"ספיידרמן: השיבה הביתה" מצליח לרענן את המותג השחוק

לא אותו העכביש: חברי הצוות של הסרט החדש על גיבור העל הצעיר הצליחו לטוות מוצר קיץ, קליל וכיפי

זמן צפייה: 02:24
הסרט החדש בסדרת "ספיידרמן" אמנם נקרא "השיבה הביתה", אבל עבור דור צופי הקולנוע במאה העשרים ואחת נדמה שהוא מעולם לא עזב. בעשור הקודם צפינו בטרילוגיה של סם ריימי בכיכובו של טובי מגווייר, לפני חמש שנים הגיח הריבוט של מארק ווב בכיכובו של אנדרו גארפילד, שאף זכה לסיקוול נשכח, והנה שוב שחקן חדש נכנס לחליפה האדומה. אז קודם כל כיפאק לבמאי ג'ון וואטס ולמפיקים שהבינו שקודמיהם כבר טחנו היטב את מקורותיו של הנער פיטר פארקר עבור הקהל, ולכן הם לא מייגעים במיתולוגיה על רצח הדוד האהוב והנשיכה בידי עכביש רדיואקטיבי וכו', ומרשים לעצמם לדלג ישר לאקשן. עוד ברשת תרבות ובידור: מה חשבנו על ההופעה של בריטני ספירס בישראל? מה הפרט החשוב שהשמיטו בסרט החדש של ספיידרמן? 10 סדרות מומלצות לקיץ הקרוב
מגיעים ישר לאקשן
סיפור הרקע גם משתנה מעט כדי לקשור אותו לפלונטר העצום שמכונה "היקום הקולנועי של מארוול". התיכוניסט פארקר אינו עובר את תהליך הפיכתו לגיבור על לבדו, אלא תחת הדרכתו וחניכתו של איירון מן (רוברט דאוני ג'וניור). כזכור, גלגולו הנוכחי של ספיידי צץ כבר ב"קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים", במעין פיילוט שניתן להכתיר כמוצלח, שכן הסצנות שבהן הופיע היו החלקים היחידים שמעניינים. באותו קרב ענק בשדה התעופה הוא היה הצוציק שמתרוצץ לכל הנוקמים בין הרגליים, ואכן, "השיבה הביתה" נדמה כשייך לדור הבא של סרטי גיבורי העל. הוא מצטרף ל"דדפול" ו"לוגאן", ניסיונות מוצלחים לשבור את התבנית הזהה והמייגעת של סרטי מארוול הקודמים, הנפוחים והמייגעים,  ולתת לסרטים אופי ייחודי שתואם את הגיבור. משהו טוב קורה באולפנים האלה.
משהו טוב קורה באולפנים של מארוול
"השיבה הביתה" מבקש להצעיר את הסדרה, וכנראה גם את גיל המעריצים. זה לא רק הליהוק של טום הולנד בן העשרים ואחת שנראה כמו ילדון (ילדון עם קוביות בבטן, כפי שהסרט טורח להציג לנו, ובכל זאת), או של מריסה טומיי, שגם בגילה המתקדם, ובתפקיד דודה (כן, לדודה מיי כבר אין שיער שיבה אסוף בקוקו), שומרת על אותה סקסיות נודעת שהטריפה את ג'ורג' קוסטנזה. זה גם ההתמקדות באירוע נשף הסיום כמאורע חשוב בעלילה, שקושר את סרט הקומיקס למסורת סרטי התיכון. או למשל הפתיחה שמצולמת בסמארטפון של פיטר. האמת שזה די זקן לחשוב שהדרך לתקשר עם דור ה-Z היא לחוות את העולם דרך מצלמה בסלולרי, שנראית כאילו היא מופעלת בידי שד טזמני (ככה על הדרך נלמד את הילדים שבשביל תמונה איכותית צריך להגיע לקולנוע, ושהם לא מבינים כלום בצילום), אבל לא נורא כי השטיק הזה נזנח די מהר, ואם לא חטפתם סחרחורת תגלו שיתר הסרט ממש סבבה.
ספיידרמן
מריסה טומיי. שומרת על הסקסיות | צילום:
ספיידר-גאי המתבגר הגמלוני מתרגל את כוחותיו החדשים ומשפר את מיומנויות השפרצת הקורים שלו בעודו משמש כמשמר השכונה, ומסכל פשעים בפעולות שבמקרה הטוב יאוזכרו במקומון של קווינס (אגב את ההווי השכונתי מעבירים בין היתר באמצעות כמות מפתיעה של ניצבים הלבושים כחרדים) ובמקרה הממש טוב יקבלו כמה אלפי צפיות ביוטיוב. ההזדמנות להוכיח את עצמו בפני המנטור טוני סטארק מגיעה כשהוא נתקל בחבורת שודדים שמצוידת בנשק חדשני ועוצמתי. הנבל שאליו יובילו עקבות הרגליים, או הטפרים, הוא אדריאן טומס. את טומס, המוכר לקוראי הקומיקס גם בתור "הנשר", מגלם מייקל קיטון בעוד הופעה מצוינת. הבאטמן בדימוס עובר לצד השני של המתרס, ושומר על אפלוליות מאיימת מבלי להפוך את טומס לקריקטורה אקסצנטרית, אלא להפך, בתור מישהו שאפשר לפגוש באסיפת הורים מבלי להפנות אליו מבט פעמיים. אם כבר סופרהירו מכונף, אז אני מעדיף את קיטון שמופיע כאן על פני קיטון של הסרט המוערך יתר על המידה "בירדמן" שהקנה לו מועמדות לאוסקר.
טום הולנד ספיידרמן
עושה עבודה טובה בגילו הצעיר. טום הולנד
אז על אף שחלפו רק שלוש שנים מאז סרט הספיידרמן האחרון עם גארפילד, הרענון של הרענון דווקא עובד,  והצוות טווה פה אחלה סרט קיץ קליל וכייפי. חוש העכביש שלי אומר שיש עוד למה לצפות מסדרת הסרטים הזו.