ביוב ברחוב, מחאות ומצג שווא: תמונת מצב מוועידת האקלים העולמית

וועידת האקלים השנתית של האו"ם, הידועה בשם COP27, נמצאת היום (שבת) ביומה השישי, ועוד שישה ימים נותרו עד סיומה. זוהי וועידת האקלים הגדולה בעולם, שנערכת השנה בשארם א-שייח' שבמצרים כנציגת אפריקה, עם כ-200 מדינות ששלחו נציגים להשתתף בה, והגיעו אליה נשיאים ומנהיגים מכל רחבי העולם, ביניהם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן וכן נשיא ישראל יצחק הרצוג. התקשורת העולמית המסקרת את הוועידה מסתכלת על האירוע בעין ביקורתית, ולא ממהרת להוציא כותרות מהמנהיגים שמבטיחים הבטחות ללא כיסוי.

המטרות של הוועידה, בין היתר, הן לעקוב אחר יישום ההחלטות שנקבעו בשנה שעברה, ב-COP26, וכן להציב יעדים יותר שאפניים להפחתת פליטת גזי חממה, כאשר מדינות רבות טרם הגישו ל-UNFCC (הגוף האחראי באו"ם על משבר האקלים) את יעדיהן מאז שנה שעברה, או שהגישו יעדים לא מספקים. לא רק זאת, השנה הושם דגש על מה שהאו"ם קורא לו Loss And Damage Report, הנוגע לא לפתרונות, אלא להשלכות של אירועי אקלים קיצוניים והיכולת של מדינות מפותחות ומתפתחות להתמודד איתן.

המדינות המתפתחות דורשות ייצוג

הצורך בדו"ח Loss And Damage עלה לראשונה ב-COP19 לפני מספר שנים, אך השנה נדמה שהוא רלוונטי מתמיד. פעילים צעירים ממדינות מתפתחות כמו פקסיטן, ונצואלה והפיליפינים, מאשימים את המדינות המתקדמות בעולם שהן הגורמות הבלעדיות לפליטת גזי חממה והאצת ההתחממות הגלובלית, אולם בסופו של דבר המדינות הנכשלות הן אלה שמשלמות את המחיר.

כך למשל כמו במקרה של פקיסטן, שניזוקה קשות מהצפות בקיץ האחרון. ההצפות גרמו למותם של יותר מאלף בני אדם והשאירו 33 מיליון בני אדם ללא קורת גג ובמצב חירום של מזון ותרופות. בנאומו ב-COP27 אמר ראש ממשלת פקיסטן שהבז שריף: "הפכנו לקורבנות של משהו שלא היה לנו חלק בו - כמובן שזה היה אסון מעשה ידי אדם".

מנגד, אל הוועידה הגיעו גם נציגים של חברות נפט מאפריקה עצמה, שלא מתנגדים לייצור של דלק וגז על אדמת אפריקה אלא להפך. מנכ"ל של אחת מהחברות הללו, ד"ר עומאר פארוק איברהים, אמר לערוץ ה-BBC שהוא הגיע לוועידה בשם תושבי יבשת אפריקה שאין להם גישה לחשמל ומעוניינים בייצור וייצוא אנרגיה, ודוחה את טענות המערב לכך שאפריקה צריכה לוותר על שדות הנפט והגז שבשטחה כדי לעבור לאנרגיות מתחדשות.

"ניסינו זאת בעבר וזה נכשל", אמר ד"ר איברהים לערוץ החדשות הבריטי על היוזמות שמקדמות שימוש באנרגיה ירוקה, "מי מבטיח שהפעם זה לא ייכשל?". יותר מכך, הוא הביע מחאה על הוועידה ועל מדינות המערב, שאף על פי שהגיעו לאפריקה ומעלים את קשיי היבשת לשיח, הן אינן מעוניינות לשמוע את עמדתן של אותן מדינות: "אני מבטיח לכם, גם אם היינו משלמים כדי לבוא לכאן הם לא היו רוצים שנבוא - הם לא רוצים לשמוע את הקול שלנו".

חלק ממדינות אפריקה כמו סנגל למשל מעוניינות לחקור ולנצל את שדות הגז הטבעיים שנמצאים בטריטוריה שלהן במטרה לפתח את הכלכלה במדינה. עסקי הגז שיכולים להתפתח באפריקה חשובים בעת הזו ביתר שאת, עת אירופה נכנסת לחורף קר עם משבר אנרגיה שמדאיג רבים בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

חלק מהטענות שהועלו מצד המדינות המתפתחות הן שמדינות אירופה, ארה"ב ואפילו במפרץ הסעודי קיבלו את ההזדמנות להתפתח במשך מאות שנים, וכעת הן מבקשות להאט את התפתחות המדינות האחרות על ידי הפסקת ניצול משאבי טבע כמו נפט וגז. נציג מהמשלחת הסנגלית אמר ל-BBC: "מה שחשוב לנו הוא שנוכל להשתמש במשאבים כדי לפתח את הארץ שלנו, לחזק את הכלכלה ולייצא למדינות מתפתחות נוספות".

אך חלק מנציגי מדינות אפריקה מתנגדים לתהליך הזה, כמו למשל פיליפ ג'קפור הניגרי, עובד בארגון אפריקאי שמעודד שת"פ בין מדינות היבשת, שאמר ל-BBC: "אם אתה רוצה להילחם במלריה, אתה לא מזמין יתושים".

הביוב זורם ברחובות

אף על פי ששארם א-שייח' נחשבת בכל העולם לאזור ריזורטים יוקרתיים, בעיות לוגיסטיות רבות נרשמו לאורך ששת הימים הראשונים של הוועידה. גופי תקשורת בעולם דיווחו כי המשתתפים התלוננו על קושי להגיע בין אולמות הכנסים המרוחקים זה מזה, על שילוט מטעה שאינו מאפשר למצוא אולמות ואף חדרי שירותים, מחסור בנייר טואלט, תורים ארוכים לקנות מזון ושתייה ומחירים מופקעים שהוצמדו להם.

השיא הגיע ביום רביעי האחרון, כשתעלת ביוב עלתה על גדותיה וזרמה ברחוב מחוץ ל"אזור הכחול", בו נפגשים נציגי מדינות לשיחות משא-ומתן ובניית הסכמים בינלאומיים. משתמשים ברשתות החברתיות התייחסו לזה כאירוניה בהתגלמותה, עקב תופעות שהתרחשו מאחורי הקלעים של הוועידה שסותרות לגמרי את מטרתה.

Literally a river of sewage flowing through the COP27 site. So much for cleaning up the pollution. pic.twitter.com/dVd8DRJx1F

— Karl Mathiesen (@KarlMathiesen) November 9, 2022

כך, מעבר לנותנת החסות הבלעדית לוועידה - קוקה-קולה - נרשמה בבוועידת האקלים נציגות רחבה של חברות העוסקות בדלק מאובנים, עליו נטען שהוא אחת הסיבות הבולטות בעולם לפליטת גזי חממה ותורם משמעותי להתחממות הגלובלית. אתר ה-BBC ציין כי בוועידה השנה נכחו יותר מ-600 לוביסטים ואנשי עסקים המקושרים לעסקי דלק-המאובנים, והוסיף כי זו כמות גדולה יותר מנציגיהם של 10 המדינות עליהם משפיעים יותר מכל שינויי האקלים. עוד צוין כי זוהי עלייה משמעותית ממספר הלוביסטים של דלק מאובנים בשנה שעברה, זינוק של 25%.

נוכחותם של אנשי עסקים מהתחום של דלק מאובנים לא חדשה בוועידות בינלאומיות בנושאי אקלים, מתוך הרצון שלהם להשפיע על הסכמים וצעדים ברמה העולמית. רייצ'ל רוז ג'קסון, מנהלת מחקר ומדיניות בארגון Corporate Accountability, אמרה ל-BBC שהוועידה במצרים נראית "כמו וועידה לתעשיית דלק המאובנים", והוסיפה, "אנחנו על קרוסלה של טירוף במקום לנקוט בצעדים אקלימיים. האג'נדה של התעשייה הזו קטלנית, הם מונעים מרווח ותאבת בצע".

מצרים נגד פעילי אקלים

לאורך כל ימי הוועידה ביקשו מפגינים ואקטיביסטים למען האקלים להגיע ולהשמיע קול מחאה, אולם הם הורשו להפגין רק במקום מוגדר ומרוחק ממנהיגי המדינות. במקומות נוספים ברחבי העולם אורגנו עצרות ומחאות אחרות כדי להשמיע קול בנוגע למה צריך לקדם בוועידה אך גם כדי להאיר את המקומות שבהם מדינות העולם נכשלות במאבק האקלימי, בדגש על המארחת - מצרים.

המדינה בחרה בחברת קוקה-קולה כנותנת החסות המרכזית לוועידת האקלים, בחירה שהכעיסה ארגוני אקלים סביב העולם בשל הקשר ההדוק של קוקה-קולה למשבר האקלים - החברה שמשתמשת בשריפת דלק מאובנים כדי לייצר בקבוקים ופחיות ומגבירה את צריכת הפסולת בעולם.

מחאה נוספת נמתחה בגופי התקשורת בעולם על מצרים, שבעוד שהיא מארחת את הוועידה השנתית ומתגאה ב"צעירי האקלים" שלה, היא גם מפעילה משטר אנטי-דמוקרטי שמשתיק כל ניסיון לבקר את ממשל א-סיסי, ושירותי הביטחון במצרים עוצרים פעילים חברתיים בתואנות שונות ומשונות. בין היתר, מצרים מחזיקה כאסיר ביטחוני את עלאא עבד אל-פתח, צעיר מצרי עם אזרחות בריטית שפעיל פוליטית נגד משטר א-סיסי וכותב רבות אודות משבר האקלים והצורך בפתרונות.

עבד אל-פתח נאסר מספר פעמים ושוחרר שוב ושוב בערבות, עד שב-2019 הוא נכלא לחמש שנים על "הפצת חדשות כזב". מזה שבעה חודשים הוא נמצא בשביתת רעב כמחאה על תנאי החזקתו, ועם תחילת הוועידה האקלימית בארצו הוא הפסיק לשתות מים. יותר מוקדם השבוע דווח כי הרשויות במצרים מסרו למשפחתו שהוא קיבל "התערבות רפואית", מה שיכול להצביע על הזנה בכפייה.

עבד אל-פתח לא לבד. ארגוני זכויות אדם מאשימים את מצרים במעצרים מנהליים לא-חוקיים ושלא לצורך של פעילי אקלים ושאר פעילים פוליטית, וכן בכך שהרשויות מונעות הפגנות גדולות מול בנייני הוועידה בשארם א-שייח'. לפי אותם ארגונים, כוחות ביטחון הקימו נקודות עצירה ברחבי קהיר, שם הם עוצרים אנשים ועורכים חיפושים בטלפונים הניידים שלהם בחיפוש אחר חומרים הקשורים למחאות או הפגנות.

לפי הוועדה המצרית לזכיות וחופש (ECRF), ארגון שאינו ממשלתי, 93 בני אדם נעצרו במצרים בשבוע האחרון. הוועדה ציינה שלפי הרשויות במצרים, חלק מאותם עצורים שלחו קטעי וידאו בהם עודדו להפגנות, וחלק אחר הואשמו בבריונות ברשתות החברתיות, הפצות חדשות כזב או הצטרפות לארגון טרור - לדברי הוועדה לזכויות וחופש זו האשמה נפוצה שהמשטר משתמש בה כנגד אקטיביסטים חברתיים.