"הכחשה" מעלה שאלות חשובות ושומר על עניין הצופים

עורכי מילון אוקספורד, עתיר המוניטין הנכבד, הודיעו לפני כחודשיים על בחירת המונח "פוסט-אמת" בתור מושג או מילת השנה של 2016. פירוש המונח, לפיהם, הוא "שם תואר המסמל או מתייחס לנסיבות שבהן לעובדות אובייקטיביות יש פחות השפעה בעיצוב דעת הקהל מאשר לפניות לרגש ולאמונה האישית". אם כך ניתן להבין את התזמון שבו בחרו התסריטאי המוערך דיוויד הייר ("השעות") והבמאי מיק ג'קסון ("שומר הראש") לשוב לסיפור האמיתי המתואר בסרט "הכחשה".
דברה ליפשטדט, היסטוריונית אמריקנית יהודיה, פרסמה בתחילת שנות התשעים ספר בשם "מכחישים את השואה", בו דנה לעומק בתופעה. בספר היא התייחסה, לא באופן נרחב מדי אך במילים ישירות וחריפות, לעבודתו של ההיסטוריון מטעם עצמו דיוויד אירווינג הבריטי. אירווינג, מחבר רבי מכר על מלחמת העולם השנייה, אדם בעל אובססיה והערצה להיטלר, ומכחיש שואה הטוען כי במחנה אושוויץ לא השמידו יהודים בגז, נחרד מהנזק למוניטין שלו, והגיש בעזות מצח תביעת דיבה נגד ליפשטדט וההוצאה לאור.

הסרט, המבוסס על ספרה האוטוביוגרפי של החוקרת, מציג את המשפט ומשתדל להאיר את מלוא מורכבותו. הדיונים והויכוחים בין האמריקנית הנוטה לאמוציונאליות לבין הצוות המשפטי הבריטי הקריר (לפחות ניתן לקוות כי הם מאופיינים כך בשל ההבדל בלאום ולא במין) מציגים את מלאכת המחשבת הנדרשת על מנת לא ליצור תקדימים מסוכנים, בתיק שמבקש להושיב את ההיסטוריה על דוכן הנאשמים.

את ליפשטדט מגלמת רייצ'ל וייס היהודיה ("הגנן המסור"), ואת פרקליטיה צמד שחקני האופי המשופשפים טום ווילקינסון ואנדרו סקוט. הם עושים עבודה טובה, אך האתגר הגדול שמור כמובן לטימותי ספול, הנכנס לנעליו של אירווינג, ועליו מוטלת האחריות ליצור דמות אמינה, שהיא אמנם האנטגוניסט של הסרט, אך מבלי להיגרר לחד ממדיות המפלצתית של רשע דמיוני כמו "זנב תולע" שהוא מגלם בסדרת "הארי פוטר", ובד בבד להימנע מלהעביר לצופים תחושת הכרה או הזדהות עם עמדותיו האיומות. השחקן המיומן עושה זאת כמו שצריך, בעוד שדווקא הבימוי לפעמים מבהיר בבוטות בדיוק מה הוא חושב עליו – הדמות של אירווינג מוצגת לראשונה בקטע מנאום מזעזע שלו, ואחר כך הוא נראה מציץ מבעד למשקוף, כשחצי מפניו מוסתרות, לרמז על דו הפרצופיות שלו. ברגע אחר הוא מצולם לכאורה ב"אנושיותו", כאיש משפחה הכורע על הרצפה כדי לשחק עם ילדה קטנה, אך הדבר בעיקר מהדהד תמונות היסטוריות מוכרות מחיי המשפחה של היטלר.

בסך הכול, הסרט שומר על ענייניות, וגם על העניין של הצופים. בקטע קצר המתאר ביקור במחנה הריכוז וההשמדה שבפולין הוא מוסיף דימויים יותר סנטימנטליים, כטיפות גשם על תיל המופיעות בסמיכות להזלת דמעות של המבקרים. לאורך פעילותה סירבה ליפשטדט להתעמת עם מכחישי שואה, משום שסברה כי כל ויכוח עם טענותיהם ההזויות רק עלול לספק להם לגיטימציה מיותרת שאינם ראויים לה. זאת כמובן עד שמצאה עצמה במרכז משפט מתוקשר שהתנהל לאורך כמה שנים, ואילץ קבוצה שלמה של משפטנים והיסטוריונים לבחון ולהפריך טענות של שרלטן. לא בטוח שליפשטדט של לפני המשפט הייתה ששה לראות סרט שחושף את שמו של אירווינג לקהל רחב שלא כולו מכיר או זוכר את המקרה. ליפשטדט של אחרי המשפט כנראה מכירה בחשיבותם של סרטים כאלה.

עוד ברשת סלבס:

כל הפרטים על חתונתם של אדוה דדון וגלעד שלמור

כל הפרטים על חתונתם של מאיה ורטהיימר ואסף זמיר

פרסום ראשון: קרן מיכאלי בזוגיות חדשה

הבהלה לזהב: מדוע בוטחה מיכל אנסקי בכחצי מיליון שקל?

הישראלי שהפיק חתונה ב-40 מיליון דולר