פרויקט מיוחד: האם ישראל מסוגלת לתקוף באיראן?
בשנים האחרונות ישראל שוב בחוד החנית של המאבק בגרעין האיראני, והפעם כלל לא ברור אם העולם לצידנו. האם צה"ל ייאלץ לתקוף לבד - והאם הוא בכלל מסוגל לכך? כינסנו כמה ממפקדי חיל האוויר לשעבר - לדיון מבצעי על היום של הפצצה. "ישראל תדע לשמור על עצמה תמיד"
בשנים האחרונות ישראל שוב בחוד החנית של המאבק בגרעין האיראני, והפעם כלל לא ברור אם העולם לצידנו. האם צה"ל ייאלץ לתקוף לבד - והאם הוא בכלל מסוגל לכך? כינסנו כמה ממפקדי חיל האוויר לשעבר, לדיון מבצעי על היום של הפצצה.
לא פחות משבעה ממפקדי חיל האוויר, לרבות המפקד הנוכחי, האלוף תומר בר, התכנסו השבוע במקום סימבולי מאוד - גשר עד הלום, הגשר שבו עצר חיל האוויר הישראלי שרק קם את הצבא המצרי הפולש במלחמת השחרור. ניתן להניח שרבות מהמחשבות בטקס נדדו לחדשות המאיימות המגיעות יום אחר יום מאיראן.
רק אמש פרסמה סבא"א, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, עד כמה איראן נמצאת בנקודה הקרובה ביותר לפצצה מאז ומעולם. במקביל מתפרסמות במערב הידיעות המדאיגות שהאיראנים בונים מתקן גרעיני חדש, צמוד לנתנז, בעומק של מאה מטרים, זאת כדי לא לאפשר למפציצים הכבדים ביותר שבידי האמריקנים אפילו לחדור למתקן.
דבר אחד ברור, חיל האוויר הישראלי מעולם לא ביצע דבר כל כך מסוכן, כל כך מורכב, כמו תקיפת מתקני הגרעין באיראן - תקיפה במרחק של 1,500 קילומטרים מכאן. לאחר בור מסוים, צה"ל חזר להתאמן לאותה תקיפה שלא יצאה אל הפועל לפני כעשור, אבל קשה לומר שמישהו מתחרט על התקיפה שלא בוצעה.
"אנחנו נמצאים בתוך בנק המטרות של איראן כמדינה מאז 1979, במניפסט של חומייני", אומר האלוף במיל' עידו נחושתן, מפקד חיל האוויר בשנים 2012-2008, "מה שנעשה - נעשה, מה שלא נעשה - לא נעשה. זה חסר כל משמעות כיום".
היום הכל הרבה יותר מסובך, לאיראנים יש יותר טילי קרקע-אוויר שמגנים על מתקני הגרעין, שהם יותר מבוטנים ויותר תת-קרקעיים. זה לא מזכיר בשום דבר את המבצע בו טייסים ספורים הרסו את פרויקט הגרעין העיראקי ב-1982, או את מבצע "מחוץ לקופסה" משנת 2007, אז חיל האוויר השמיד את הכור הגרעיני הסורי בדיר-א-זור.
צה"ל צריך להתכונן לכך שתקיפה באיראן תוביל במיידית למלחמה אזורית רב-זירתית. חיל האוויר יהיה חייב להתכונן לכך שבתקיפה כזו מטוסים עלולים ליפול באיראן, וטייסים עלולים לנטוש מעל איראן, וגם ליפול בשבי או להיהרג. הדילמה ידועה, תקיפה כזו עלולה בסך הכל להחזיר את האיראנים שנים ספורות אחורה בפרויקט הגרעין, ייתכן רק שנתיים אחורה.
"איראן גרעינית היא אכן אתגר עולמי גדול", אומר האלוף במיל' נחושתן, "ישראל תדע לשמור על עצמה תמיד". האלוף במיל' אביהו בן נון, מפקד חיל האוויר בשנים 1992-1987, מוסיף: "חיל האוויר מנצל את כל הידע הנרחב שלו, והניסיון האדיר שהוא רכש במשך השנים. הוא עושה את הדברים המתאימים להכנה לכל משימה שלא תבוא".
"למדינת ישראל יש יכולות, והיא גם מפתחת את היכולות שלה", אומר האלוף במיל' אמיר אשל, מפקד חיל האוויר בשנים 2017-2012, "אני חושב שהדבר המרכזי בעיניי בעת הזאת, כשמסתכלים על איומים חיצוניים - אנחנו בונים את עצמנו במשך שנים להתמודד איתם".
החלום הישראלי היה ונותר לתקיפה משותפת - שחיל האוויר האמריקני הוא זה שייקח את ההובלה. "התהליך של איראן גרעינית לא נעצר", אומר האלוף במיל' נחושתן, "ולכן הוא נמצא כסוגיה מרכזית בסדר היום הביטחוני של ישראל, אבל לא רק של ישראל. זו סוגיה מורכבת עולמית, עם השלכות עולמיות".
כשקיץ 2023 נפתח, ענני הסערה מתקדרים והטמפרטורות עולות, אך גם הערב חשוב להדגיש - המודיעין הישראלי לא מאתר הכרעה אסטרטגית באיראן לרוץ אל הפצצה. "חיל האוויר מצוי היום בשני מישורים - מישור ההגנה האווירית ומישור ההתקפה", אומר האלוף במיל' בן נון, "ובשני המישורים האלה הוא צריך לנצח".