נציג צה"ל על מעצר עריקים: "לא ייתכן שהחוק חל רק על קבוצה אחת"

במהלך דיון בוועדת החוץ והביטחון בכנסת, אמר נציג הצבא, תא"ל טייב, כי "יש מספרים קיצוניים של חוסר שיתוף פעולה" והתייחס להצעת חוק יסוד לימוד תורה שעברה בוועדת הכנסת: "עצירת כלי האכיפה לא תביא אנשים מחר בבוקר". ח"כ פרוש מיהדות התורה: "הישג אדיר"

ח"כ פרוש ונציג הצבא תא"ל שי טייב
ח"כ פרוש ונציג הצבא תא"ל שי טייב | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

נציג צה"ל תא"ל שי טייב אמר היום (שני) במהלך דיון בוועדת החוץ והביטחון בנושא הצעת חוק לימוד תורה כי "זה לא אפשרי שכלפי קבוצה אחת שהיא תחת חוק שירות ביטחון, לא תהיה אכיפה וכלפי אחרת כן תהיה", והוסיף: "האכיפה היא חלק מהיכולת שלנו לממש את חוק שירות ביטחון. אני לא חושב שיש חרדי שלא יכול לשרת בצה"ל".

בנוסף התייחס תא"ל טייב: "עצירת כלי האכיפה לא תביא אנשים מחר בבוקר. תוך שנה וחצי נגיע ל-90 אלף משתמטים". ח"כ מאיר פרוש מיהדות התורה הגיב בציניות ואמר: "זה הישג אדיר של השולחן הזה. אדיר". ח"כ מירב כהן הגיבה לפרוש ואמרה: "זו עבודה שלך".

ח"כ מאיר פרוש בוועדת החוץ והביטחון
ח"כ מאיר פרוש בוועדת החוץ והביטחון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בתוך כך, ועדת הכנסת אישרה היום ברוב של 10 תומכים מול 4 מתנגדים לקריאה ראשונה את הצעת "חוק יסוד: לימוד תורה". אישור ההצעה מגיע על רקע מחלוקות חריפות סביב מטרות החוק, שלפי הנוסח - שגובש בוועדת השרים לענייני חקיקה - מבקש לעגן את לימוד התורה כערך יסוד בישראל.

על פי המתווה שפורסם שלשום, החל ממועד תחילת החוק ועד לתום 90 ימים, לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה בשל אי-מילוי חובת התייצבות נגד מיועד לשירות ביטחון שהצהיר כי הוא עומד בתנאי הלימוד הנדרשים החל מ-1 ביולי 2023.

גפני וגולדקנופף עם ח"כ אורי מקלב במליאת הכנסת
גפני וגולדקנופף עם ח"כ אורי מקלב במליאת הכנסת (ארכיון) | צילום: רויטרס

כחלק ממנגנון ההקפאה, יקים הרמטכ"ל ועדה לבחינת מעמדם של תלמידי הישיבות בתוך שבעה ימים ממועד תחילת החוק. מיועד לשירות ביטחון המבקש להקפיא הליכים נגדו נדרש להגיש תצהיר אישי בצירוף תצהיר מראש הישיבה שבו הוא לומד, המאשר כי הוא אכן עומד בתנאי הלימוד.  עם הגשת הבקשה והתצהירים לפוקד, הם יועברו לבחינה פרטנית של הוועדה.

על רקע התנגדות הממסד החרדי לישיבות ההסדר שמגייסות תלמידים לצבא, הועבר לנתניהו מסר שלא לשתף איתן פעולה. בסיעות החרדיות חוששים כי שיתוף פעולה כזה יעניק לישיבות ההסדר קרדיט על הסדרת מעמד העריקים, דבר שאינם מעוניינים לאפשר.