"המוכנות למלחמה נפגעת": המשמעות מאחורי ההודעה הדרמטית של צה"ל

ככל שעוברות השעות הולכת ומתבהרת השפעות החקיקה המשפטית על הכלכלה והביטחון, במיוחד לנוכח הודעת צה"ל על הפגיעה שכבר החלה. איש המפתח הוא כמובן הרצי הלוי - שמתמודד עם מציאות כאוטית שאף רמטכ"ל לפניו לא התמודד איתה

זמן צפייה: 05:41

ככל שעוברות השעות הולכת ומתבהרת השפעות החקיקה המשפטית על הכלכלה והביטחון - במיוחד לנוכח הודעת צה"ל על הפגיעה שכבר החלה במוכנות למלחמה. הערב (רביעי) עדכנו אנשי המחאה בחיל האוויר כי נוספו כ-120 אנשי מילואים פעילים בחיל שהודיעו כי לא יתייצבו לשירות, והמספר הכולל כרגע קרוב ל-830 מתוכם מעל 260 טייסים פעילים.

צה"ל הבין שהוא חייב לדבר אלינו, הציבור הישראלי, אולי מפני שהבין שלא מקשיבים לו שם למעלה, אצל ראש הממשלה. ההודעה שפרסם דובר צה"ל אמש לא זכורה ב-75 שנותיה של המדינה שלנו: "החלה להיפגע הכשירות של צה"ל למלחמה". לא בגלל איום חיצוני, מחסור בתקציב או אמברגו נשק - אלא בגלל אי התייצבות של חיילי וקציני מילואים שמוחים נגד המהפכה המשפטית משטרית.

בואו נפרק את זה רגע. מה זה אומר מוכנות צה"ל למלחמה: חיל האוויר הישראלי הוא הקריטי ביותר בסיפור הזה. ביממה שמאז החקיקה, יותר מ-60 אחוזים מתוך 1,200 חותמי מכתב המילואימניקים מחיל האוויר בכל המערכים: טייסים, מפעילי מל"טים, מערך הבקרה, אנשי יחידות מיוחדות, שלא יבואו עוד למילואים. המשמעות: יותר מ-250 טייסים ונווטים מימשו את האיום והודיעו שלא יגיעו יותר.

בסיס חיל האוויר בפלמחים
בסיס חיל האוויר בפלמחים | צילום: תומר נויברג, פלאש 90

בלי להיכנס יותר מדי לסודות מדינה, חיל האוויר הישראלי הוא לא בדיוק בגודלו של חיל האוויר האמריקני. אפשר להניח מה המשמעות כשהוא מאבד ביום אחד מאות אנשי מילואים מליבת הכוח המבצעי שלו, כולל בכירים.

בחיל הרפואה כ-500 רופאים ורופאות צבאיים במילואים חתמו עד כה על אי התייצבות, אין צבא בעולם שיכול לצאת למלחמה בלי מי שיעניקו עזרה ראשונה לנפגעים בשטח. בצבא היבשה הפגיעה בינתיים פחות קשה, אבל הגל הזה בהחלט מתחיל לחלחל גם לשם. ארגון "אחים לנשק" הודיע עד כה על כעשרת אלפים לוחמים שהודיעו שלא יתייצבו לשירות מילואים.

הרמטכ''ל הרצי הלוי בוועדת חוץ וביטחון
הרמטכ''ל הרצי הלוי, השבוע בוועדת החוץ והביטחון בכנסת | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

איש המפתח הוא כמובן הרמטכ"ל הרצי הלוי, שמתמודד עם מציאות כאוטית שאף רמטכ"ל לפניו לא התמודד איתה. אין לו עם מי להתייעץ. הוא בודד בצריח. בינתיים הוא מנסה להלך בין הטיפות, לנסות להבין (ולהחזיר) את המילואימניקים מצד אחד, ומצד שני הוא גם לא קם ומתייצב מול ראש הממשלה ושר הביטחון ואומר להם: עיצרו את החקיקה, הצבא מתפרק ונסראללה צוחק.