ההתכתבות הדרמטית והדוח שעוכב: מסמכים ממלחמת יום כיפור נחשפים
מוצגים מודיעיניים שהותרו לפרסום שופכים אור על התנהלות הבכירים בימי המלחמה, ומציגים את הכשלים בהיערכות - מהשהיית מסירת המודיעין, ועד הערכה שגויה בדבר כוונת סוריה ומצרים לצאת לקרב
במלאת 47 שנים למלחמת יום הכיפורים, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון התיר היום (חמישי) לפרסום מסמכים מודיעיניים שהוצגו בדיוני ועדת אגרנט, ושופכים אור על התנהלות הגורמים הבכירים במהלך המלחמה. המסמכים חושפים, בין היתר, את האשמותיו של ראש אמ"ן דאז אלי זעירא, "ידיעת הזהב" המודיעינית מערב המלחמה, והדוח שפורסם ארבעה ימים לפני פרוץ המלחמה - ומעריך בסבירות נמוכה את כוונת סוריה ומצרים לתקוף.
"הדרג המדיני היה שותף פעיל להערכה המוטעית": ההתכתבות בין ראש אמ"ן לוועדת אגרנט
כחודש לאחר המלחמה הוקמה ועדת אגרנט - ועדת חקירה ממלכתית שתחקרה את נסיבות פרוץ המלחמה. בעקבות פרסום מסקנותיה סיימו את תפקידם כמה מהגורמים הבכירים שהיו מעורבים בניהול המלחמה, בהם ראש אמ"ן זעירא - שהודח מצה"ל. בחלופת מכתבים המתוארכת לחודשים שלאחר המלחמה ומפורסמת כעת, הוצגו בפני זעירא הכשלים שבהם היה מעורב, והוא השיב לביקורת שהופנתה כלפיו.
באחד המכתבים ששלח לחברי הוועדה, הביע זעירא תרעומת על קביעתם לפיה "ראש אמ"ן הבטיח לצה"ל מתן התרעה מראש על כוונת האויב לפתוח במלחמה כוללת, שמשכה יאפשר את גיוסם של המילואים. אנו מוצאים שלא היה יסוד לתת הבטחה מוחלטת זו". לטענה זו השיב: "לא התחייבתי לתת התרעה מראש על ידיעת כוונותיו של האויב - הדגשתי שנדע או לא נדע על ההכנות". עוד קבל זעירא: "לא היה כל קשר בין תוכניות ההגנה של צה"ל ובין איזושהי הבטחה שניתנה על ידי".
בהמשך מכתבו התייחס זעירא לכך שפתיחת החזית מצד מצרים הפתיעה את צה"ל, והצהיר: "ימים לפני פרוץ המלחמה הציג אמ"ן בפני המטה הכללי והממשלה את ההיערכות הצבאית של מצרים וסוריה, והדגיש ששני צבאות אלה ערוכים ומוכנים להגנה ולהתקפה".
זעירא ביקש כי האחריות לשגיאה תוטל גם על הדרג המדיני - ולא על המערכת הצבאית בלבד: "הערכת כוונות הדרג הפוליטי העליון, בין של מדינות ידידותיות ובין של מדינות אויבות, היא בראש ובראשונה בסמכותה של הממשלה ובאחריותה. היו בידיהם הידיעות המלאות על היערכותם וכוננותם של צבאות מצרים וסוריה. טעתה הוועדה בקובעה כי את האחריות לטעות יש להטיל בראש ובראשונה על ראש אמ"ן".
בסיכום דבריו כתב זעירא: "אני רואה עצמי שותף לאחריות לטעות בהערכת כוונות האויב. איני מתנער מאחריות זו ומטעותיי שעימן אחיה כל חיי. עם זאת, לעניות דעתי האחריות הזאת חלה לפחות באותה מידה, אם לא יותר, גם על הדרג המדיני, שהיה שותף פעיל להערכה המוטעית כאשר בידיו היו המידע, הכלים והאפשרות לבחור לעצמו הערכה אחרת". עוד כתב זעירא: "בעשרת הימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים ניתנה לצה"ל ולממשלה התרעה רצינית ביותר, אם כי לא סופית ומוחלטת. אם לא גויסו מילואים בימים שקדמו למלחמה, הרי הסיבה לכך אינה מודיעינית".
במכתב נוסף, התייחס זעירא לטענה כי ביום שלפני פרוץ המלחמה הוא עיכב את מסירת המודיעין שהתריע על עזיבת משפחות המומחים הרוסים את סוריה. מניתוח הידיעה עלה כי הפינוי נעשה בעקבות הודעת הצבאות על כוונתם לפתוח במלחמה, ונקבע כי זעירא העביר את המידע לראש הממשלה, לשר הביטחון ולרמטכ"ל רק בבוקר לאחר מכן - שעות ספורות לפני פרוץ המלחמה. במכתבו לוועדה, הצהיר זעירא: "לא זכור לי שעיכבתי לפני חצות ושאישרתי בבוקר הוצאת לקט זה. בדיעבד אני יכול לנסות לשחזר כנימוק אפשרי לעיכוב כזה את העובדה כי כאמור לא הערכנו את הידיעה כמוסיפה משהו על ההערכה הקיימת, וייתכן שקיוויתי לקבל תוך זמן קצר ידיעות משמעותיות יותר".
מכתבו של עוזר ראש אמ"ן לוועדת אגרנט: "ראש אמ"ן הורה לעכב את הפצת המודיעין"
תא"ל אריה שלו, שהיה עוזר ראש אמ"ן בזמן המלחמה, שיגר במארס 1974 מכתב לוועדת החקירה - ובו התייחס לטענה בדבר עיכוב המודיעין על ידי זעירא. מכתב זה מאשר כי אכן חל עיכוב בהעברת המידע.
"בליל 5-4 באוקטובר 1973, דומני שהיה זה קצת לפני חצות, החלו להגיע אלינו ידיעות על צעדים לפינוי חפוז של נשות וילדי מומחים/יועצים הסובייטים שבסוריה", כתב שלו. לדבריו, הידיעה עובדה על ידי אנשי האגף, ובסיכומה הוצגה האפשרות כי צפויה יוזמה צבאית סורית-מצרית נגד ישראל (שהוערכה אז בסבירות נמוכה).
לדברי שלו, ידיעה זו נכתבה ב-5 באוקטובר בערב, עוכבה ויצאה לאור בבוקר ה-6 באוקטובר - שעות בודדות לפני פרוץ המלחמה. "אל"מ גרא הקריא את הידיעה מילה במילה לראש אמ"ן, וראש אמ"ן הורה לעכב את המסמך בינתיים ולא להפיצו", כתב שלו.
ארבעה ימים לפני פרוץ המלחמה: "תקיפה סורית בטווח הקרוב - אינה סבירה"
ב-2 באוקטובר, ארבעה ימים לפני פרוץ המלחמה, נכתב דוח מודיעין שבו נאמר: "בידינו ידיעה כי מסוף ספטמבר 1973 צפויה מתקפה-רבתי סורית לכיבוש רמת הגולן. תוכנית המתקפה נראית לנו כמשקפת תוכנית-אב מבצעית, אולם ביצועה עתה ובטווח קרוב אינו סביר, להערכתנו".
"הוצאתה לפועל של מתקפה סורית, לפי תוכנית זו או אחרת, אינה סבירה בעיתוי הנוכחי מן הסיבות העיקריות הבאות", נכתב. "כדי לתקוף בגולן על הסורים להעריך כי בידיהם עדיפות באוויר על פני ישראל - ברור שאינם יכולים להעריך זאת, שכן עומק סוריה עודו ללא הגנת טילים ואין הם סומכים על הגנת מטוסים".
הסיבה השנייה להערכה זו, לפי הדוח, היא כי "אין הסורים רואים עצמם מסוגלים למתקפה עצמאית, אלא מתכננים מלחמה משותפת עם מצרים. לא נראה לנו, מצד אחד, שהערכה סורית זו השתנתה, ומצד שני - כי ביכולתה ובכוונתה של מצרים לפתוח עתה במתקפה. מכל מקום, התוכנית שלפנינו אינה מאזכרת כלל את השתלבות מצרים במתקפה".