סערת צווי המעצר: לאילו מדינות נתניהו וגלנט לא יוכלו להיכנס?

עושים סדר במפת העולם: לאחר שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוציא צווי מעצר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון לשעבר יואב גלנט, עשרות מדינות הודיעו כי בכוונתן למלא אחר תוכנן - ולעצור את הבכירים אם ייכנסו לשטחן.

בין המדינות שהודיעו כי יימלאו אחר צווי המעצר ניתן למצוא את קנדה, צרפת, הולנד, ליטא וכמעט כל מדינות דרום אמריקה. כמו כן, יש מדינות שבוחרות בדרך האמצע. הן מכירות בסמכותו של בית הדין להוציא צווים ומכבדות את החלטתו - אבל בגלל יחסיהן הקרובים עם ישראל, הן בוחרות בעמימות.

ברשימה הזו ישנה לדוגמה בריטניה, שאומרת - אנחנו עוד לא יודעים; אם נתניהו ינחת פה, נחשוב מה לעשות. בנוסף, גרמניה טוענת כי "לנו יש קשר מיוחד עם ישראל". בין המדינות הנוספות שכרגע שומרות על עמימות אפשר למצוא גם את איטליה, רומניה ואסטוניה.

מן העבר השני, נמצא את המדינות שנתניהו וגלנט יכולים לנחות בהן ללא חשש, שלא מתכוונות לכבד כלל את החלטת בית הדין - הונגריה וארגנטינה. חריגה בנוף היא ארצות הברית, שכלל לא חברה בבית הדין. יתרה מכך, ישנם סנאטורים, כגון לינדזי גראהם, שמאיימים בסנקציות על מדינות שישתפו פעולה עם הצווים.

בממשל הדמוקרטי המכהן ובממשל טראמפ הנבנה כבר החלו לבחון את ההחלטה של הטריבונל הבינלאומי, על אף שישנן סוגיות בוערות יותר המעסיקות את האמריקנים בנוגע לישראל, ובהן המגעים התקועים לעסקת חטופים ושיחות המו"מ להסדרה בלבנון.

אחת האפשרויות הנבחנות בתגובה להחלטת בית הדין היא קידום סנקציות אישיות נגד התובע בהאג כרים קאן, שהגיש את בקשת הוצאת צווי המעצר. בנוסף, שתי המפלגות, הדמוקרטית והרפובליקנית, עשויות לקדם במשותף צעדים לטובת ישראל בקונגרס.

גורמים מסוימים בתוך ארצות הברית מתחו ביקורת על הבית הלבן בעקבות ההחלטה שהתקבלה בהאג, בטענה שהנשיא ואנשיו לא הפעילו את כל כוחם כדי למנוע את הוצאת הצווים נגד נתניהו וגלנט. הנשיא ביידן התייחס להחלטה והודיע כי בכוונתו לעמוד פעם נוספת לצידה של ישראל. "הוצאת צווי המעצר היא החלטה מקוממת", כתב הנשיא בהודעה שפרסם בנושא, "הרשו לי להבהיר זאת שוב - למרות מה שבית הדין הבינלאומי אולי מנסה לרמוז - לא יכולה להיות כל השוואה בין ישראל לבין חמאס. תמיד נעמוד לצד ישראל אל מול האיומים על ביטחונה".