שירה גפן על החולצה שלבשה בהלוויה: "כל מקום כשר למחאה"
בתו של המשורר והסופר יהונתן גפן, שהלך לעולמו בסוף השבוע, הגיבה על הביקורת שנמתחה עליה בשל החולצה שלבשה בהלוויית אביה, עם הכיתוב "אין דמוקרטיה עם כיבוש": "סליחה על ה'אצבע בעין' של אלה שציפו להלוויה ממלכתית מרגשת ומאלחשת, ונהרסה להם החוויה"
שירה גפן, בתו של יהונתן גפן שהלך לעולמו בשבוע שעבר, הגיבה הבוקר (ראשון) לביקורת שנמתחה עליה בשל החולצה שלבשה בהלוויית אביה עם הכיתוב "אין דמוקרטיה עם כיבוש", וטענה כי כל מקום כשר למחאה.
"סורי שהרסתי לכמה את ההלוויה של אבא שלי", כתבה בעמוד הפייסבוק שלה, "סליחה על ה'אצבע בעין' של אלה שציפו להלוויה ממלכתית מרגשת ומאלחשת, ונהרסה להם החוויה בגלל חולצה עם המילה השערורייתית - כיבוש".
"המאוכזבים כותבים שבבתי קברות עלינו 'לשים בצד' עניינים פוליטיים", הוסיפה, "אז זהו, שבצדדים כבר היינו, לא רואים משם, קל להתעלם ולהדחיק, וכשהאדמה בוערת אין יותר צדדים. כל המקומות כשרים למחאה, על אחת כמה וכמה בתי הקברות שמלאים בין השאר בקורבנות הסכסוך האינסופי. הגיע הזמן להנכיח את מה שרוצים שנשכח, היכן שרק אפשר. זו הייתה דרכו של אבי ואעשה ככל שביכולתי להמשיכו".
גפן, שהלך לעולמו בגיל 76, הובא למנוחות ביום שישי בבית העלמין במושב נהלל שבעמק יזרעאל, שבוע בלבד לאחר שבאותו מקום ממש נטמן הסופר מאיר שלו, גם הוא בן העמק. רבים הגיעו ללוות את גפן בדרכו האחרונה, בהם נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין וחברי כנסת, וכן רבים מעולם התרבות, בהם גידי גוב ודויד ברוזה שעבדו עמו לאורך השנים, וכן אביתר בנאי ועידן חביב.
בהלוויה ספדה שירה לאביה: "בחודשיים האחרונים הפגישות היו סביב ספר השירים החדש שלך. ביקשת שאערוך אותו ומיד הסכמתי. תמיד אמרתי שכתיבה היא תרפיה. גם עריכה, לדעתי. בייחוד כשעורכים אבא. כשלא כמו בחיים בעריכה אפשר להדק, לדקק להסיר את המיותר. בחיים זה יותר מורכב. בחודש האחרון לא הייתה לך סבלנות. רבתי איתך. אמרתי שיש עוד עבודה, ולאן אתה ממהר. רציתי שנמשיך לשבת ביחד בחצר עם החתולים ונתקן שירים. אבל אמרת שאתה עייף. ושמנסיונך אם מתעסקים יותר מידי בשירים הם נהרסים. אבל פחדתי שתלך".
אביב גפן ביצע את שיריו של יהונתן גפן,"מקום לדאגה" ו"לילה טוב", לצד אחותו שירה, ולפני כן ספד לאביו: "המוות הוא דף ריק. האותיות נעלמות ואין שורות מסודרות כי המוות הוא דף ריק. סתם דף חלק שדוהה ומצהיב ונקרע. יש שם הרבה אני ואתה, הרבה שדים. כמו שק אגרוף. היו פסקי זמן שדיממנו בזירה, אבל את היית הגיבור שלי, היית האהבה הכי עצובה שלי, התגעגעתי אלייך מהיום שנולדתי, ואתגעגע אלייך עד יום מותי".