תשע"ט הפוליטית: כשישראל הלכה לשלוש מערכות בחירות באותה שנה

השנה נפתחה עם בחירות מקומיות סוערות, אחריהן הצביעו הישראלים עבור נציגיהם לכנסת, וכמה חודשים לאחר מכן - עשו זאת שוב. אזרחי ישראל מתאוששים, ושואלים - האם בשנה החדשה נלך לסיבוב שלישי?

בחירות 2019
בחירות 2019 | צילום: רויטרס, שאטרסטוק
בשנת תשע"ט נשבר שיא בישראל - ישראל הלכה לשלוש מערכות בחירות באותה שנה. תחילה הבחירות המקומיות, לאחר מכן הבחירות לכנסת ה-21, וכמה חודשים לאחר מכן, לראשונה בתולדות המדינה, הליכה לבחירות נוספות, לאחר שהניסיונות להקמת ממשלה כשלו. הבחירות המקומיות - סוגיית הדת והמדינה משתלטת על סדר היום ב-30 באוקטובר, כחודש אחרי שהחלה שנת תשע"ט, יצאו אזרחי ישראל להצביע עבור נציגיהם ב-251 הרשויות המקומיות ברחבי הארץ. לראשונה, בעקבות שינוי בחוק משנת 2014, יום הבחירות היה יום שבתון, בדומה לבחירות לכנסת. כזכור, בבחירות המקומיות מתמודדים המועמדים בסיבוב הראשון, ואם איש מהם לא עובר את רף 40% הקולות, שני המתמודדים בעלי מספר הקולות הרב ביותר מתחרים שוב בסיבוב שני.
רון חולדאי מצביע
רון חולדאי מצביע | צילום: חדשות 13
ברבות מן הערים והיישובים המרוץ הפך יצרי ומשך תשומת לב גם ברמה הארצית. בתל אביב התמודד ראש העיר הוותיק בניסיון להיבחר לכהונה חמישית. מולו רצו סגנו אסף זמיר והקומיקאי והיוצר אסף הראל. זמיר והראל תקפו את מדיניותו של חולדאי לאורך הקמפיין, והראשון אף הציג זאת בתעמולת הבחירות כאילו הקרב בינו לבין ראש העיר המכהן, שבדרך כלל מנצח בבחירות קלות, צמוד. אך למרות זאת, חולדאי ניצח כבר בסיבוב הראשון עם כ-46%, לעומת 36% לזמיר, ו-12% בלבד להראל. כעבור זמן קצר הצטרף זמיר למערכת הבחירות לכנסת, שפקדה את ישראל זמן קצר לאחר מכן. הראל הפך לסגנו של חולדאי בעירייה.
עינת קליש רותם ויונה יהב
עינת קליש רותם ויונה יהב | צילום: חדשות 13
בחיפה נרשמה דרמה של ממש, כשיונה יהב, שכיהן כראש העיר זה 15 שנה, הובס על ידי ד"ר עינת קליש-רותם. אך כזכור, האדריכלית שקראה תיגר על שלטונו של ראש העירייה הוותיק כבר נפסלה מלהתמודד בבחירות. כמה שבועות לפני הבחירות נפסלו היא וסיעתה מהתמודדות, לאחר שעורך הדין של מפלגת העבודה, שבה חברה קליש-רותם, חתם במקביל על הטפסים שלה ועל טפסי רשימת "אוהבי חיפה" של איש מפלגת העבודה ישראל סביון. כך נוצר מצב שבניגוד לחוק, שתי רשימות מייצגות את מפלגת העבודה.
משה ליאון מצביע
משה ליאון מצביע | צילום: רויטרס
קליש-רותם הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי, שנדחה, ולאחר מכן ערעור לבג"ץ שהתקבל. קליש-רותם התמודדה, הביסה את יהב עם 58% מהקולות, והפכה לראש העירייה החדשה של חיפה. בירושלים, אחרי שניר ברקת הודיע כי לא יתמודד פעם נוספת כדי להצטרף למפלגת הליכוד בכנסת, המתמודדים המרכזיים היו עופר ברקוביץ', משה ליאון, זאב אלקין ויוסי דייטש. אף אחד מהמועמדים לא זכה ב-40% מהקולות בסיבוב הראשון, וליאון וברקוביץ' עלו לסיבוב השני. הקרב היה צמוד: ברקוביץ' פנה אל הציבור החילוני של העיר, וליאון אל הציבור הדתי. במועד הסיבוב השני ב-13 בנובמבר הלכו תושבי ירושלים לישון כשהקרב צמוד מאוד, והתעוררו כשליאון הוא המנצח, עם 50.85% מהקולות ובהפרש של כ-3,000 קולות בלבד.
עליזה בלוך
עליזה בלוך | צילום: חדשות 13
השסע הדתי-חילוני לא פסח גם על בית שמש, שעברה גם היא בחירות סוערות במיוחד. עליזה בלוך מהמגזר הדתי-לאומי קראה תיגר על כהונתו של נציג החרדים וראש העיר המכהן, משה אבוטבול. הקרב היה צמוד במיוחד, ובלוך ניצחה בהפרש של 533 קולות בלבד. גם בטבריה עמדה המחלוקת בין דתיים לחילוניים במוקד הבחירות, כשלמרוץ הצטרף רון קובי, שהתפרסם בשל קו אנטי חרדי מובהק, אותו הציג בעיקר ברשתות החברתיות. קובי התמודד מול ראש העיר המכהן יוסף בן דוד ומול נציג האופוזיציה ציון פיניאן. קובי ניצח את שני יריביו עם 45% מהקולות, והפך לראש העיר כבר בתום הסיבוב הראשון. לימים ניסה הפוליטיקאי הפרובוקטיבי לרוץ בבחירות לכנסת ה-22, אך מפלגתו לא עברה את אחוז החסימה.
רון קובי, ראש עיריית טבריה
רון קובי, ראש עיריית טבריה | צילום: חדשות 13
נתניהו נגד גנץ: הבחירות לכנסת - סיבוב ראשון אזרחי ישראל לא הספיקו להתאושש ממערכת הבחירות לרשויות המקומיות, וכחודש לאחר מכן, בחודש דצמבר, פוזרה הכנסת ה-20 וישראל הלכה למערכת בחירות ארצית ראשונה לשנת תשע"ט. איך הכול התחיל? בקיץ 2018 עבר בקריאה ראשונה חוק הגיוס. שר הביטחון אז, אביגדור ליברמן, הקים ועדה המורכבת מנציגי צה"ל ומשרד הביטחון, שניסחה את הצעת החוק. החרדים, שהיו בקואליציה, הצביעו נגד, ויאיר לפיד ויש עתיד הצביעו בעד, למורת רוחם של חבריו לאופוזיציה. בינתיים, בג"ץ קבע כי יש לחוקק את החוק עד 15 בינואר בקריאה שנייה ושלישית. מאז, ליברמן התפטר מהממשלה בטענה שנתניהו לא מאפשר לו לפעול כרצונו במשרד הביטחון. לקואליציה לא היה רוב, והפעם לפיד סירב לסייע, ויש עתיד הצביעה נגד. הממשלה נפלה וישראל הלכה לבחירות.
 יאיר לפיד ובני גנץ
יאיר לפיד ובני גנץ | צילום: (חדשות 13 )
לבחירות 2019 סיבוב א' הצטרפו כמה שחקנים חדשים. המרכזי שבהם - בני גנץ. הרמטכ"ל לשעבר הקים את מפלגת "חוסן לישראל", ולאחר זמן קצר צירף אליו רמטכ"ל נוסף, משה בוגי יעלון, ואת מפלגתו החדשה "תל"ם". במערכת הפוליטית הועלו השערות רבות בנוגע לאיחודים אפשריים בגוש המרכז-שמאל, ועלתה סברה שאורלי לוי, שהקימה את מפלגת "גשר", תחבור לגנץ. אך ביום האחרון שנותר להגשת הרשימות לכנסת, הפתיע גנץ את אזרחי ישראל והקים יחד עם יש עתיד ויאיר לפיד את "כחול לבן". רמטכ"ל שלישי במספר, גבי אשכנזי, היה שותף למגעים והוצב במקום השלישי ברשימה המאוחדת. אורלי לוי אבקסיס התמודדה לבד. איחוד המפלגות במרכז עורר דרישה לאיחוד גם בשמאל, בין מפלגת העבודה למרצ, אך אבי גבאי סירב ושתי המפלגות רצו בנפרד. גם בצד הימני של המפה התחוללו כמה שינויים דרמטיים. נפתלי בנט ואיילת שקד התפצלו מהבית היהודי והקימו את "הימין החדש". הרב הצבאי לשעבר, רפי פרץ, הפך ליו"ר החדש של הבית היהודי, והמפלגה הציונית דתית התאחדה עם מפלגת הימין הקיצוני "עוצמה יהודית".
צילום: חדשות 13
מפלגה ימנית נוספת שהתמודדה לראשונה ונחשבה להבטחת הבחירות היא "זהות" של משה פייגלין, איש ליכוד לשעבר שביקש להביא לכנסת ליברטריאניזם והדגיש בקמפיין הבחירות את הבטחתו להביא ללגליזציה מוחלטת של קנאביס. בבחירות הנוכחיות החליטו המפלגות הערביות להתפצל, לא עוד הרשימה המשותפת, אלא חד"ש-תע"ל בראשות איימן עודה, ורע"ם-בל"ד בראשות מנסור עבאס. שתי המפלגות קיבלו שישה וארבעה מנדטים בהתאמה, ירידה של שלושה מנדטים לעומת הרשימת המשותפת בבחירות הקודמות. מערכת הבחירות הייתה ארסית במיוחד. הליכוד ונתניהו תקפו את גנץ ולפיד ללא הרף, קראו להם חסרי ניסיון, ולעגו להופעותיו הטלוויזיוניות של יו"ר כחול לבן. במהלך הקמפיין טענה נאוה רון ג'ייקובס, ישראלית שחיה בניו יורק, כי גנץ הטריד אותה מינית, אמירה שקיבלה תהודה מצד מתנגדיו של גנץ. הרמטכ"ל לשעבר השיב בתביעת דיבה. במהלך הקמפיין גנץ נאלץ להתמודד גם עם הקלטות חדשות 13 שבהן הוא נשמע אומר שהוא לא שולל ישיבה בממשלת נתניהו, בניגוד לאמירותיו כלפי חוץ, וכי הוא לא בוטח בשלושת שותפיו למפלגה.
רה''מ נתניהו במהלך הצעת החוק לפיזור הכנסת
רה''מ נתניהו במהלך הצעת החוק לפיזור הכנסת | צילום: רויטרס
מנגד, יריביו של ראש הממשלה התמקדו בפרשות השחיתות שבהן הוא חשוד. בין היתר נתניהו הותקף על כך שאישר לגרמניה למכור צוללות למצרים. בריאיון לחדשות 12 הוא טען כי הסיבה שבגינה אישר את העסקה היא סוד ביטחוני. חודשים אחר כך, רביב דרוקר פרסם בחדשות 13 כי בעדותו סיפר עד המדינה לשעבר מיקי גנור כי הסיבה אינה סוד ביטחוני, אלא הנחה שקיבלה ישראל על ספינות שקנתה מגרמניה. כשלושה שבועות לפני הבחירות, הכריז נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, במהלך שהתפרש על ידי רבים כהתערבות במערכת הבחירות לטובת נתניהו, כי הוא מתכוון להכיר בריבונות הישראלית על רמת הגולן. טראמפ טען כי אין למהלך קשר לבחירות, ואמר כי הוא "מניח שגם יריביו של נתניהו תומכים במהלך". ב-9 באפריל אזרחי ישראל בחרו – הליכוד וכחול לבן קיבלו כל אחת 35 מנדטים, וגוש הימין זכה לרוב מובהק של 65 מנדטים - למרות שהימין החדש וזהות לא עברו את אחוז החסימה. נתניהו החל בהרכבת הממשלה, מתוך מחשבה שגם ליברמן עם חמשת המנדטים שלו יצטרף בחדווה לקואליציית הימין. נתניהו טעה.
ליברמן בישיבת הסיעה של ישראל ביתנו
ליברמן בישיבת הסיעה של ישראל ביתנו | צילום: חדשות 13
הימים עברו, ונדמה שראש הממשלה מגיע להבנות עם כל השותפות, למעט ישראל ביתנו. במהלך המשא ומתן הקואליציוני הובאו מספר הצעות פשרה לפתחו של ליברמן, אך שר הביטחון לשעבר התעקש לקבל את חוק הגיוס כלשונו, בלי תיקונים. במהלך המשא ומתן, ראש הממשלה, בניגוד לטענותיו לפני הבחירות, החל לפעול ליזום חקיקה שתעניק לו חסינות מפני העמדה לדין. אך כאמור, ליברמן סרב להתפשר, בליכוד הבינו שהמצב אבוד, אין להם רוב, ואם הם רוצים שנתניהו יישאר ראש הממשלה, המוצא היחיד הוא בחירות חוזרות. וכך, ב-30 במאי, כמה דקות אחרי חצות, הצביעו 74 חברי כנסת, בפעם הראשונה בתולדות המדינה, בעד פיזור הכנסת, פחות מחודשיים לאחר שנבחרה. המהלך של ליברמן: הבחירות לכנסת - סיבוב שני עם פיזור הכנסת, נקבע מועד חדש לבחירות, 17 בספטמבר, והפוליטיקאים נערכו מחדש לקראת ההתמודדות הנוספת. משה כחלון ומפלגת כולנו התחברו לליכוד, שביקשה להגדיל את כוחה לקראת ההליכה לקלפי. בשלב מאוחר יותר, אחרי סגירת הרשימות, חבר גם יו"ר זהות משה פייגלין לליכוד, בתמורה לתפקיד שר והבטחות נוספות מצדו של נתניהו, אם ייבחר. בנט ושקד, שההכרזה על בחירות חדשות הצילה אותם מארבע שנים של גלות פוליטית, הודיעו כי יתמודדו שוב, אך הפעם בנט פינה לעמיתתו הוותיקה את המקום הראשון, והיא זו שהובילה את המפלגה. זאת, לאחר שניסתה להצטרף לליכוד, אך כפי שפורסם בחדשות 13, נדחתה על ידי רעייתו של ראש הממשלה. בשלב מאוחר יותר, במטרה שהפעם גוש הימין לא יאבד קולות כפי שקרה עם הימין החדש בבחירות הקודמות, המפלגה התאחדה עם הבית היהודי בראשות רפי פרץ, והוחלט ששקד תעמוד בראש המפלגה החדשה, שנקראה "ימינה". עוצמה יהודית, שרצה הפעם לבד, לא עברה את אחוז החסימה.
איתמר בן גביר
איתמר בן גביר | צילום: חדשות 13
גם בצד השמאלי של המפה התחוללו כמה שינויים. ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, אחד ממבקריו החריפים של נתניהו, הודיע על הקמת מפלגת "ישראל דמוקרטית", אליה חברו גם סגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן ונכדתו של יצחק רבין, נועה רוטמן. גם בשמאל, בניגוד לבחירות הקודמות, החליטו לאחד כוחות, ומרצ, הפעם בראשות ניצן הורוביץ, ברק ומפלגתו, וסתיו שפיר שערקה ממפגלת העבודה, הקימו רשימה חדשה בשם "המחנה הדמוקרטי". הצדדים רצו לצרף אליהם גם את מפלגת העבודה, עכשיו בראשותו של עמיר פרץ. אך פרץ סירב, וחבר ל"גשר" של אורלי לוי אבקסיס במטרה להוות אלטרנטיבה חברתית, שתמשוך גם את מצביעי הימין. גם הפוליטיקאים הערבים ראו בסיבוב השני הזדמנות לשפר את התוצאה העגומה של הבחירות הקודמות, והתאחדו שוב לרשימה המשותפת. ההחלטה התבררה נכונה, והמפלגה קיבלה 13 מנדטים בבחירות. במערכת הבחירות הזו, נתניהו נלחם בכל כוחו להשיג 61 מנדטים לגוש הימין ללא ליברמן. יו"ר ישראל ביתנו מצדו נהנה מגדילה משמעותית בפופולריות שלו, כשקרא לממשלת אחדות ללא החרדים והחרד"לים. גנץ מצדו, שכנראה הבין שאין ביכולתו להשיג רוב לגוש השמאל, קרא גם הוא לממשלת אחדות עם הליכוד ללא נתניהו בניסיון להפוך למפלגה הגדולה ביותר בכנסת.
ראשי מפלגת העבודה - גשר אורלי לוי אבקסיס ועמיר פרץ
ראשי מפלגת העבודה-גשר אורלי לוי אבקסיס ועמיר פרץ | צילום: חדשות 13
כשבועיים לפני הבחירות, פורסמו בחדשות 13 הקלטות נתניהו, שהסעירו את המערכת הפוליטית. נתניהו נשמע מנסה להתערב בשוק התקשורת, כשבין היתר קרא לשר התקשורת דאז, איוב קרא, לסגור את מועצת הכבלים והלוויין. מערכת יחסיו העכורה של נתניהו עם איילת שקד עלתה גם היא בהקלטות, כשראש הממשלה נשמע צועק על קרא בגלל קרדיט שקיבלה שרת המשפטים באותה תקופה בנוגע להצלת ערוץ 20 מסגירה. במהלך מערכת הבחירות, הציפה הליכוד את נושא המצלמות בקלפיות, לאחר ששלחה מטעמה משקיפים רבים בבחירות הקודמות, בטענה לפיקוח על ניסונות לזיופים במגזר הערבי. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית חנן מלצר אסר על כך, וקבע כי רק מפקחים מטעם ועדת הבחירות יורשו לשאת מצלמות, אך לא נציגי המפלגות. נתניהו לא ויתר, ויזם חקיקת בזק של "חוק המצלמות", בניסיון להתיר זאת, חרף התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, שטען כי החוק עלול היה לפגוע בקיום בחירות "חופשיות, חשאיות ושוויוניות". בסופו של דבר החוק עלה להצבעה שישה ימים לפני הבחירות, אך נפל לאחר שלא הושג רוב של 61 ח"כים שיצביעו בעדו. במהלך ההצבעה, במחאה על יוזמת החוק התקרב יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה לעברו של נתניהו וצילם אותו, מה שעורר סערה במליאה. לפי הערכות, החוק הכעיס את אזרחי ישראל הערבים, שראו בו ניסיון להדירם מההליך הדמוקרטי, וגרם לעלייה בשיעור ההצבעה שלהם ביום הבחירות.
סתיו שפיר, אהוד ברק וניצן הורוביץ | צילום: חדשות 13
קמפיין הליכוד, בדומה לסיבוב הראשון, התמקד בהישגיו המדיניים של נתניהו, ולעג לאפשרות שגנץ או לפיד יקחו את המושכות. במפלגת השלטון לעגו למעידות המילוליות של יו"ר כחול לבן בראיונות שהעניק בתקשורת, ובדומה למערכות בחירות קודמות התמקדו בציבור הערבי. בכחול לבן המשיכו להתמקד בפרשות השחיתות שבהן חשוד ראש הממשלה ובכך שאינו כשיר עוד לכהן בתפקידו. בדומה לסיבוב הראשון, שבו הצהיר הנשיא טראמפ על הכרה אמריקנית ברמת הגולן זמן קצר לפני הבחירות, גם הפעם, שלושה ימים לפני ההליכה לקלפיות, הוא הודיע, במהלך ששוב נתפס כהתערבות לטובת נתניהו, כי יפעל לכינון ברית הגנה בין המדינות. הימים שלפני הבחירות היו סוערים במיוחד. נתניהו העניק מספר רב של ראיונות בתקשורת, בהם התעמת לעתים קרובות עם המראיינים. ב-17 בספטמבר, נתניהו נקט בקמפיין געוואלד שבו ניסה להמריץ את מצביעיו לקלפי, כולל על ידי כך שהתריע שוב ושוב שישנה עלייה באחוזי ההצבעה בקרב האזרחים הערבים. נתניהו עשה זאת כשעמד על ארגז וקרא למצביעיו בשוק מחנה יהודה להצביע עבור הליכוד, ובשידורים חיים בלתי פוסקים בפייסבוק, בהם קולו של נתניהו נשמע סדוק, לאחר שיחות טלפון רבות לאנשי ליכוד וראשי ערים ברחבי הארץ.
הפגישה המשולשת בין ריבלין, נתניהו וגנץ
הפגישה המשולשת בין ריבלין, נתניהו וגנץ | צילום: חיים צח, לע''מ
אך כזכור, עם פרסום תוצאות המדגמים, נתניהו לא השיג את מספר המנדטים הדרוש. מספירת הקולות הסופית עלה כי כחול לבן קיבלה 33 מנדטים, לעומת 32 של הליכוד. לגוש הימין ללא ליברמן היו 55 מנדטים בלבד, אך גם לבני גנץ לא היה רוב להקמת ממשלת מרכז-שמאל. בימים אלה שבהם עם ישראל חוגג את תחילה של שנת תש"ף, המערכת הפוליטית הישראלית מצויה במבוי סתום. שתי המפלגות הגדולות לא יכולות להקים ממשלה צרה, אך גם ממשלת אחדות לא נראית באופק. בכחול לבן מסרבים לשבת עם נתניהו, ובליכוד ובגוש הימין שומרים על נאמנות לראש הממשלה. כעת, השאלה הגדולה העומדת בפני הציבור הישראלי היא - האם גם בשנה החדשה נלך לבחירות?