הדיל יוצא לדרך: חוק יסוד לימוד תורה עולה לקריאה ראשונה

אחרי שוועדת הכנסת אישרה אמש לקריאה ראשונה את הצעת "חוק יסוד: לימוד תורה" - היום (רביעי) מליאת הכנסת תצביע עליו והוא צפוי לעבור. החוק, שגובש בוועדת השרים לענייני חקיקה - מבקש לעגן את לימוד התורה כערך יסוד בישראל, ולהשוות את מעמד לומדי התורה לזה של המשרתים בצה"ל כפי שהמדינה מגדירה זאת.

לפני כשלושה שבועות אישרה מליאת הכנסת בקריאה טרומית את חוק יסוד לימוד תורה, בכפוף לדיל בין המפלגות החרדיות לערביות - כשדיל לא רשמי נסגר בין גפני ליו"ר תע"ל ח"כ אחמד טיבי.

לבסוף, עברה ההצעה להשוואת מעמד לומדי התורה למשרתים ברוב של 56 ח"כים שתמכו בהצעה מול 43 שהתנגדו - בהם ארבעה ח"כים מהקואליציה שהצביעו בניגוד למשמעת הקואליציונית: יולי אדלשטיין ודן אילוז מהליכוד, שרן השכל מהימין הממלכתי ומשה סולומון מהציונות הדתית.

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, מתחה ביקורת על הליך החקיקה של חוק לימוד תורה: "אי אפשר להתקדם לקריאה ראשונה לפני שנענה על השאלה מה מטרת החוק. החוק כפי שהוא מנוסח לא עונה על שאלות כבדות משקל שעלו, כמו מיהו אדם חרדי ומהן חובותיו וזכויותיו".

בנוסף אמר תא"ל טייב: "עצירת כלי האכיפה לא תביא אנשים מחר בבוקר. תוך שנה וחצי נגיע ל-90 אלף משתמטים". ח"כ מאיר פרוש מיהדות התורה הגיב בציניות ואמר: "זה הישג אדיר של השולחן הזה. אדיר". ח"כ מירב כהן הגיבה לפרוש ואמרה: "זו עבודה שלך".

בתחילת השבוע פורסמה הצעת החוק להסדרת גיוס לצה"ל של תלמידי הישיבות, והכוללת הוראת שעה משמעותית בנוגע לעיכוב הליכי אכיפה וחקירה: על-פי ההצעה, החל ממועד תחילת החוק ועד לתום 90 ימים, לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה בשל אי-מילוי חובת התייצבות נגד מיועד לשירות ביטחון שהצהיר כי הוא עומד בתנאי הלימוד הנדרשים החל מ-1 ביולי 2023.