חינוך בעידן הקורונה סבב ב' - יפה בן דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים

אולם אם רק נשכיל לעשות צעדים מתבקשים והכרחיים, אולי, משבר הקורונה הקשה, יכול להיות הגורם, שסופסוף יביא את השינוי הגדול, שמערכת החינוך בישראל זקוקה לו.

למעשה, וירוס הקורונה חייב את המדינה לנקוט בצעדים שהיו צריכים להתרחש כבר לפני שנים רבות. צעדים שהסתדרות המורים דרשה לנקוט כבר זמן רב.

נכון, מילים כמו קפסולה וזום נכנסו ללקסיקון שלנו רק לאחרונה, אבל אנחנו בהסתדרות המורים, תמיד דיברנו על הצורך הבהול להקטין את מספר התלמידים בכיתות ובגני הילדים, בעיקר בגלל הצפיפות הגדולה, שבה מלמדים בישראל. לא פעם התרענו על מחסור בעזרים טכנולוגיים לעובדי ההוראה, שיסייעו לייעל את הלימודים ויאפשרו לתלמידים לימודים אפקטיביים ונעימים יותר. דיברנו על חשיבות התמיכה הרגשית, שמעניקים עובדי ההוראה והמשמעות שלהם בחיי התלמידים. וגם דיברנו על כך שמשרד החינוך מציף את עובדי ההוראה בטופסולוגיה ובביורוקרטיה שאין ביניהן לבין חינוך דבר וחצי דבר.

בשנים האחרונות ביקשנו, שייתנו למנהלות אוטונומיה להחליט איך ללמד. המדינה היא זאת שתקבע מה ללמד, אבל שעובדי ההוראה יבחרו איך, כי הם המנהלים, המורים והגננות יודעים הכי טוב מה נכון עבור התלמידים.
התרענו שוב ושוב שהדרך למשוך להוראה כח אדם איכותי, היא לשפר דרמטית את שכר עובדי ההוראה. הרי הם האנשים שמטפחים את דור העתיד של מדינת ישראל, את ילדינו ואת נכדינו, שאמורים להמשיך ולהצעיד את ישראל להישגים חדשים.

על כל אלה אני מדברת וזועקת כבר זמן רב, אולם קול החינוך נבלע במציאות מורכבת ובמשברים אין סוף, שבהם מתאפיינת מדינת ישראל.

אולי עכשיו, כשמגפת הקורונה משתוללת ומכה בנו בעוצמה, היא מבליטה את חשיבות מערכת החינוך ואת מקומם של עובדי ההוראה בחוסן הלאומי - יפנימו נבחרי הציבור ובכירי הממשל כי יש לשנות את סדר העדיפויות ולתת קדימות תקציבית לחינוך. יש להקשיב לקולות שמגיעים מהשדה החינוכי ולמקם את החינוך בראש סדר העדיפויות הלאומי. רק כך נוכל לממש את ייעודנו כאנשי חינוך ולהפעיל את בתי הספר וגני הילדים - בזמן שיגרה ובזמן חירום. הפעם זה ברור מתמיד והפעם זה חייב לקרות. כי בנפשנו הדבר וכל ברירה אחרת תדרדר אותנו מטה.