"להתאהב מעל הראש" אינו מציע שום תובנה מקורית או מעניינת

הקומדיות הרומנטיות אוהבות לזווג זיווגים, ולבדוק האם וכיצד יצליחו למרות הקשיים. בין אם מדובר בפערים מעמדיים, גזעיים, או, כמו ב"להתאהב מעל הראש", גופניים. כשדיאן (וירז'יני אפירה) מקבלת שיחה מהאיש הזר שמצא את הטלפון הנייד שאיבדה היא זורמת עם פלרטוטיו בכיף. אך כשהם נפגשים לראשונה פנים אל פנים, זה יותר כמו פנים אל פופיק. אלכסנדר (ז'אן דוז'ארדן, הזכור מ"הארטיסט" ו"הזאב מוול סטריט") מתגלה כגבר נמוך קומה.

יש בוודאי שיצקצקו בלשונם, במידה לא מבוטלת של צדק, נוכח הבחירה ללהק לתפקיד את הכוכב הצרפתי השרמנטי המתנשא לגובה מטר ושמונים ושניים סנטימטרים, ולכווצו באמצעות אפקטים מיוחדים למידותיה של הדמות שגובהה מאה שלושים ושישה סנטימטרים בלבד, במקום פשוט לבחור בשחקן שהוא נמוך קומה במציאות. אך עם כל הרצון הטוב, אפשר גם להבין את המשקיעים בסרט, שהעדיפו להעמיד במרכזו מפורסם שמושך קהל. האם אתם מצליחים לחשוב על שחקן בגובה הדרוש, מלבד אולי פיטר דינקלג' מ"משחקי הכס", שנחשב לסטאר נערץ?

בנוסף, יש מי שודאי יצדיקו את הבחירה בדוז'ארדן בטענה שכדי שהצופים יאמינו שעורכת דין יפיפייה מסוגלת להתאהב בגבר שכזה, הוא צריך להיראות מינימום כמו כוכב בינלאומי. נימוק זה היה מתקבל ללא עוררין אילו היוצרים היו חשים מספיק בנוח כדי להסתמך עליו בלבד. אלא שהסרט אף מדגיש בכל הזדמנות כי מדובר בגבר עשיר במיוחד. בדייט הראשון הוא מזניק מטוס פרטי שלוקח אותם לבצע צניחה חופשית, ובדייט הבא הוא מזמין אותה למסעדת גורמה סודית ליודעי דבר. בחירה זו דווקא יוצרת סלידה מהגיבורה, הנחשדת כגולד-דיגרית שמוכנה להמיר מחסור בסנטימטרים בעודף מזומנים, לא רק בידי כמה מהדמויות האחרות ("היא תפסה לה גמד עשיר" מרכלת עליה המזכירה במשרד), אלא גם בידי הצופים.

זו רק בעיה אחת בתסריט בלתי אמין ולא משכנע (המבוסס על ספר). למשל, גם לא ברור מדוע דיאן ממשיכה לחלוק משרד עם האקס הבלתי נסבל שלה, זמן ארוך לאחר שנפרדו. ישר מהרגע הראשון מבהירים לנו שאינה סובלת אותו. היא מאבדת את הסלולרי מכיוון שהייתה נתונה בסערת רגשות עקב ויכוח איתו, ואז מסננת את שיחותיו החוזרות ונשנות. היא כועסת כשהוא מתעקש להמשיך ולכנות אותה "מותק", כינוי אותו הוא מחליף ב"שלגייה" לאחר שהוא מגלה על בן זוגה החדש, ומקנא. היא נגעלת מכמה שהוא בוגדני ולא מוסרי. אז למה לעזאזל היא ממשיכה לפגוש אותו מרצונה כל יום במקום העבודה? זה אפילו לא משרד מצליח שכרוך בויתור משמעותי. כשהיא מבקשת לדחות לקוח בטענה שהגנה משפטית עליו מנוגדת לאתיקה, הוא משיב שזו עדיין תדמית שעדיפה על פני משרד פושט רגל.

אולי אפשר לגלות סלחנות כלפי אמינותן של קומדיות קלילות, אלא שגם בגזרה הזו הסרט נכשל. אלא אם כן מצחיקות אתכם בדיחות כמו כלב שקופץ על אדם נמוך קומה ומפיל אותו על הקרקע, או כשהאדם הנמוך מטפס על כיסא כדי להוריד משהו מארון גבוה, ואז הכיסא נופל והוא נותר תלוי באוויר. כל בדיחה כזו, אגב, מגיעה אחרי סט אפ ארוך שמבהיר בדיוק מה עומד לקרות. הדיאלוגים אינם שנונים, וגם ברגעים הדרמטיים של גילוי לב אין שום תובנה מעניינת או מקורית בנוגע לקשיים שעמם מתמודדים בני זוג בסיטואציה שכזו.

הבמאי לורן טיראר דווקא הוכיח בעבר שהוא יכול לעבד ספרים מצחיקים בחן, למשל את "ניקולא הקטן". "להתאהב מעל הראש" נשאר פצפון ביחס לעבודות אחרות שלו.

עוד ברשת סלבס:

פרסום ראשון: סט המחזמר "ספר הג'ונגל" הוצת 

כל הפרטים על חתונתם של אדוה דדון וגלעד שלמור