עם דגים שפשוט נמסים בפה, המסעדה הזו עושה כבוד ענק לסושי

אחרי כל ההקדמה הזו, מיותר לציין שכשנקרתה בדרכי ההזדמנות ללכת לטעום את אחת ממסעדות הסושי המסקרנות ביותר בהרצליה לכבוד יום החג של הסושי, אני את הלו"ז שלי פיניתי - ואיזה כיף שעשיתי את זה.

מסעדת "לולה מרטין" מפורסמת בעיקר בזכות פירות הים והדגה הטרייה שלה, שמגיעה מדי בוקר היישר מהים, ואם יש משהו שכתבתי בעבר מספר פעמים על דגים טריים, זה שלא צריך יותר מחומר הגלם על מנת לחוות פיצוץ של טעמים בפה. ב"לולה מרטין" מקדשים את הים ומבינים שהסוד נמצא בתפריט שלהם, בטריות ובאיכות של המוצרים שיוצאים ללקוח.

לפני שנדבר על הסושי לשמו התכנסנו, צריך להתחיל מהמנות הראשונות, שמבחינתי מעידות תמיד על טיב המסעדה, כי אין נהדר כמו מנות ראשונות, וכך היה. טרטר טונה אדומה עם ויניגרייט צ'ילי ושמן שומשום בביס שפשוט כיף לאכול עם כף, שיפוד שרימפס על קרם ארטישוק ירושלמי שהגיע במידת עשייה כמעט אלוהית וסשימי דג המאצ'י לצד פומלה אדומה שנתנה קיק של מרירות כיפית בפה. גם כאן, בכל מנה, הטריות שיחקה תפקיד והרימה את כל הטעמים שלב אחד למעלה.

נתחיל מהרולים המפוארים יותר, כמו "לאס וגאס רול" הכולל ספייסי טונה, אבוקדו, מלפפון, אספרגוס, בצל ירוק במעטפת טונה מיונז ואושינקו; ופיש טריו, הכולל סלמון, אבוקדו מלפפון ובצל ירוק, מצופה טונה, דג לבן וטוביקו, ששמרו על יחס מאוזן של דג לעומת אורז. ואולם, סוד הקסם, כפי שאמר לי בן זוגי, טמון ברולים הפשוטים יותר, שם באמת אפשר לבחון טעמים. מספיק היה לאכול את המאקי טונה אבוקדו כדי להרגיש בחך בדיוק את מה שהוא התכוון אליו.

במאכל כמו סושי (המאכל הטוב בעולם, כמובן, כפי שכבר בטח הבנתם), קשה להביא בשורה חדשה. האמת היא - שזה לא חובה וגם אין בכך צורך. מה שכן צריך זה דג טוב, אצה טרייה, הקפדה על טעמים וטכניקות, והקסם כבר עושה את שלו. בערב שהעברתי ב"לולה מרטין", הקסם הזה אכן קרה.

אם הגעתם עד לכאן ולא הבנתם שאתם צריכים לאכול סושי, אז זו התזכורת שלכם לתפוס רול טוב (עם וואסאבי וסויה בלבד. די לשקר הזה שנקרא ספייסי מיונז!) ולציין את יום הסושי הבינלאומי. אתם יכולים גם לציין סתם יום, כמובן, כל יום תופס. לחיי הסושי והמטבח היפני, אמן.

"לולה מרטין", אבא אבן 10, הרצליה פיתוח. ראשון-חמישי ושבת 22:00-12:00, שישי 23:00-12:00