ה-AI יביא לקץ האנושות? הסרט הזה עונה על כך בהמון הומור ומקוריות מתפוצצת
אחרי שנים ארוכות מדי מחוץ לאור הזרקורים, גור ורבינסקי (טרילוגיית "שודדי הקאריביים") חוזר לחיינו בגדול עם "בהצלחה, תהנו, אל תמותו", שבו זוכה האוסקר סם רוקוול מגלם גבר תמהוני שמגיע מהעתיד במטרה למנוע את האפוקליפסה המתקרבת – ואוסף איתו חבורת אנשים במטרה למנוע את סיומו של המין האנושי. יש פה הומור שחור וסאטירי מושחז, אקשן מרהיב, משחק מוצלח של כל המעורבים, המון אנושיות, ובקיצור – הרבה פאן טהור
אל תוך דיינר אמריקאי תמים למראה מתפרץ לפתע תמהוני מזוקן ומרושל, ומתחיל לזעוק בקולי קולות. לדברי אותו תימהוני, אותו זוכה האוסקר סם רוקוול ("שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי", "ג'וג'ו ראביט") מגלם בסרט החדש "בהצלחה, תהנו, אל תמותו", הוא הגיע מהעתיד כדי למנוע את האפוקליפסה המתקרבת, והדרך למנוע אותה מתחילה בדיינר הזה ממש. תוך שהוא מקפץ על השולחנות ודורך על אנשים, מסביר התמהוני שבעתיד הקרוב, יצירתה של אינטליגנציה מלאכותית עוצמתית במיוחד תביא לקץ האנושות, אך הוא יודע בוודאות שקומבינציה מסוימת של האנשים שנמצאים בדיינר הזה היא החבורה שתעזור לו להציל את העולם. 116 פעמים הוא חזר בזמן לרגע הזה ממש ובחר אנשים להצטרף אליו, ואף צירוף שניסה עד כה לא צלח.
הידע שלו לגבי השמות ותכונות האופי של יושבי הדיינר עוזר במהרה לשכנע אותם שהוא דובר אמת, ובאופן אינטואיטיבי הוא בוחר 7 מתנדבים שיצטרפו אליו למסע המסוכן, ביניהם זוג מורים מבוהלים, אם שכולה, נהג אובר סקפטי ונערה בשמלה מלוכלכת שטוענת שיש לה אלרגיה לוויי-פיי.
כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:
מהנקודה הזו, הסיפור רק נהייה יותר ויותר הזוי. לאורך המסע המסוכן של החבורה בעקבות האיש מהעתיד, אנחנו מקבלים הצצות לסיפורי הרקע של כמה מהם, באופן שמזכיר מעט את "שעת הנעלמים" המעולה משנה שעברה. כולם, כך נראה, נפגעו או הושפעו באופן כלשהו מהתקדמות הטכנולוגיה ותחילתו של עידן הבינה המלאכותית. הסיפורים שלהם, גם אם הם שואבים השראה רבה מ"מראה שחורה", מעניינים ואפקטיביים, ומשחקים בדיוק על התפר הדק בין מצחיק ומטריד. מעולם לא נאמר צמד המילים "School-Shooting" (בתרגום חופשי, "ירי בבית הספר", מינוח אמריקאי שרבים בארה"ב מכירים) בנימה כה אגבית.
אחרי הפוגה של 10 שנים, הבמאי המוכשר גור ורבינסקי, המוכר בתור במאי טרילוגיית "שודדי הקאריביים" המצליחה (אנחנו לא באמת מכירים בשני הסרטים הנוספים, נכון?) ושל סרט האנימציה עליו זכה באוסקר "רנגו", עושה פה קאמבק שמוכיח שעדיין יש לו את זה. הוא מנצח על הסרט ביד אמן, ומביא אליו את אותן איכויות שהפכו את "שודדי הקאריביים" לקלאסיקה – ההומור השחור המושחז, הדמויות הצבעוניות אך הלא קריקטוריסטיות, הווירטואוזיות בבנייתן של סצנות אקשן מרהיבות, ונימה כללית של שובבות ופאן טהור. זה מסוג הסרטים שניכר שהבמאי שלהם נהנה מאוד לעשות אותם, והאנרגיה הכיפית הזו מועברת גם אל הצופים.
שאר בעלי המלאכה עושים כאן את תפקידם על הצד הטוב ביותר. הקאסט בכללותו מצוין, אך זה ללא ספק המופע של סם רוקוול, שמככב ב"בהצלחה, תהנו, אל תמותו" עם תפקיד מצחיק, משוגע ושובה לב. הוא מזריק לתוך דמותו של האיש מהעתיד מספיק תזזיתיות וכאוטיות כדי שנסתקרן ונתבלבל ממנו, ומספיק חן וכריזמה כדי שנרצה להתלוות אליו למסע. במובן מסוים, אפשר לומר שהוא הג'ק ספארו של הסרט הזה – תימהוני הזוי עם מניירות, אך כזה שתמיד שולט במצב ונמצא כמה צעדים לפני כולם, או כך לפחות אנחנו רוצים לקוות. ראויות לציון גם השחקנית ג'ונו טמפל ("פארגו", "טד לאסו"), שמצליחה לעורר הזדהות ואמפתיה רבה עם משחק אותנטי ועדין, בתוך מה שהיא כנראה עלילת הצד המטרידה והנוקבת מכולן, והיילי לו ריצ'דסון ("הלוטוס הלבן", "ספליט"), שעושה הרבה עם מעט, ולאורך הסרט דמותה מקלפת עוד ועוד שכבות מן המעטפת הצינית והשקטה ממנה התחילה.
ברובו, התסריט של מת'יו רובינסון ("המצאת השקר") חד, שנון, מקורי וסאטירי ביותר. המסרים שלו על עידן ה-AI מרגישים רלוונטיים ומעוררים תהיות מעניינות לגבי כמה רחוק הטכנולוגיה הזאת עוד תגיע, ואיך תיראה מערכת היחסים שלנו איתה בעתיד הקרוב. אך בכתיבה מצויים גם הבעיות של הסרט, אשר מצליח להיות בו זמנית ארוך מדי ולהסתיים באופן פתאומי מדי. המערכה השלישית של הסרט היא נקודת התורפה שלו, שם הכאוס והטירוף מגיעים לשיאים חדשים באופן שעלול מעט להוציא את הצופה מהחוויה. טוויסטים שאמורים להיות מפתיעים נהיים צפויים ביותר, וחלק מקווי העלילה לא מוסברים או מפותחים עד הסוף. סיקוונס מרכזי וביזארי במיוחד (למשל זה עם החתול) לא זוכה להסבר הגיוני בעולם שהסרט מציג, ולמעשה הוא שם בשביל הפאנץ' בלבד. אמנם מדובר בפאנץ' מוצלח, אבל פאנץ'.
"בהצלחה, תהנו, אל תמותו", קצת כמו השם שלו, הוא מקורי, קצת ארוך, מצחיק ומעורר מחשבה. הוא בונה עולם מרתק וסוחף, דמויות מעניינות וקונספטים מטרידים ורלוונטיים מאוד לימינו. הוא התשובה לכל ה-AI Slop שמציף את האינטרנט ואת המדיה בשנים האחרונות, וזה אולי ההישג הכי גדול שלו. בעידן שבו רוב התוכן שאנו צורכים הוא רדוד, גנוב או מועתק, כיף לראות סרט כזה מקורי ואנושי, שגם אם הוא לא מושלם, נעשה עם המון אהבה ובידי אמנים אמיתיים ומוכשרים.
