החשיבות באבחון מוקדם ובטיפול בילדים עם לקות למידה

בכל כיתה ישנם תלמידים מתקשים שמחכים לצלצול הגואל, שיוציא אותם לחופשי ויסיר מהם חשש שמא המורה תטיל עליהם משימה לביצוע מול חבריהם לספסל הלימודים, או תבקש מהם לענות תשובה שהיו אמורים להכין מראש בבית, אך מסיבה שבדרך כלל אינה ידועה, נמנעו מלעשות זאת.

בין 15-5 אחוזים מהילדים מאובחנים כלקויי למידה בטווח רחב של הפרעות הפוגעות באחד או יותר מתחומי הלמידה כגון קריאה, כתיבה, חשיבה כמותית, עיבוד מידע ובעיות זיכרון שבמקרים רבים מלווות בהפרעת קשב וריכוז. כמו כן, ראוי אחת ולתמיד להזים תפישה שגויה רווחת: לקויות למידה אינן נובעות מקשיים רגשיים או הזנחה סביבתית. בנוסף, בקרב לקויי הלמידה ישנם תלמידים עם רמת משכל גבוהה בהרבה מהממוצע שמאפשרת להם "להסתיר" את הקשיים שעמם הם מתמודדים ולהשתמש במיומנויות אחרות כדי להתגבר עליהם.

רוב מי שחוקר ליקויי למידה לסוגיהם השונים סבור כי הגורם העיקרי לכך נובע מהפרעה בתפקוד או מבנה המוח. בעיה נוספת וחמורה לא פחות שנובעת מליקוי למידה, היא החלטת הורים רבים שלא לאבחן את ילדיהם מחשש שיתויגו כחסרי מוטיבציה, טיפשים, או "מפגרים" בחומר הנלמד, או מתוך מחשבה אופטימית שהזמן יעשה את שלו והבעיה תיפתר מאליה. סיבה נוספת לאי-אבחון נובעת מקושי כלכלי מכיוון שרובם המכריע של מכוני האבחון פרטיים ומחירי האבחון מכבידים מאוד על המשפחה הממוצעת ובוודאי על רבבות משפחות מרקע סוציואקונומי נמוך.

ילדים שאובחנו כלקויי למידה, זכאים להתאמות מיוחדות ממערכת החינוך, כגון  תוספת זמן בבחינות והדבר מקנה להם יתרון משמעותי בהישגים הלימודיים על פני ילדים הזקוקים להתאמות שלא אובחנו. כך לדוגמה, על פי דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 53% מתלמידי החינוך הממלכתי היו זכאים להתאמות לעומת 29% בלבד בחינוך הערבי ו-23% בחרדי, נתונים שמעידים על מיעוט אבחונים והזנחת הטיפול באותם מגזרים מוחלשים מובילים להנצחת הפערים בהישגים בין תלמידים במערכת החינוך.

למרות שמשרד החינוך מקיים לעיתים תכופות דיונים לאבחון וטיפול טוב יותר בילדים לקויי למידה, בפועל סובל הטיפול בנושא החשוב והכאוב מכשל מתמשך במערכת החינוכית בישראל והדבר בא לידי ביטוי באי-הכשרה מספקת של מורים לטיפול בתלמידים לקויי למידה, קושי לתת מענה לתלמידים בכיתות עמוסות או הטרוגניות או המתנה ממושכת של התלמיד לאבחון.

חשוב ביותר לאבחן ליקויי למידה מוקדם ככל האפשר ולהעניק לילד המתקשה כלים ומיומנויות שיסייעו לו להתגבר על הקשיים וליישר קו עם שאר התלמידים. חשיבות האבחון המוקדם של ליקויי למידה קריטית להתפתחות הילד ולעיצוב עתידו לא רק מבחינה חינוכית, כיוון שהשלכות מצטברות של קשיים לימודיים גולשות במהירות לתחומים רגשיים וחברתיים.

ילדים החווים כישלונות מתמשכים בלימודים עלולים לפתח דימוי עצמי נמוך, מסוגלות עצמית נמוכה ולעיתים אף לחוות זלזול ולעג מצד חברים לכיתה. חווית הלימודים עלולה להיות מאיימת עד כדי כך שבבגרותם, אותם צעירים המתקשים ללמוד בשנות חינוך החובה ימנעו מרכישת השכלה אקדמית.

גם בזמנים מורכבים של למידה מרחוק ובצל מגפת הקורונה חשוב לזכור שאבחון מוקדם של תלמידים עם ליקויי למידה בשילוב עזרה מהבית ומערכת הוראה תומכת ומותאמת אישית לצרכיו, יכולים להוביל להצלחה לטווח ארוך כולל ברמה האקדמית הגבוהה ביותר. יעידו על כך בעלי מקצועות משפיעים ומשמעותיים שהתמודדו בילדותם עם ליקויי למידה והיום מלמדים את כולם כיצד לתקן את העולם.

ד"ר מרים שריד היא ראש החוג ללקויות למידה וחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי. יונה פליישר היא מרצה במכללה האקדמית גליל מערבי ומנהלת "ניצן" בנהריה

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר חדשות 13? שלחו לנו למייל: opinion13news@gmail.com