ועדת הכנסת אישרה לקריאה ראשונה את הצעת חוק יסוד לימוד תורה
בתום דיון סוער בוועדת הכנסת, אושרה ההצעה ברוב של 10 תומכים מול 4 מתנגדים. ח"כ גפני הבהיר: "החוק לא יפגע בזכויות חיילים ומילואימניקים". המשנה ליועמ"שית: "החוק לא עונה על שאלות כבדות משקל כמו מיהו חרדי"
ועדת הכנסת אישרה היום (שלישי) ברוב של 10 תומכים מול 4 מתנגדים לקריאה ראשונה את הצעת "חוק יסוד: לימוד תורה". אישור ההצעה מגיע על רקע מחלוקות חריפות סביב מטרות החוק, שלפי הנוסח - שגובש בוועדת השרים לענייני חקיקה - מבקש לעגן את לימוד התורה כערך יסוד בישראל.
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, מתחה ביקורת על הליך החקיקה: "אי אפשר להתקדם לקריאה ראשונה לפני שנענה על השאלה מה מטרת החוק. החוק כפי שהוא מנוסח לא עונה על שאלות כבדות משקל שעלו, כמו מיהו אדם חרדי ומהן חובותיו וזכויותיו".
ח"כ יצחק גולדקנופף הדגיש את הרקע להצעה: "מטרת החוק להכיר בתורת ישראל. אנחנו לא רוצים להיות במצב שלומד תורה יקבל עונש כאילו הוא גנב". מנגד, ח"כ מירב מיכאלי תקפה את המהלך: "מדובר בחוק לגברים לומדי תורה בלבד שישים אותם מעל חוקים אחרים. התורה הייתה קיימת לפני קום המדינה ולא זקוקה לחוק הזה".
במהלך הדיון תהה ח"כ ולדימיר בליאק על המשמעויות היישומיות והתקציביות של סעיפי החוק. ח"כ משה גפני השיב לטענות אלו ואמר: "על חוקי יסוד אחרים מעולם לא שאלו על השלכה תקציבית. החוק הזה לא יפגע בשום זכות או הטבה לחיילים ולחיילי מילואים, הוא עוסק בערך לימוד התורה בלבד". ח"כ יוסי טייב הדגיש את חשיבות ההצעה לטענתו: "יש בחוק מעמד דקלרטיבי שנועד להעניק לשופטים מטרייה חוקתית באשר לערך לימוד התורה ביחס לערכי יסוד אחרים".
בתחילת השבוע פורסמה הצעת החוק להסדרת גיוס לצה"ל של תלמידי הישיבות, והכוללת הוראת שעה משמעותית בנוגע לעיכוב הליכי אכיפה וחקירה: על-פי ההצעה, החל ממועד תחילת החוק ועד לתום 90 ימים, לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה בשל אי-מילוי חובת התייצבות נגד מיועד לשירות ביטחון שהצהיר כי הוא עומד בתנאי הלימוד הנדרשים החל מ-1 ביולי 2023.
כחלק ממנגנון ההקפאה, יקים הרמטכ"ל ועדה לבחינת מעמדם של תלמידי הישיבות בתוך שבעה ימים ממועד תחילת החוק. מיועד לשירות ביטחון המבקש להקפיא הליכים נגדו נדרש להגיש תצהיר אישי בצירוף תצהיר מראש הישיבה שבו הוא לומד, המאשר כי הוא אכן עומד בתנאי הלימוד. עם הגשת הבקשה והתצהירים לפוקד, הם יועברו לבחינה פרטנית של הוועדה.
לפני כשלושה שבועות אישרה מליאת הכנסת בקריאה טרומית את "חוק יסוד: לימוד התורה", שקובע כי לימוד תורה ייחשב שירות משמעותי וכערך יסוד של העם היהודי. 56 ח"כים תמכו אז בהצעה מול 43 שהתנגדו - בהם ארבעה ח"כים מהקואליציה שהצביעו בניגוד למשמעת הקואליציונית: יולי אדלשטיין ודן אילוז מהליכוד, שרן השכל מהימין הממלכתי ומשה סולומון מהציונות הדתית. דיל בין יהדות התורה למפלגות הערביות הבטיח שהאופוזיציה לא תהווה משקל בהצבעה.
מהומה פרצה במליאה במהלך ההצבעה, וחברי הכנסת יוסי טייב ומשה אבוטבול מש"ס צעקו על ח"כ אילוז, שכאמור הצביע נגד: "תתבייש לך, חוצפן. איזו חרפה. עולם התורה מתבייש בך". כמו כן, לאחר שגפני הזכיר בדבריו את מרד גטו ורשה כצידוק לחוק יסוד לימוד תורה, ראש האופוזיציה יאיר לפיד תקף: "אבא שלי ישב בגטו כי לא היה צבא למדינת ישראל. סבא שלי מת במחנה ריכוז כי לא היה צבא למדינת ישראל. החוק הזה הוא חוק למימון השתמטות".
גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת "ישר", הגיב להעברת החוק: "הדיל של שבועות נוספים בשלטון, תמורת חוק יסוד לימוד תורה - הוא תקציר תולדות הממשלה הכי מנותקת והכי חסרת אחריות ובושה. במקום לחזק את צה"ל במלחמה כוללת, הממשלה פועלת הפוך ופוגעת בעוצמה וברוח של המדינה. לקואליציית 7 באוקטובר אין כבוד לחיי הישראלים ובטחונם ואין לה את אמון הציבור. נחליף אותה ונקים לישראל הנהגה ראויה, מחויבת לביטחון והערכים של העם הזה".
ממפלגת ישראל ביתנו נמסר כי: "ברית ביבי-טיבי נמשכת - והפעם על חשבון המשרתים ואנשי המילואים. המפלגות הערביות והחרדיות רקמו דיל: הם לא יצביעו שם, וכשיעלה חוק המואזין, המפלגות החרדיות לא יצביעו. אנחנו נשים סוף לשלטון המשתמטים והאנטי ציוניים".
לעומתם, יו"ר ש"ס, ח"כ אריה דרעי, בירך: "אישורו בקריאה טרומית של חוק יסוד לימוד התורה, שדרשה תנועת ש"ס, הוא צעד היסטורי בדרך להכרה של מדינת ישראל בערכה העליון של התורה הקדושה ובתרומתם העצומה של לומדי התורה לעם ישראל. התורה היא סוד קיומנו כעם היהודי, והיא ששמרה על העם היהודי לאורך כל הדורות. סיעת ש"ס תמשיך לפעול בנחישות עד להשלמת חקיקת החוק ולהענקת הכבוד הראוי לתורה וללומדיה".