לטפל בשכר המורים כמו שטיפלו במשרתי הקבע • דעה

רגע לפני שהבחירות יעצרו את הכול, ראש הממשלה יאיר לפיד חייב להכריע בעניין הסכמי השכר של המחנכות ומורי ישראל. אם הוא מבין את גודל התפקיד והקשר לעתיד המדינה, ראוי שיתייחס אליהן כפי שנהגו עם משרתי הקבע של צבא ההגנה לישראל. לצד מהלכים ארוכי טווח ומורכבים, ישנם מהלכים אסטרטגיים מיידיים ברי יישום על העלאת השכר התחלתי, השוואת התנאים וגמול ישיר של מחנכות הכיתה.

המשוואה פשוטה: כשאין מחנכים טובים, אין מי שיזהה ילדים חלשים ושקופים וייתן להם מענה. ללא מחנכים טובים המתוגמלים היטב, בעלי תודעה, כלים ואפשרויות, מי שנולד בצד הפחות פריוולגי, יתקשה מאוד לצמצם את הפער ולממש את הפוטנציאל הטמון בו ותתקיים בנו המשוואה האכזרית האמריקנית לפיה המנבא החזק ביותר לעתיד הילד הוא המקום בו הוא נולד.

בהיעדר מחנכים טובים לא תוכל להיווצר שכבת מנהלים טובים, שיאפשרו לבתי הספר למקסם את עבודתם ולייצר תנאים מיטביים. ללא מחנכים טובים לא יהיה מי שיזהה ויטפח מצוינות. כשאין מחנכים טובים לא יהיו רופאים טובים, לא מדענים ולא אנשי הייטק. אין מי שיוביל ערכים של סבלנות, אהבת האדם וציונות.

לאורך שנים עקבתי אחר המאבק העיקש והמוצדק של צה"ל ומשרד הביטחון לתנאי משרתי הקבע. איכות הצבא נקבעת בסופו של דבר, ועוד לפני היכולת הטכנולוגית, לפי איכות מפקדיו. לא ניתן להשאיר במסות הנדרשות את הטובים ללא תנאים. הדור כלל וכלל לא הולך ופוחת ואין הכוונה לטרגט בודדים מוכשרים שיעשו זאת ללא קשר לתנאים. בהתאמה, יש לייצר מערכת שיטתית וחכמה שמאפשרת למסות רבות ואיכותיות להישאר במערכת אל מול הפיתויים שהמשרות בחוץ מעמידות בפניהם.

תובנה זו נכונה ביתר שאת לתחום החינוך, שהרי בהיעדר מחנכות טובות, אמון הציבור במערכת נסדק. במקום הלהט שהוביל את המהפכה הציונית והוביל את ישראל להישגים חסרי תקדים, נקבל ציבור מקוטב העסוק בהישרדות ומימוש הצלחה עצמית או סקטוריאלית בלבד. בוודאי שלא עם חזק, מוביל, נחוש ונועז לעשות את הבלתי ייאמן כפי שעשו פה בעבר – ביציאה למלחמות שנראו אבודות, דרך התיישבות במקומות נידחים ועד הקמת תעשיית היי-טק המתחרה ומאתגרת את המדינות המצליחות בעולם.

לצד מהלכים ארוכי טווח ומורכבים של שינוי מבני, הצבת תשתיות והטמעת גישות, ידע, מיומנויות ותפיסות חדשות למערכת שייקחו עוד זמן, ישנם מהלכים אסטרטגיים מיידיים ברי יישום, שיכולים להתחיל כבר עכשיו ולהתניע  שינוי ענק. הנה כמה צעדים ראשונים הקשורים להיבט קל יחסית ליישום הסכמי השכר  – שיעשו את כל ההבדל:

העלאת שכר ההתחלתי של מורים ל-9,000 שקלים לפחות. זה רף המינימום שמדינת ישראל שמה לאחד התפקידים החשובים במערכת. השוואת התנאים בין מורי החינוך היסודי לעל יסודי – הצלחת הבגרויות תלויה במידה רבה ביכולת לבסס תשתיות טובות. כשיש פער גדול, הטובים לא מגיעים לחינוך היסודי הדורש התמחות ייחודית ולא שורדים בו. המדינה שולחת פה מסר: החינוך היסודי הוא תשתיתי וחשוב לא פחות.

העלאת גמול חינוך כיתה משמעותית מעל רף ה-10% הנהוג היום - שאינו משקף את גודל האחריות,  החשיבות ההשקעה והשעות בפועל שנדרשות מתפקיד אסטרטגי וחשוב זה. בטווח הארוך, יש לטפל במעמד מורים ומחנכים, תנאי הקבלה ללימודים, תהליך ההכשרה, תגמול שאינו מבוסס ותק בלבד, אוטונומיה, הערכה ומדידה, מבנה מאפשר במקום מבנה ריכוזי ועוד. יש תקנים/תוכניות ושומנים רבים במערכת שניתן להסיט לטובת השינוי החשוב הזה שיסמן למורים ולעולם – מה שהיה נגמר.

מערכת שרואה את אנשי החינוך  ובמיוחד את המחנכים, נדרשת לשים אותם בחזית החשיבות הלאומית. לא בדיבורים, אלא בהכרעות מדינות. בתקציב. האסמכתא באמצעות הסכמי השכר – ותכריז בזאת  את תחילת השינוי הגדול לתהליך ארוך שכולנו כה מייחלים לו.

מיטל בראון מנדלביץ' היא סמנכ"לית קרן משפחת ליאון שפועלת למען שוויון הזדמנויות וחינוך לערכים באמצעות חיזוק וביסוס מחנכי ומחנכות הכיתה בישראל

רוצים לכתוב למדור הדעות באתר רשת 13? שלחו לנו מייל: opinion13news@gmail.com