בנט: "אין בחוק הלאום פגיעה - יש מי שמנצל את מצוקת הדרוזים"

השר נפתלי בנט פרסם היום (רביעי) בדף הפייסבוק שלו "אגרת מיוחדת" לבני העדה הדרוזית, נוכח המשבר סביב "חוק הלאום". לדברי בנט, "כל אדם הגון שקורא את חוק הלאום יסכים שאין בו שום פגיעה בזכויות הפרט של אף אזרח ישראלי, בוודאי לא של בני העדה הדרוזית המופלאה. להיפך, הוא חוק חיוני".

לטענתו, "יחד עם זאת, משלל סיבות, העדה הדרוזית פגועה וזועקת את כאבה המצטבר". בנט הוסיף: "כולם צריכים להימנע כעת מפעולות ואמירות שיפגעו בכולנו קדימה שנים רבות. יש כאן שחקנים מסוימים שאינם תמי-לב, מנצלים את מצוקת העדה הדרוזית כדי ליירט את 'חוק הלאום' ולפעור תהום בין הדרוזים לבין המדינה, כאשר הדרוזים עצמם מעניינים אותם כקליפת השום".

כתבות קשורות

52% מהיהודים תומכים בחוק הלאום; 61% בעד מבצע צבאי ברצועת עזה |01.08.18
הקצין הדרוזי הראשון שמחה נגד חוק הלאום - הושעה מתפקידו |31.07.18
"המדינה בעטה בנו חזק": נכי צה"ל הדרוזים זועמים על חוק הלאום |29.07.18

בנט שב והבהיר כי "החוק, כפי שמנוסח, הוא חיוני וחשוב מאין כמוהו. אם ישראל לא תהיה יהודית היא לא תהיה דמוקרטית". בפנייה לדרוזים, הוסיף: "בואו ננצל את המשבר ונהפוך אותו להזדמנות היסטורית לתקן את הבעיות באמת, והן ממש אינן קשורות לחוק הלאום".

"בואו נשב יחד ברוח טובה ונפרוס את מלוא האתגרים בקרקעות לילדיכם, במקומות עבודה, בשיפור החינוך ושיעורי כניסת הבנים לאוניברסיטאות ועוד", ציין בנט, "נשב יחד גם לעצב חוק מיוחד שיקבע לצמיתות את מעמד העדה החשובה הזו שקשרה גורלה למדינת ישראל".

בתוך כך, רב-סרן ספא משהור, קצין דרוזי במילואים, תושב סמיע בן 49, הודיע היום לצה"ל כי הוא מפסיק את שירות המילואים שלו בעקבות "חוק הלאום", כפי שפורסם לראשונה על ידי כרמלה מנשה. משהור, רופא בעוצבת הגליל באוגדה 91, אמר בשיחה עם חדשות עשר: "אני מזדהה עם בני עמי. אין שיוויון, זה חוק גזעני". לדבריו, "עשיתי עשרות ימי מילואים בשנה, ובגלל החוק אפסיק לבוא למילואים. אני מבין שהחוק לא ישתנה - וזה המינימום שאני יכול לעשות".

כמו כן, הרשימה המשותפת פנתה היום לאיחוד הפרלמנטים הבין-לאומי, בדרישה לנקוט צעדים נגד ישראל בעקבות חקיקת "חוק הלאום". בפנייתו לנשיאות האיחוד, כתב ח"כ יוסף ג'בארין, ראש הצוות ליחסים בינלאומיים במשותפת, כי החוק "סותר באופן מסוכן ערכים בסיסיים במשפט הבין-לאומי ומאמץ משטר אפרטהייד של ממש". ג'בארין התייחס באופן ספציפי לפגיעה במעמדה של השפה הערבית, וטען כי החוק "מקדם עליונות אתנית ליהודים ומעודד מדיניות גזענית בתחומי חיים מרכזיים".

אתמול קרא ח"כ לשעבר אמל נסראלדין, יו"ר יד לבנים הדרוזים, לשר איוב קרא (הליכוד) להתפטר מתפקידו. "תתפטר מתפקידך, אתה לא מייצג", קרא נסראלדין, שכיהן בכנסת מטעם הליכוד.

"אתה פישלת, וגרמת לכך שראש הממשלה יטעה", הוסיף, "הטעת את הממשלה ואת כולם. אתה בגדת בדרוזים, בגדת במשפחות השכולות, ובגדת בכולנו". נסראלדין הבהיר: "אנחנו לא נוותר על השיוויון שאנחנו מבקשים, זה בנשמה שלנו. הדרוזים חלק בלתי נפרד מהמדינה, חלק בלתי נפרד מהצבא. אל תקלקל, כבר קלקלת יותר מדי, תפסיק. אתה צריך להתבייש במה שגרמת לעדה הדרוזית".

נסראלדין פנה גם לראש הממשלה בנימין נתניהו וציין: "שלחתי לך שלושה מכתבים, ובהם אפשרויות לפתור את הבעיה בטוב, לטובת העדה, לטובת המדינה, לטובת היהודים, לטובת הדרוזים, ואתה לא ענית - כי אתה מזלזל באנשים". לדבריו, ההיסמכות של ראש הממשלה על השר קרא היא "טעות". הוא עוד טען: "הציבור יתחשבן איתך, אני מבטיח לך שאתה תרגיש את זה עוד כמה חודשים".

חבר הכנסת לשעבר שכיב שנאן התייחס היום בדיון ב"בוקר אור" לבעייתיות הקיימת לדעתו בחוק. "אין לנו בעיה עם 'חוק הלאום', יש לנו בעיה מה שאין ב'חוק הלאום'", אמר. עוד הוסיף כי "אנחנו מכירים ואוהבים את מדינת ישראל, את החיים בה, את השותפות עם העם היהודי - התחלנו אותה כשהעם היהודי היה חלש, לפני קום המדינה, והמשכנו אותה כשעם ישראל היה מאוים לאורך כל מלחמות ישראל. אנחנו נמשיך אותה למרות 'חוק הלאום'".

למרות זאת, הבהיר שנאן כי "להגיד ש'חוק הלאום' לא היה הקש ששבר את גב הגמל, והביא את הילדים שלנו לתחושה שהם אזרחים סוג ב', זה לטמון את הראש בחול. נמשיך לשרת, שאף אחד לא יטעה, אבל שמעתי מהרבה מאוד צעירים, 'תגידו לנו לזרוק את תעודות החוגר, השוטר ואיש השב"ס, ואנחנו נזרוק'".

לאחר מכן התייחס לפרישת קצינים דרוזים מצה"ל בעקבות החוק. "אני מתפלל שלא יהיו עוד קצינים שיפרשו", אמר, "אני מקווה שבניי ואחיי הדרוזים ששומעים אותי יבינו דבר אחד, אני מבקש מכם לא לעשות את זה. אין ברירה אחרת אלא לתקן את החוק".

כאשר התבקש להתייחס לאופציה של העברת תקציבים למגזר או חקיקה אלטרנטיבית כ"פיצוי" על החקיקה, אמר שנאן כי "אנחנו לא בעניין של מקח וממכר, אף אחד לא יבוא לקנות אותנו. התסכול היה קיים 70 שנה, הקיפוח היה קיים 70 שנה, אבל שברו לי את הגב בזה שאמרו 'לא רק שאני מקפח אותך, לא רק שאין לך זכויות, אתה גם לא אזרח'".

השר זאב אלקין התייחס גם הוא בתוכנית לסערה סביב החוק ומחאת העדה הדרוזית סביבו. "חלק מכעס של העדה הדרוזית שבא לידי ביטוי סביב סוגיית חוק הלאום נובע מתחושת תסכול, שבמשך שנים הרבה בעיות של העדה לדעתה לא מטופלות, והמדינה לא מתייחסת נכון לעדה, שמקום המדינה אמרה 'אנחנו בני ברית בפרויקט של הקמת מדינת ישראל'", טען. "אני שומע את הכעס הזה ואת התסכול הזה כבר הרבה שנים, הרבה לפני 'חוק הלאום'. תחושה של חוסר מיצוי וחוסר תגובה נכונה ופעילות נכונה של המדינה מול העדה הדרוזית".

אלקין טען כי החוק אינו בעייתי. "'חוק הלאום' למעשה לא אומר שום דבר חדש. הוא מעגן את זהותה של המדינה שנקבעה מ-48'", אמר, "חוק הלאום לא אומר שהוא בא לפגוע בזכויות של הקבוצות השונות במדינה, הוא מדבר על הדברים הכי בסיסיים". לדבריו, "אני לא חושב שמדינת ישראל צריכה להתבייש בפרויקט הציוני ולא צריכה להתבייש בזה שהיא מדינת הלאום של העם היהודי. זה שורש הקיום שלנו. לכן, אין בעיה עם חוק הלאום".

לאחר מכן התייחס השר לקריאות לתיקון החוק. "מה נתקן?", תהה, "ש'התקווה' זה לא ההמנון? שהדגל הוא לא הדגל? החוק אומר את מה שאמרה מגילת העצמאות. השיוויון מוגדר בחוקי יסוד אחרים". עם זאת, פרופ' משה כהן איליה, נשיא המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, הבהיר כי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו "בכוונה לא כלל את הזכות לשיוויון".