רפואה מקרוב ומרחוק - מה יעלה בגורלו של הסטטוסקופ האגדי?

רופאים וסטודנטים לרפואה לא בודקים מטופלים במחלקות בתי החולים מבלי שקראו ושינינו את הטקסט האלמותי של הספר DIAGNOSTIC EXAMINATION – מאת DEGOWIN'S.

ELMER DEGOWIN, המטולוג שלמד רפואה באוניברסיטת מישיגן והיה חלוץ בתחום אחסון מנות דם. אך את המוניטין שלו רכש דווקא בזכות הבנתו את חשיבותה של הבדיקה הגופנית, אותה מבצע הרופא. בבדיקה יש את המבט בעיניו של המטופל, הקשבה לתלונותיו ולמכאוביו, סקירת הסימפטומים, בדיקה גופנית שכוללת הקשבה לקולות הלב וכניסת אויר לריאות, נגיעה במטופל, מישוש האיבר הכואב, לעתים אפילו הרחת המטופל, ולבסוף ביצוע אבחנה מבדלת לנוכח הסימנים ומתן החלטה על האבחנה ודרכי הטיפול.

בשנים האחרונות מאז שהטכנולוגיה מאפשרת לקיים רפואה מרחוק – באמצעות אפליקציות "טלמדיסין", הקשר הבלתי אמצעי והמגע הישיר בין החולה לרופאו עברו שינוי משמעותי. בשלב טרום בית החולים, יש בכך יתרונות, במיוחד כשמדובר בקשר של כוחות ההצלה עם המחלקה לרפואה דחופה או יחידת הטראומה שיכולים לעזור ולתדרך בטיפול מרחוק.

אלא, שמאז התפרצות מגפת הקורונה שמחייבת ריחוק חברתי, נדמה שהנתק בין הרופא לחולה עשה צעד אחד יותר מידי. יתרה מזאת, יש חשש מזליגה של סגנון הטיפול וחוסר המגע בשגרת קורונה אל הרפואה שאחרי תקופת הקורונה והעתידנית.

מגעו של הרופא בעת הבדיקה הפיזיקלית "לבש" צורה אחרת, שהרי הווירוס מחייב את הרופאים בחליפות מיגון, כפפות ומסכות. גם המבט בעיניים השתנה, שלא לדבר על הבדיקה המוכרת לכולנו – בדיקת באמצעות סטטוסקופ על החזה וצירוף המילים: "לנשום עמוק". אין ספק, הסטטוסקופ האגדי יצטרך לעבור שינוי ושדרוג. אבדן הקשר בין הרופא לחולה, מחייב בניית מודלים שיתחקו אחר קולות הגוף, למשל אחר אוושות של הלב.

גם הכשרת הסטודנטים לרפואה צריכה להשתנות, בעיקר בכל הקשור לבדיקה הגופנית של החולה, המגע והקשר הכל כך חשוב אתו. נצטרך ללמד את רופאי המחר כיצד להתגבר על המכשול הזה, בלי להתפשר על מגע, רוך, חמלה ורפואה מיטבית.

לנוכח המצב שנכפה עלינו ולא נודע מזה כ- 100 שנה, הגיע הזמן להוסיף פרק חדש בספר DIAGNOSTIC EXAMINATION , תחת הכותרת: "כיצד בודקים כשכולם מכוסים?", ובנוסף להתכונן לנגיף הבא שאולי ייאלץ אותנו לאתגרים קשים ומאתגרים יותר.