פוסט קורונה במגזר הערבי
אנחנו עדיין לא בפוסט קורונה ואינני יודע מתי נזכה לומר ברוך שפטרנו או האם נוכל לאחר אישור החיסון לחזור לתפקוד מלא
היום שולטת בכול מעשינו תופעת ה VUCA ,חוסר הוודאות והיציבות כי על פי ניסיון העבר הקרוב ,הרי שבשני הגלים הסוערים הראשונים קבעו את המהלכים מניפולציות שלטוניות, אמונות דתיות , ערבוב דת ,בריאות ופוליטיקה ומשחקי כוח וברוב המקרים זה גרם לריסוק האמון בין הציבור הרחב לבין השלטון המרכזי.
אותי דווקא מטרידה המחשבה, שאיננו ערוכים ואף איננו מנסים להיערך לתקופת הפוסט קורונה. יש השלכות רבות, שיכתיבו את מהלכינו בכול שטחי החיים.
אתמקד בנושא העמקת הפערים החברתיים כתוצאה מהפערים הדיגיטאליים הבולטים כבר היום וגם בהשלכות הסוציואקונומיות. כבר היום רואים את הפגיעה בשכבות החלשות והמוחלשות תוצאה של הזנחת הפריפריה.
תשתיות התקשורת מיושנות ובלתי מספקות ובמקרים רבים אינן קיימות כמו בכפרים בלתי מוכרים בנגב, מהירות הגלישה וחוסר הכדאיות הכלכלית של בזק ומפעילי סלולר, מנציחים את הפערים גם ביישובים במרכז הארץ, לרוב במגזר הלא יהודי. כך החלשנו את תלמידינו יותר ויותר ואחוזי הבגרות הגבוהים הם פיקטיביים כי אינם משקפים בגרות איכותית ומיטבית. שלוש יחידות במתמטיקה או במקצעות המדעים ובשפות אנגלית ועברית אומנם מאפשרות למידה באקדמיה, אבל המפתח בקושי יפתח דלת צדדית ורעועה.
כבר עכשיו ברור כי המדינה אינה משקיעה בילדינו בכול הקשור לתשתיות אינטרנט ובאספקת מחשוב זמין ומספיק. משרדי התקשורת בשנים האחרונות הזניחו את העיקר ועסקו בהסדרת השליטה בתקשורת והתוצאה, מהר מאוד יהפכו הילדים האלה ללא רלוונטיים בשוק העבודה העתידי.
הניו סקול NEW SCHOOL מתפאר במרחבי חינוך חדשים, בגנים מוסיקליים מרשימים, בחינוך סינגולרי ואנתרופוסופי אבל ללא מעבדות וטכנולוגיה עתידית . השולטים בעתיד ככול הנראה ולצערי הרב לא יבואו מדלית אל כרמל וגם לא משדרות ואני דורש שוויון בהזדמנויות.
פוסט קורונה היא תרבות חדשה, תקשורת חדשה וגם סקול אחר. אנחנו לא שם, אנחנו עדיין נאבקים על הלחם והחמאה, תכנון אורבני, תרבות הפנאי, התייעלות אנרגטית ועוד... והכל כדי לנסות לעמוד על אדן הזינוק.
כאשר החינוך מקצר מרחקים לעתיד הוא מותיר אותנו עדיין מלקטים טאבלטים לתלמידים, בונים תקשורת נגישה וזמינה בבתי הספר במהירות גלישה איטית ומקרטעת ומנסים בכול כוחנו לאפשר בקושי לתלמידינו לחיות בעולם השטוח.
ממשלת ישראל עסקה בחוק הלאום, בביטחון, בהישרדות פוליטית והזניחה את הטיפול בפערים החברתיים, ויצרו חומות חברתיות היצוקות מחוסר שיוויון בהשפעת תפיסות משיחויות והתנהלות קלריקלית. פוסט קורונה ימצא חברה יותר שסועה עם פערים דיגיטאליים מדאיגים. שר התקשורת ושר המדע וממשלת ישראל מתבקשת לשנות את הדיסקט בראש שלהם.