מה נח היה אומר? המסעדה הזו עושה כבוד לתיבה הכי מפורסמת במקרא
חולון מנסה לתת פייט לתל אביב ולראשון לציון עם ביסטרו בר צעיר ותוסס ששם דגש על אווירה, טריות ועיצוב מרענן. על הדרך, הוא גם עושה כבוד לאחת הדמויות הכי מפורסמות מהמקרא, ולתיבה שלו שהצילה את האנושות. הכירו את מסעדת "נח"
כשנח בנה את תיבת העץ הגדולה שלו, הוא דאג להעלות אליה זוגות-זוגות של שלל החיות שהיו על כדור הארץ. אני תוהה לעצמי מה הוא היה חושב אם היה יודע שיום אחד יגישו בה טורטליני ממולא פולנטה ומנת סביצ'ה דג טונה, מהגדולות שיצא לי לטעום.
"נח", ביסטרו בר-מסעדה כשר שמתהדר בתפריט פיוז'ן ים תיכוני, הצליח להפתיע אותי לא מעט. קודם כל, על אף שהוא נמצא באזור התעשייה המנומנם של חולון, המקום עדיין מצליח להיות תוסס ורלוונטי, ושנית בזכות המנות הגדולות שלו. כשאני אומר גדולות, אני מתכוון למוטיב חוזר בכל הארוחה - הכול הגיע בשפע שכבר לא קיים בהרבה מקומות אחרים בימינו. וזה ממש לא הכול: תיבת נח היא לא סתם מוטיב פה - מספיק רק להעיף מבט ולקלוט את תיבת העץ ענקית שתלויה מתקרת המסעדה ואת ציור הקיר המודרני של לא אחר מאשר הדמות המקראית המפורסמת שצופה על כל אורחי המקום, כדי להבין את האווירה הייחודית של המקום.
את הערב פתחנו על הבר עם מספר מנות ראשונות קלילות: סביצ'ה טונה אדומה שהגיעה בכמות מכבדת מאוד, וטייק אוף של המקום לחריימה טונה שניצלה בטאבון. לטעמי, הטונה צריכה להיות מוגשת נא, אבל סך הכל מדובר בביס שעושה כיף בפה, ועל זה אני בטח שלא מתלונן.
בהמשך, הגיע אלינו סיגר כרישה עיזים, ואני מתנצל מראש שאני כותב זאת בכל פסקה נפרדת, אבל גם כאן, השפע לגמרי משחק תפקיד. שלושה סיגרים גדולים ושמנמנים הוגשו על ריבת עגבניות שרי, ואכן מדובר בביס נימוח ונהדר, אבל כזה שלא הצלחנו לסיים עד הסוף.
גולת הכותרת של המקום היא ללא ספק הפסטות. נראה שב"נח" לגמרי מקדשים את הבצק האיטלקי, כי כל מנות הפסטה שיצאו אלינו היו חוויה מענגת לחלוטין. טורטליני פולנטה ברוטב חמאה, מרווה ופרמז'ן היה עשוי במידת אל דנטה מדויקת, כך שהבצק המעט קשה הלם את הפולנטה הנימוחה שמילאה אותו. מיד לאחר מכן, הגיעה מנת אנלוטי, שהייתה עטופה ברוטב של חמאה, לימון, פרמז'ן ושקדים - אמנם אין כל כך איפה לטעות ברוטב כזה קלאסי, אבל כשזה טוב זה טוב, ואני לא אחד שיגיד לא לטוב.
ומה לגבי הקוקטיילים? המקום מתהדר בתפריט קוקטיילים די קלאסי, לא כזה שיוצא מהקופסה, אבל כזה שבהחלט עושה את העבודה. אני לקחתי את "תה גן העדן", שמבוסס על טעמים חמוצים של ג'ין, לימון ולואיזה, ובדיעבד אני נזכר שהמשכתי איתו לשלושה סבבים, אז כנראה שגם נהניתי ממנו מאוד.
אני לא יודע מה היה הווייב בתיבת נח האמיתית ואם היה בה סוער ומהנה, אבל לגבי המסעדה - נראה ששמו בה את הפוקוס על אווירה צעירה. את הארוחה מלווה מוזיקה רועשת שמורכבת בעיקר מלהיטים גדולים, ואני אחד שמאוד נהנה בסביבה כזו, אבל חשוב לקחת את זה בחשבון אם מגיעים למקום לדייט, למשל (לפחות בימי חמישי בערב).
תראו, נח האדם, אולי הציל את האנושות ואת החיות, כך לפחות על פי המקרא. ולגבי "נח" המסעדה? נראה שהיא הגיעה במטרה להחיות אזור תעשייה מנומנם. בינתיים, היא ממש מצליחה לעשות את זה.
"נח", הכישור 45, חולון
