המבקר: משק החשמל לא ערוך לאיומים; לבחון שוב את סגירת בז"ן
המבקר אנגלמן מתריע כי המדיניות לא עודכנה עשור והמשק סובל ממחסור בחקיקה ומאגרי גיבוי לגז. בעקבות הפגיעה הקטלנית במתחם בחיפה במבצע "עם כלביא", קורא הדו"ח לממשלה לבחון מחדש את ההחלטה על פינוי בז"ן ב-2029
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דו"ח מקיף הבוחן את היערכות ומוכנות משק האנרגיה והחשמל למלחמה, בראי מלחמת "חרבות ברזל" ומבצע "עם כלביא". מהדו"ח עולה כי חוסנו של העורף האזרחי תלוי בתפקוד רציף של מערכת אספקת החשמל, אך נמצאו פערים משמעותיים במוכנות המשק לאיומים שנשקפו לו. הביקורת חשפה כי משרד האנרגיה לא עדכן את עקרונות המדיניות להצטיידות לחירום בהתאם לתמורות שחלו במשק מאז 2016. כך, ערב המלחמה, המדיניות לא שיקפה את הגידול בייצור באמצעות גז טבעי ואת כניסתם של יצרני החשמל הפרטיים המהווים כ-44% מהמשק.
הדו"ח מתייחס גם למבצע "עם כלביא" ומתקפת הטילים האיראנית שהחלה ב-13 ביוני אשתקד, שבמהלכה נפגע מתחם בז"ן בחיפה. כתוצאה מהפגיעה, מתקני הזיקוק ותחנת הכוח הושבתו ושלושה מעובדי החברה נהרגו. בעקבות זאת, ממליץ המבקר למועצה הלאומית לכלכלה לבחון מחדש את הנחות היסוד בבסיס ההחלטה לסגירת בז"ן בשנת 2029 - וקורא לממשלה ולעומד בראשה "לפעול ללא דיחוי להסדרת המענה הנורמטיבי".
המבקר מתריע כי המחסור בחקיקה עדכנית פוגע במוכנות, כשחוק ההתגוננות האזרחית, המהווה תשתית מרכזית, נחקק לפני יותר מ-70 שנה - ב-1951. היעדר חקיקה מוסדרת מקשה על קביעת מלאי חירום של דלקים ועל מתן הנחיות מחייבות לחברות האנרגיה. בתחום הסולר נמצא כי האחריות לרכש ואחסון המלאי המשקי טרם הועברה מחברת החשמל לחברת "נגה" כפי שנקבע ברפורמה מ-2018, זאת בשל אי-השלמת פעולות להגדלת ההון העצמי של "נגה" על ידי משרדי הממשלה.
בנוגע למשק הגז הטבעי, עלה כי ישראל מדורגת במקום הראשון במדינות ה-OECD בהסתמכות על גז טבעי כמקור אנרגיה ראשוני, אך חסרות כניסות מגבות מהמאגרים ואין בישראל מאגר לאחסון גז טבעי כפי שמקובל במדינות מתועשות אחרות. המבקר מציין לחיוב את מסירותם של עובדי חברת החשמל שפעלו לתיקון נזקי רשת תוך סיכון חייהם, פעילות שגבתה את חייהם של ארבעה עובדים במהלך המלחמה והביאה לפציעתם של אחרים.
ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויו"ר ועדת ההיגוי של התכנית האסטרטגית לפיתוח מפרץ חיפה, פרופ' אבי שמחון, אמר: "המלחמה הוכיחה מה שידעו כולם - שמתחם בתי הזיקוק הוא יעד לפגיעה מצד אויבנו ובהיעדר הגנה של מאה אחוז, סופו שיפגע ויפסיק לתפקד לתקופה ממושכת. בז"ן עוד לא סיימה להחזיר את הייצור לקדמותו, חצי שנה לאחר שטיל בודד פגע באופן טרגי במתחם והרג שלושה עובדים. לפיכך, צריך לזרז את יישום החלטת הממשלה.".
פרופ' שמחון הוסיף כי "במקום להסתמך על ייבוא נפט גולמי ממספר מצומצם של מדינות בעולם, זיקוק בשני בתי זיקוק גדולים בחיפה ובאשדוד, ואז לנפק לצרכנים את הדלקים שבתי הזיקוק מייצרים מהנפט הגולמי - עדיף לקדם ייבוא ישיר של הדלקים, לאחסן אותם בהיקפים גדולים באתרים מוגנים ברחבי הארץ, ולנפק לצרכנים בשגרה ובחירום. כך, נציל את מפרץ חיפה מהזיהום, הריחות הרעים והמחלות הנלוות להם ונגביר את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל".
ראש עיריית חיפה יונה יהב מסר בתגובה: "המלצת מבקר המדינה לבחון מחדש את סגירת בז"ן כל כך מנותקת מהמציאות וכל כך מסוכנת - במיוחד כשהוא מתעלם מהפגיעות הקטלניות של הטילים האיראניים בבז"ן, שגבו שלושה הרוגים, ושעלולות היו לפגוע בצורה קטסטרופלית בסביבה בה גרים תושבים. לכן אין לי אלא לחשוד שהדו"ח הזה נכתב מתוך אינטרס, ולא כשטובת הציבור על הכף. אני נלחם על הבריאות והביטחון של תושבי חיפה, ולא אתן לאף גורם לעצור את תהליך סגירת בז"ן. המפעל הזה מזהם את מפרץ חיפה ומסכן את התושבים בצורה קיצונית, ומי שחושב שאפשר יהיה להמשיך להקריב את חיפה ותושביה - פשוט טועה. מוטב לו למבקר המדינה לבקר במחלקות האונקולגיות בבתי החולים בעיר כדי להבין מה בז"ן מעולל לתושבים, ואחרי שיתנצל - לשנות את המלצתו המסוכנת. לא ברור לי מדוע המבקר לא הגיע לחיפה לבחון מקרוב את המצב, להיפגש איתי ועם הגורמים הרלוונטיים, ולהבין כמה המציאות שהוא מבקש לשמר מסוכנת. ולא ברור לי גם מדוע המבקר לא קרא את הדו"חות הקשים של המומחים השונים, על מנת להבין איזה סיכון בריאותי וביטחוני מציב בז"ן לתושבים ולסביבה. אני בטוח ששרי הממשלה הרלוונטיים מודעים לסכנה ומבינים שמדובר בהמלצה מופקרת ושטחית, וידחו אותה בשאט נפש".