים גם כן. בסוף, כשמגיע קהל והוא גדל במשך עשור, זה בגלל שהשירים עדיין נוגעים בהם וזו נקודת האור הגדולה מבחינתנו. כל מה שרצינו זה שהשירים שלנו יהדהדו שנים קדימה, שלא יהיה רק להיט רגעי".

על זה בדיוק מדבר השיר החדש שלכם, "מישהו בעולם".
יהל: "נכון, זה הסינגל השני מתוך אלבום שיצא בחודשים הקרובים. אני כל הזמן נמצא במחשבות על קיום ופילוסופיה והשיר הגיע מהמחשבה על מה קורה שאנחנו נמצאים בסוף הדרך שלנו ומה חשוב באמת. אנחנו חיים בתקופה שיש המון הבל, המון רעש ורדיפה אחרי משהו שהוא חסר תכלית, לפחות בעיניי. השיר הוא תזכורת לרדוף אחרי החלומות ולהתעסק בדברים שהם מהותיים, לא לחכות לסוף הדרך כשכבר מאוחר מדי".

גיא: "אנחנו שמחים על השירים שאנחנו משאירים בעולם. לאורך כל השנים אנחנו מנסים לעשות משהו שאנחנו נאהב ונתגאה בו. רוב השירים שלנו נכתבים ממקום של כאב אישי, החוויות והדעות שלנו. אף פעם לא עשינו שיר כדי שהוא יהיה מגניב או להיט בכוונה, זה לא חלק מאיתנו. אנחנו מוציאים שירים נטו מהבטן. זה נשמע מוזר כי גם בשירותים אפשר להוציא משהו מהבטן ולא להתחבר אליו, אבל ברמה של יצירה מהקרביים יש לנו חיבור חזק לשירים. אין שיר שהוצאנו ואנחנו מצטערים עליו. בגלל שאנחנו שניים יש סינון כבד מאוד של שנינו ואז של הצוות שלנו. אנחנו אוהבים כל שיר שלנו שאתם מכירים, הם כמו הילדים שלנו".

לוח הופעות של גיא ויהל:
19.3 - גריי יהוד
19.5 - זאפה ירושלים
21.5 - זאפה חיפה
5.8 - זאפה אמפי שוני. מופע שקיעה חגיגי עם אורחים מיוחדים