המפכ"ל בתייחסות ראשונה לחוק בן גביר: "שינויים דרמטיים כאלה חייבים להיעשות בזהירות"

דיון סוער התקיים היום (רביעי) בוועדה בראשות אופיר כץ ושלמה קרעי, שדנה על הצעת החוק שמתייחס לחוק פקודת המשטרה, אשר אמור להסדיר את העברתם של סמכויות ממפכ"ל המשטרה לשר המיועד לביטחון לאומי, יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר. רב-ניצב שבתאי התייחס לראשונה באופן פומבי להצעת החוק, ואמר כי "צריך לבצע ניתוח עומק של כל המשמעויות הנגזרות מחקיקה שכזו ולבצע שינויים רק במקומות הנדרשים". כמו כן תקף המפכ"ל את דבריו של בן גביר, שישב לצידו בוועדה, ואמר: "קשה לי להבין את הטענות שהשר לביטחון פנים הוא חותמת גומי ולא משפיע", דברים שאמר השר המיועד כמה רגעים לפני כן.

כמו כן, נרשמו עימותים קולניים בין השר לביטחון פנים היוצא, עמר בר-לב, לבין השר המיועד בן גביר, כאשר בר לב הקריא מתוך סיכום דיון שנערך בראשותו כשנכנס לתפקיד, ובתגובה נראה המפכ"ל שבתאי זז באי נוחות בכסא. בן גביר האשים שבר-לב חושף דברים מסווגים. בהמשך הטיח בו בר-לב: "רק שר חסר ביטחון אומר שהוא רוצה חוק שיקבע את סמכויותיו", בן גביר ענה לו בצעקות חזרה: "שנה וחצי הבאת אותנו לפי תהום".

מוקדם יותר במהלך הדיון דיברה המשנה ליועצת המשפטית לכנסת, וציינה את עמדתם כי: "יש לחדד את ההסדר כך שיבהיר כי המפכ"ל הוא העומד בראש משטרת ישראל והוא הדרג הפיקודי הבכיר בה". אחריה דיברה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד עמית מררי, ואמרה כי "תיקון החקיקה הזה לא מתאים לחקיקת בזק ערב הרכבת הממשלה". עוד אמרה עו"ד מררי "הצעת החוק לא מאזנת כראוי בין סמכויות השר לבין העצמאות המקצועית של מערכת אכיפת החוק ויש בה פוטנציאל לפגיעה ממשית וקשה בעקרונות היסוד של המשטר הדמקורטי במדינת ישראל".

"הצעת החוק כרגע היא דקלרטיבית", אמר המפכ"ל קובי שבתאי כשקיבל את רשות הדיבור, והמשיך: "עצם ההצהרה והרצון להשוואה למבנה שבו הרמטכ"ל כפוף לשר הביטחון, היא כשלעצמה משפיעה על הדרך שבה אזרחי המדינה יתפסו את המשטרה. עצם השינוי הדקלרטיבי יהווה אמירה, שתפגע במערכת היחסים המורכבת והיומיומית בין השוטרים לאזרח. מיליוני מפגשים שיצבעו בגוון אחר בעצם האמירה ושינוי הפקודה".

בהמשך דבריו אמר המפכ"ל: "משטרת ישראל הגיעה בשנתיים האחרונות להישגים חסרי תקדים, אני מסכים יש הרבה מה לעשות, אני יודע איך, ויש לנו את הפתרונות– אנו זקוקים לתקציבים, לכוח אדם, לסמכויות חוקיות, לציוד משודרג ועוד. אני יודע מה צריך וכיצד לממש אותן, כדי לייצר פה מציאות שונה לחלוטין. בטוחה יותר וטובה יותר. רפורמה של ממש בחיינו במדינת ישראל."

עוד אמר המפכ"ל כי "משטרת ישראל תמיד הייתה ולעולם תהיה ארגון הפועל בניקיון כפיים, ולא מערב שיקולים זרים בהחלטותיו, שוטרים הפועלים בשליחות ונחישות כדי לשמור על מרקם חייהם של אזרחי המדינה. חיוני שנשמור על הגוף הזה, וזו הציפייה של הציבור- עצמאי, נקי וממלכתי. בזכות עצמאותה, המשטרה הינה ציר חשוב ומרכזי הניצב במוקד הפעילות לשמירת חוסנה וביטחונה של מדינת ישראל".

בסיום דבריו אמר שבתאי: "מדובר בהצעה שעשויות להיות לה השלכות דרמטיות על אופייה, צביונה, מקצועיותה של המשטרה ואמון הציבור בה. ההצעה הזו מעלה שאלות כבדות משקל. צריך לבצע ניתוח עומק של כל המשמעויות הנגזרות מחקיקה שכזו ולבצע שינויים רק במקומות הנדרשים, כאשר ובתנאי שאנו נעשה זאת תוך שמירה על העקרונות עימם פתחתי את דברי- משטרה ממלכתית ומקצועית, שפועלת באופן שוויוני והוגן כלפי כל אזרחי המדינה".

כאשר פנה אל המפכ"ל חבר הכנסת משה סעדה ושאל: "אם הכל כבר קיים מה אכפת לך לחוקק את זה? מה החשש?", ענה לו שבתאי כי "עצם ההצהרה מהווה שינוי שתפגע במערכת היחסים בין המשטרה לממשלה לאזרח. אני מנסה להבין מה הצעת החוק משנה על מנת לגבש חוות דעת מקצועית".

קודם לכן דיבר בוועדה השר המיועד לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובמהלך דבריו ציין את החלטת ועדת צדוק שפעלה בשנת 1999, וסברה כי "השר רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות, לרבות קביעה של סדרי העדיפויות העקרוניים, אך זאת בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, מפכ"ל המשטרה והמופקדים במשטרה על נושא החקירות". עם זאת ציין בן גביר, כי "עם כל הכבוד וההערכה שיש לי לאנשי הציבור בתפקידים מקצועיים, שאיתם צריך להתייעץ, בסוף ההחלטה צריכה להיות של הדרג שנבחר. זו דעתי, אפשר לדון על זה ואפשר לחלוק על זה, אבל גם וועדת צדוק אומרת שהשר יכול להתוות מדיניות בענייני חקירות".

בן גביר החל להגיד כי "לפי הפקודה אין לשר סמכות להתערב" והתייחס לעצמו כשר, על כך העיר לו ח"כ שירי כי אינו שר. בן גביר השיב לו: "אתה צודק, זה לא בשבילי, זה בשביל כל מי שיהיה שר", והמשיך: "לאיזה שר שלא יהיה בתפקיד הזה תהיה היכולת והחובה לבוא למשטרה ולומר אני רוצה לדעת ולהבין למה המדיניות היא ככה ואני רוצה להתוות מדיניות. אני עדיין לא שר, אבל אם אהיה שר – עבירות פרוטקשיין אפס סובלנות, ירי בחתונות אפס סובלנות, גם בשביל אלה שגרים ברהט או באום אל פחם. אפס סובלנות, זו המדיניות שלי".

הסעיף המרכזי בהסכם של השר המיועד בן גביר כולל שינוי של פקודת המשטרה, ולפיו "טרם השבעת הממשלה, הקואליציה תערוך שינויים בפקודת המשטרה, כך שהיחס בין השר לביטחון לאומי לבין המפכ"ל, יהיה כיחס שבין שר הביטחון לרמטכ"ל, למעט ביחס לסעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי (הסמכות לפתוח בחקירה)".

משמעותו של ההסכם בשורה התחתונה, הוא שלמעט להורות על לפתוח בחקירה - בן גביר יוכל להשפיע גם בנוגע לתיעדוף משימות, גם בנוגע להקצאת כוח אדם - זאת בשונה מהמצב כיום שבו השר לביטחון פנים קובע מדיניות כללית אבל יש לו פחות השפעה על ההתנהלות היומיומית בארגון.

אף על פי ששינוי פקודת המשטרה נחתם כחלק מההסכם הקואליציוני בין עוצמה יהודית לליכוד, לחדשות 13 נודע כי המפכ"ל צפוי לדרוש מבן גביר עצמאות כלכלית לארגונו.

אמש פורסם במהדורה המרכזית כי בן גביר נפגש עם המשנים ליועצת המשפטית לממשלה, גילי לימון ועמית הררי, שצפויים להתייצב בדיונים ולהביע הסוייגויות לחוק, כדי לנסות ולרככך את התנגדותם. בכירי מערכת המשפט התנגדו בתוקף לדרישתו של בן גביר להיות מעורב בהעמדות לדין, מבחינתם זהו עניין שאין השר רשאי להתערב בו.

נקודת מחלוקת נוספת היא התערבות בחקירות - בן גביר טען שחשוב לו להתערב בחקירות, אם זה בנושא אלימות בכבישים או הפרוטקשיין בדרום. בנוגע לנקודה זו לא הייתה שלילה מוחלטת, אולם בכירי המשפטים אמרו שמבחינתם זה יכול להיות רק עם אישור של היועמ"שית. בן גביר כמובן התנגד לתנאי זה בתוקף ואמר כי הוא במקום יותר בכיר, ואין היועמ"שית המפקדת שלו, ולכן הוא לא זקוק לאישורה.

לפני כשבוע התקיים טקס הענקת הדרגות לקצינים החדשים בלשכת השר לביטחון פנים היוצא עמר בר-לב. הטקס, הענקת הדרגה ועצם קידומם של הקצינים הבכירים, עוררו את כעסו של בן גביר, שלא אהב את זה ששבתאי מינה אותם רגע לפני שהוא נכנס לתפקיד. המפכ"ל פנה ללשכת השר בר-לב על מנת לדחות את הטקס ולהרגיע את הרוחות, אך בלשכת בר-לב סירבו לבקשתו. לבסוף, שבתאי עזב את ישיבת ההערכה אצל בר-לב לפני הטקס ולא נכח בו, כאשר לחלק הסביר שהוא צריך לצאת לבדיקה רפואית פתאומית, ולאחרים אמר שצריך להגיע להלווייה של קרוב משפחה.

מטרת הקואליציה הנכנסת תהיה להעלות את הצעת החוק הראשונה שתהיה מוכנה להצבעה לקריאה ראשונה כבר היום, כך שיוכלו השותפים לסיים את כל הקריאות הראשונות עד יום שישי הקרוב בשעה 12:00. בנוסף, ככל הנראה הוועדה המסדרת תתכנס בהמשך הערב לדון בקביעת לוחות הזמנים של החקיקה בחנוכה שבוע הבא.