היערכות מוסדות ההשכלה הגבוהה בשנת הלימודים תשפ"א

שנת הלימודים תשפ"א במוסדות להשכלה גבוהה תיפתח באורח יוצא דופן: עשרות אלפי סטודנטיות וסטודנטים שאמורים להתחיל את לימודי השנה הראשונה במוסדות אלה, לא ייכנסו "בשערי האקדמיה" אלא יישארו בביתם וייאלצו להתמודד עם קשיי הקליטה באקדמיה, כאשר כל לימודיהם מתנהלים בהוראה מקוונת. מגמת העלייה ברישום ללימודים השנה (ככל הנראה בהיקף ממוצע של 20%), לאחר שנים של קיפאון וירידה, נראית במבט ראשון מעודדת, אך מבט שני, בוחן יותר, יזהה בה ביטוי של חוסר יציבות שעלול, במהלך השנה, להביא לנשירה מוגברת מהלימודים ולפיחות מעמדה וחשיבותה של ההשכלה הגבוהה בבניית עתידם של הצעירים. נשירה זו תנבע הן מקשיים כלכליים שיחריפו והן מקשיים בהסתגלות למסגרת הלימודים האקדמית בעת הזו. אם בעבר קשיים אלה העיקו בעיקר על סטודנטים מרקע סוציו-אקונומי לא גבוה, השנה הולך המעגל ומתרחב, וכלולים בו, למעשה, חלק ניכר מהסטודנטים לתואר ראשון.

האתגרים והקשיים בהם תיתקל מערכת ההשכלה הגבוהה השנה נובעים אפוא הן מהמשבר הכלכלי והתעסוקתי שהסטודנטים חשופים אליו ישירות והן מהשימוש הכמעט בלעדי בהוראה מקוונת כחלופה יחידה להוראה אקדמית.

הסטודנטים והמשבר הכלכלי והתעסוקתי

• רוב הסטודנטים לתואר ראשון הועסקו, במקביל ללימודיהם, בעבודות מזדמנות, שבמקרים רבים היו מקור המימון היחיד או העיקרי של מגורים, לימודים והוצאות מחיה במהלך שנות לימודיהם.
• כעובדים ארעיים ו/או מזדמנים, מרבית הסטודנטים אינם זכאים לדמי אבטלה.
• תחושת אי הוודאות שקיימת בחברה מוצאת ביטוי מועצם בקבוצת הגילאים אליה משתייכים מרבית הסטודנטים.

הסטודנטים וההוראה המקוונת
שנת הלימודים הנוכחית תתנהל, לפחות בחציה הראשון, באופן מקוון, למידה זו מעוררת בעיות וקשיים מסוגים שונים:
• היעדר תשתיות: סטודנטים מציינים קשיים פיזיים וסביבתיים שאינם מאפשרים למידה נאותה.
• קשיי קשב, ריכוז, טווח נאות של תשומת-לב ועייפות: תלונות מסוג זה נפוצות אצל רוב המשתמשים הכבדים במערכת הזום.
• ניכור ואנונימיות: ההוראה המקוונת מנתקת את הקשר הישיר מרצה-סטודנט.
• היעדר גיבוש חברתי וקהילת סטודנטים: בין הסטודנטים אין קשרים חברתיים, החלפת דעות, הערכות, תמיכה הדדית.

שנת הלימודים תשפ"א בצל הקורונה
בשנים האחרונות הרבו בכירי ההשכלה הגבוהה לדון בשאלת הרלוונטיות של אמצעי העברת הידע ואופני הלימוד. מגפת הקורונה הנוכחית משמשת קטליזטור לכל אותם תהליכי חשיבה ומשגרת אותנו ישירות אל העשור הבא. מערכת ההשכלה הגבוהה מגיעה אל העשור מצוידת בתובנות אולם נעדרת כלים ליישומן של תובנות אלה. הדרישה להגדרה עצמית מחודשת של האקדמיה ומעמדה בחברה חיונית עתה יותר מתמיד.
הלמידה הדיגיטלית המקוונת אינה יכולה לשמש כיעד של אקדמיה מתחדשת, אלא רק כאחד האמצעים להשגתו. בתחומי ההוראה והנחלת הידע, המטרה המשותפת של המוסדות להשכלה גבוהה היא מתן מענה אקדמי הולם והפעלת מנוע צמיחה למילוי צרכי החברה, הכלכלה והתרבות בישראל, תוך צמצום הפערים ההולכים ומעמיקים בחברה הישראלית.
לצורך השגתם של יעדים אלה יש להירתם באופן מיידי לפיתוח דגמים יצירתיים ללמידה היברידית, תוך פיתוחה של פדגוגיה איכותית שתשלב בין היתרונות המוכחים של למידה מקוונת ובין היתרונות של הוראה משולבת-עשייה ומשולבת נוכחות אקטיבית של הסטודנטים. בשנת הלימודים תשפ"א ראוי להתמקד בהבניית השינויים הבאים:
"קמפוס וירטואלי". את הקמפוס המסורתי יחליף "הקמפוס הוירטואלי". קמפוס זה יכיל את (1) חצרות המכללה; (2) המסגרות הדיגיטליות של ההוראה והלמידה של המכללה; (3) מסגרות דיגיטליות של הוראה המשותפות לכמה מכללות; (4) העמקת שיתופי הפעולה עם גופים כלכליים וחברתיים שאינם אקדמיים, תוך העצמת יחסי-הגומלין ביניהם ובין האקדמיה.
"קהילה לומדת". אסור לוותר על קיומה של "קהילה לומדת" שהיא נשמת אפה של מערכת הוראה ומחקר, אבל יש להגדיר מחדש את תכולתה של קהילה זו ואת אופני פעילויותיה. הקהילה הלומדת תתבסס על הקמת מסגרות הוראה מודולריות והיברידיות שתקיימנה הוראה מכללתית בקבוצות קטנות ומגובשות, בד בבד עם הוראה בין-מכללתית שתעניק את התשתית התיאורטית ואת עיקרי היישומים של התחום הנלמד, ובד בבד עם מפגשים מקוונים עם חברות ואירגונים חוץ-אקדמיים שרלוונטיים לתחום הלימוד.
"הערכה גמישה". במצב הנוכחי, אין עוד מקום לשיטת הבחינות המסורתית בהערכת הישגיהם של הסטודנטים. ההתמודדות על שמירת "טוהר הבחינות" במערכת שבה הלמידה מרחוק תתפוס מקום מרכזי אינה יותר מהפניית מאמצי סרק לשימור מבנים הטעונים ממילא שינוי. במקום זאת יש לפתח שיטות הערכה חליפיות, בהתאם, למשל, לסוגי הדיסציפלינות הנלמדות, גודל הקבוצה, מקומו של הקורס בהירארכיה הפדגוגית, ועוד. ההערכה הגמישה תכלול, בין היתר, ביצוע מטלות-תירגול שוטפות, הערכה צולבת של עמיתים ומורים, הגשה משותפת של פרויקטים ו/או ניירות-עמדה וכיו"ב.
"תמיכה מותאמת". לכל סטודנט לפי צרכיו תוצע מערכת תומכת, בעיקר בשנת לימודיו הראשונה. מערכת זו תכלול תכנית מובנית ואינטנסיבית של תגבורים, הן לסטודנטים שמתקשים בהיקלטות באקדמיה והן לסטודנטים שמתקשים בהסתגלותם ללמידה מקוונת ותסייע להם בקשיים אישיים, ריגשים, חברתיים ואקדמיים. מערכות כאלה יוכלו למלא את החסר שנוצר מהעדר המגע האישי שהסטודנטים מדווחים עליו.
"הוראה חדשנית". פיתוח דרכי הוראה ולמידה חדשות שיהלמו את השינויים העמוקים והמהירים המתרחשים בתחום הטכנולוגיה, נגישות הידע, עיבוד מידע ודרכי הפצתו.