דו"ח המבקר: "הפקירו את מכשול קו התפר, המשילות אבדה"

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דו"ח הנוגע לנושאים הביטחוניים, שבו מתח ביקורת על התנהלות צה"ל וכן על התנהלות ראש הממשלה בנימין נתניהו והקבינט המדיני-ביטחוני בעניין הפרצות בגדר ההפרדה, הדחיות בתוכנית העברת מחנות צה"ל מהמרכז לפריפריה, אחוז המשרתים ביחידות הטכנולוגיות מהפריפריה ותנאי המחייה של הלוחמים ותשתיות הצבא. הדו"ח מטיל אחריות אישית על נתניהו, כמו גם על הקבינט המדיני-ביטחוני וצה"ל על הפרצות בגדר המערכת: "הפקירו את המכשול שעלה מיליארדים, המשילות אבדה, הסכנה לאזרחי ישראל גדלה". נושא מרכזי נוסף הוא העובדה שהעברת מחנות צה"ל מהמרכז לפריפריה התעכבה ביותר משש שנים מהיעד המקורי.

הפקרת מכשול קו התפר: "סכנה לאזרחי ישראל"

הדו"ח נפתח בביקורת על מדיניות העלמת העין של הממשלה וצה"ל בכל הנוגע לפרצות בקו התפר - גדר ההפרדה. לפי הדו"ח, בשנת 2017 החליט צה"ל להפסיק לתקן את הנזקים החוזרים בגדר, מה שהביא לכך שקרוב למחצית מאורך הגדר לא כשירה נכון לסוף 2021. לפי הדו"ח, "ראש הממשלה והקבינט ידעו על המחדל".

הגדר נבנתה בשנת 2002 בהשקעה של 8 מיליארד שקלים ומתוחזקת ב-160 מיליון שקל לשנה. מטרת הגדר היא מניעת כניסת מחבלים וגורמים עוינים לשטח ישראל. עם זאת, לפי המבקר 1.4 מיליון שב"חים נכנסו לשטח ישראל בשנת 2021 וגם כיום כ-6,000 מדי יום.

המבקר כתב בדו"ח כי מדינת ישראל הפקירה את "המכשול שעלה מיליארדים, המשילות אבדה, הסכנה לאזרחי ישראל גדלה". עוד הוסיף כי "התרופפות ההגנה במרחב הוצגה לדרג מקבלי ההחלטות במשרד הביטחון והן לראש הממשלה ולקבינט משנת 2017 ואילך". לפי הדו"ח, הקבינט אף לא שקל צעדים לשיפור המכשול - עד גל הטרור באפריל האחרון, בזמן ממשלת בנט-לפיד.

ביקורת נוספת נרשמה על הקצאת כוח האדם לשמירה על הגדר שירדה לאורך השנים וכן על מערך התצפיות על הגדר שלוקה בחסר. מסקנות המבקר הן שהמטה לביטחון לאומי צריך להביא תוכנית לשיפור וחיזוק גדר ההפרדה ועל ראש הממשלה לדאוג שהתוכנית תצא לפועל.

בשירות הצבאי ואחריו: הטיפול הלוקה בחיילים הבודדים 

נושא חשוב שקיבל התייחסות מרכזית בדו"ח הוא הטיפול בחיילים הבודדים. משרד מבקר המדינה ערך שאלון לחיילים בודדים שמשרתים או שהשתחררו מצה"ל ובדק מה תחושותיהם ומה ההתמודדויות שלהם במהלך השירות ואחריו.

ראשית, בשנים 2022-2017, ההכנסה החודשית מצה"ל (לא כולל דמי הקיום) של חיילים בודדים לוחמים עלתה ב-54 שקלים בלבד - מ-1,082 ש"ח ל-1,136 ש"ח. השכר של החיילים שאינם לוחמים נמוך אף יותר. 38% מהחיילים הבודדים השיבו לשאלון אמרו שמשכורתם הצבאית כיסתה פחות מ-50% מהוצאות המחיה החודשיות שלהם.

57% מהחיילים הבודדים השיבו כי הם מתגוררים בדירות שכורות, 44% מהם נתקלו בקשיים במימון הוצאות שכר דירה ובמימון הוצאות התחזוקה. בנוסף, 61% מהמשיבים ציינו שנזקקו לסיוע מצה"ל במהלך שירותם הצבאי בתחומים נוספים שהם לא קיבלו מענה בעניינם.

כמו כן, קרוב למחצית מהמשיבים, 47% מהם, ציינו שכחיילים בודדים משוחררים הם נזקקו לסיוע נוסף שאינו נכלל בסיוע שנותן משהב"ט, בעיקר תמיכה כלכלית.

נתוני הגיוס המדאיגים והפערים בגיוס של תושבי הפריפריה

מבקר המדינה בדק במסגרת הדו"ח את יחידת "מיטב" שאחראית על המיון והגיוס לצה"ל. אחד הנתונים המרכזיים המופיעים בדו"ח הוא כי שיעור החיילים תושבי הפריפריה במסלולים הטכנולוגיים נמוך במיוחד ביחד לאחוז שלהם בשאר היחידות.למעשה רק כ-16.5% מהחיילים במסלולים הטכנולוגיים הם תושבי הפריפריה, לעומת כ-32% מהחיילים ביחידות אחרות בצה"ל.

נתון מעניין נוסף הוא כי בשנתוני הלידה 2003-1998, שגיוסם היה בשנים האחרונות, חלה עלייה של כ-4% לעומת הפוטנציאל בכל שנה, באי-גיוס מסיבת "תורתו אומנותו" בקרב גברים, ועלייה של כ-2% באי-גיוס מסיבות דת בקרב נשים.

עיכוב של 6 שנים בתוכנית העברת מחנות צה"ל ממרכז הארץ

בשנת 2015 יצאה לפועל תוכנית להעברת שישה מחנות צה"ל מהמרכז למיקומים שונים, בעיקר בדרום הארץ. מטרת התוכנית הייתה שחרור קרקעות לרשות מקרקעי ישראל על מנת להקל על משבר הדיור. מועד סיום התוכנית היה ינואר 2023, וכעת הוא נדחה לנובמבר 2028.

יותר משבע שנים מתחילת התוכנית ובסך הכול פונו כ-65% מכלל השטחים שסוכמו. כמעט 70 דירות אמורות להיבנות בשטחים שיפונו והעיכוב תרם למשבר הדיור בשנים אלה. ישנן מספר סיבות לעיכוב, ביניהם עיכובי בנייה של שנתיים עד שלוש שנים בפרויקטים שניהל משרד הביטחון.

תגובת צה"ל

"בנוגע לביקורת על קו התפר הגיבו בצה"ל כי "מדובר בביקורת שלא מייצגת את המציאות בשנה האחרונה. כיום עוברים ביום עד עשרות בודדות של מסתננים במרחב התפר ביהודה ושומרון. עם תחילת מבצע 'שובר גלים', הוחלט על שינוי סדרי העדיפויות והשקעת משאבים במרחב התפר לטובת סגירת הפריצות בגדר. המאמצים באים לידי ביטוי בהצבת כוחות, שיפור תשתיות הגדר, הצבת אמצעים טכנולוגיים, ביצוע הכשרה מותאמת לתעסוקה מבצעית בקו התפר, הרחבת סל הכלים המשפטי נגד מסתננים, חיזוק שיתוף הפעולה בין ארגוני הביטחון נגד התופעה ומאמצים נוספים.

בעניין הגיוס והמיונים לצבא, נכתב כי "מדובר בדו"ח מעקב לדו"ח שבוצע בעבר, כאשר ניתן לראות כי רוב התחומים שנבדקו שופרו באופן משמעותי. שער הכניסה לצה"ל מאפשר כיום שוויון הזדמנויות טוב יותר, הוגן יותר, וחדשני מתמיד. ביחס לטענות על שיבוץ מלש"בים מהפריפריה, בשנה האחרונה צה"ל מיישם את תכנית "המודל הרשותי", שמטרתה יצירת שותפות מלאה עם כלל הרשויות המקומיות וצמצום פערים בפריפריה ובאוכלוסיות במיקוד. בנוסף, צה"ל מפעיל תוכניות שונות יחד עם חיל המודיעין ואגף התקשוב, לגיוס מועמדים לשירות מהפריפריה, והנגשת היחידות לכלל המתגייסים.

"בשנים האחרונות, צה"ל הרחיב את מעטפת התמיכה לחיילים הבודדים, לרבות הענקת חופשה 'מיוחדת' לחיילים שעוברים דירה, שיפור פתרונות הדיור, קידום והרחבת תכנית 'אחד בחדר' ללוחמים בודדים והרחבת הזכאות לשתי טיסות בשירות ללוחמים בודדים לטובת ביקור משפחתם בחו"ל. החל מחודש מרץ פועל בצה"ל "מרכז הבודדים" אשר מתכלל את מתן המענה לחיילים הבודדים. צה"ל מודע לאתגר הכלכלי אתו מתמודדים החיילים הבודדים, ועוסק בימים אלו בהעלאת גובה הסיוע בתשלום שכר הדירה. בנוסף, בשנה האחרונה חלה עלייה בשכרם של חיילי החובה, ובהם החיילים הבודדים".

תגובת משרד הביטחון

בעניין מכשול קו התפר: "נתוני מערכת הביטחון סותרים את הנתונים שפורסמו בדוח הביקורת. מערכת הביטחון השקיעה 8.3 מיליארד שקלים במרחב התפר ב-20 השנים האחרונות. רובה המוחלט של ההשקעה קיימת ומתוחזקת עד היום וכוללת חומות, כבישים, מחנות, מעברים, טכנולוגיות, חמ"לים ועוד. הסכום ש"אבד" בשל הפרצות נאמד בכ-32 מיליון שקלים בלבד לאורך כ-20 שנים של אחזקת הגדר ותיקוני פרצות. כבר מעל לשנה שגדר הביטחון תקינה לחלוטין ומתוקנת מידי יום".

"לפני ההסלמה הביטחונית ומבצע 'שובר גלים' עמדה כשירות גדר התפר על כ-82%, למעט באזורים שבהם הוחלט מבצעית שלא לתקן את הפרצות. לראייה, בתוך שבועיים מתחילת המבצע סגרה מנהלת גבולות ותפר את המכשול כולו והוא עומד, כאמור, על 100% כשירות מאז ועד היום. משיקולים בטחוניים הוחלט שלא לתקן את הפרצות במוקדי נזקים חוזרים בלבד, שמהווים כ-18% מכלל המכשול. בניגוד לנטען בדו"ח לא הייתה ירידה בתיקוני הגדר, אלא להיפך. בראייה רב שנתית, פעילות האחזקה השוטפת חסכה בעשור האחרון כ- 9 מיליארדי שקלים. על אף הכתוב בדו"ח, בשנים שקדמו לדו"ח הוחלפו מערכות התצפית במכשול במערכות חדישות ומתקדמות".

בנוגע לעיכובים בתוכנית העברת מחנות צה"ל: "מימוש המהלך מבוצע תחת עקרונות של שקיפות ושותפות עם רשות מקרקעי ישראל, משרד האוצר, משרדי התחבורה והסביבה, מרכז השלטון המקומי ועוד. בימים אלה מקדם משרד הביטחון את הקמתם של שני פרויקטי ענק ברמלה ובמרכזי האספקה של צה"ל. שני הפרויקטים יאפשרו פינוי 2,500 דונמים נוספים בצריפין ותל-השומר. במקביל שוקדים משרדי הביטחון, האוצר ורשות מקרקעי ישראל על קידום הסכמים לפינוי מחנות נוספים, בהם יתרת צריפין והעברת מכללות צה"ל לירושלים וכן הסכם להעתקת מרכזי השיקום והאספקה מתל השומר, צריפין וחיפה".

בעניין הטיפול בחיילים בודדים: "האגף והקרן לחיילים משוחררים מסייע לחיילים בודדים משוחררים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה. הסיוע כולל מלגות שכר דירה, שכר לימוד, דמי קיום חודשיים במכינות קדם אקדמיות ועוד. האגף והקרן ילמד את ממצאי דו"ח המבקר ויפעל לשפר עוד יותר את הקשר עם החיילים הבודדים המשוחררים. במהלך שנת 2022 הקים האגף והקרן פורום בין משרדי, שעוסק גם באוכלוסיית החיילים הבודדים המשוחררים, במטרה לגבש תכניות לקידום שילובם של הבודדים המשוחררים בחיי המשק והחברה הישראלית".