התקציב לנכי צה"ל, המוכנות לרעידת אדמה ומתקפות סייבר: דו"ח המבקר
מדו"ח של מבקר המדינה עולה כי עוד לפני פרוץ המלחמה, רק כשליש מתקציב "נפש אחת" הגיע לנכי צה"ל. על המוכנות לרעידת אדמה: "נכון ל-2021 חוזקו רק 3.5% מהמבנים המחייבים חיזוק; 60% מבתיה"ח אינם עמידים לרעש". לפי המבקר, "כ-30% ממשרדי הממשלה והגופים הקריטיים חוו בשנתיים האחרונות אירוע סייבר". על חברת החשמל: "ליקויים באספקה, 36% מהזכאים לא מקבלים הנחות"
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שני) דו"ח העוסק במלחמה, מוכנות המדינה לרעידת אדמה ואישור מרחבים מוגנים, ניהול סיכוני סייבר, שירות חיילי חובה במשטרה ובשירות בתי הסוהר וחברת החשמל. מהדו"ח עולה כי עוד לפני פתיחת המלחמה, גילה מבקר המדינה כי רק כשליש מהתקציב שיועד לרפורמת "נפש אחת" הגיע לנכי צה"ל. עוד עלה כי -14% בלבד מהתקציב שהוקצה ללוחמים עם פוסט טראומה בוצע, וכי עיגון כלל ההטבות לנכי צה"ל בחקיקה מתעכב כבר 18 שנים.
בנוגע למוכנות המדינה לרעידת אדמה, עולה מהדו"ח כי 18 שנים חלפו מאז שתוכנית תמ"א 38 יצאה לדרך - והיא עדיין לא השיגה את מטרתה: "נכון לסוף 2021, חוזקו בפועל רק 3.5% מהמבנים המחייבים חיזוק; 60% מבתי החולים אינם עמידים מפני לרעידות אדמה ורק כ-5% ממוסדות החינוך חוזקו או בשלבי חיזוק".
אנגלמן כותב בפרק הנוגע לאישור מרחבים מוגנים על-ידי פיקוד העורף ומכוני הבקרה כחלק תהליך מתן היתר בנייה כי "היקף הבקשות לאישור נספח מיגון שאישר פיקוד העורף ב-2022 היה גדול בכ-53% בהשוואה ל-2019", וכי "תהליך אישורן כחלק מתהליך קבלת היתר הבנייה אורך זמן רב". לדבריו, "השתלבות מכוני הבקרה בתהליך אישור הבקשות להיתרי הבנייה, ובכלל זה בבקרות התכן, נעשית בקצב איטי".
בדו"ח מתייחס מבקר המדינה גם לניהול סיכוני סייבר מצד שרשרת האספקה בתחום התקשוב - וכותב כי "כ-30% ממשרדי הממשלה ומגופי תשתיות המדינה הקריטיות חוו בשנתיים האחרונות אירוע סייבר שמקורו בשרשרת האספקה". לדברי אנגלמן, "55% מהם אינם עובדים לפי המתודולוגיה של מערך הסייבר. שום גורם אינו מבצע ביקורות על רמת הגנת הסייבר של הספקים שזכו במכרזים מרכזיים".
ומה בנוגע לפיקוח והבקרה על החברות הממשלתיות? לפי מבקר המדינה, כ-50% מהחברות והעמותות שרשות החברות הממשלתיות מפקחת עליהן פעלו ללא יו"ר דירקטוריון בשנת 2022, כ-44% מהמשרות בדירקטוריונים של החברות אינן מאוישות - ובשנים 2018-2021 החברות הממשלתיות חילקו בפועל רק כ-1.07 מיליארד שקלים כדיבידנד לציבור.
על שירות חיילי חובה ביחידות המשרד לביטחון לאומי - משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר - נכתב כי השירות "נשען כבר 28 שנה על הוראות שעה זמניות", וכי חלק מהחיילים אינם מתאימים לתפקידים הללו - כש-43% ממשרתי החובה במשטרה נשרו ב-2021. לפי שאלון משרד מבקר המדינה - 46% מהחיילים בשב"ס היו בוחרים בדיעבד שלא לשרת בארגון.
בפרק העוסק בחברת החשמל כתב מבקר המדינה: "קיימים ליקויים באמינות אספקת החשמל. מספר דקות אי-אספקת החשמל ללקוח עלה ב-43 דקות בשנים 2021-2017 . בנגב נשארו תושבים בלי חשמל פי 4 יותר זמן מאשר בגוש דן. 36% מהזכאים להנחות בחשבון החשמל (158,000 לקוחות) לא מקבלים אותן, ובהם ניצולי שואה וחיילים בודדים".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "משרד הביטחון ילמד ויישם את ההמלצות הנדרשות בדוח המבקר להשלמת רפורמת ׳נפש אחת׳. חלק מפעולות אלה כבר מיושמות בשלושת החודשים האחרונים, בהן מטפל אגף השיקום ביותר מ-4000 פצועי המלחמה, תוך דגש על טיפול מיידי, הסרת חסמים בירוקרטיים והכרה יזומה ביותר מ-90% מהפצועים כבר ביום הראשון לאשפוז. אגף השיקום השקיע יותר מ- 450 מיליון ש״ח, במסגרת הרפורמה, לפיתוח יותר מ-90 שירותים חדשים. הרפורמה שינתה ופישטה את תהליך ההכרה. אגף השיקום החל במתן טיפול רפואי ונפשי עם הגשת הבקשה, העביר ועדות רפואיות לבתי חולים שיקומיים, הקים את מרכז 'בידיים טובות', המעניק סיוע בהליך ההכרה ללא עלות וללא סיוע בעו"ד, יזם מסגרות טיפול אלטרנטיביות ועוד".
"משרד הביטחון וארגון נכי צה"ל הם שהצליחו, לאחר 18 שנות קיפאון, לחוקק בשנה החולפת את שני פרקים הראשונים בחוק הנכים- בתחומי הדיור והרכב הרפואי, חקיקה שמסייעת רבות במלחמה. הפרקים הבאים מקודמים בימים אלה, כשלקחי חרבות ברזל מוטמעים בהם, מתוך כוונה להביאם להצבעה בקריאה ראשונה במושב הכנסת הקרוב. השלמת החקיקה תאפשר להבטיח את זכויותיהם של נכי צה"ל בתחומי הרפואה, הטיפול הפסיכוסוציאלי והכלכלי ומימושן של הזכויות החדשות ברפורמה. מאז השקת הרפורמה, וביתר שאת בשלושת החודשים האחרונים, עובדות ועובדי אגף השיקום עושים לילות כימים על מנת להעניק לנכי צה"ל החדשים והוותיקים את הטיפול והשירות הטובים ביותר. לראיה, השיפור הניכר בשביעות רצון נכי צה"ל מהמענה הניתן באגף כפי שמצביעות תוצאות סקר שביעות הרצון הממשלתי. ביחס לסקר המוצג בדו"ח המבקר, אנו סבורים שרפורמה בסדר הגודל הזה, נכון שתיבחן לאורך זמן. בימים אלו פועל משרד הביטחון מול משרד האוצר על מנת להשיג לאגף את הכלים הנדרשים לעמידה במשימה חשובה זו, בדגש על תוספת משמעותית של תקני כח אדם".