"היו צריכים להוריד עוד מאה מכם": דוח הגזענות בשירות הציבורי

היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות בשירות הציבורי פרסמה היום (רביעי) את דוח הפעילות השנתי שלה. מהדוח עולה כי במהלך 2019 התקבלו ביחידה 497 תלונות הנוגעות לגזענות או אפליה, למעלה מפי שניים ממספר הפניות שהתקבלו ביחידה בשנה שלפני - 230 פניות.

33% מהתלונות הן בגין התבטאות גזענית, 30% בגין אפליה במתן שירות, 13% בגין אפליה בתעסוקה, 8% בנושא משטרה וגורמי אכיפה, 7% בנושא פרסום גזעני או סטראוטיפי ו-3% בתחום החינוך.

37% מקרב המתלוננים הם יוצאי אתיופיה, 26% הם בני החברה הערבית, 5% חרדים, 5% יוצאי בריה"מ לשעבר, 3% מזרחים, 3% חברי קהילת הלהט"ב. בתוך כך, 45 תלונות שהוגשו ליחידה בנושא אפליה במתן שירות ציבורי הועברו לטיפול על ידי הסיוע המשפטי וכשליש מהן הבשילו לפתיחה בהליכים משפטיים נגד הגורם המפלה לכאורה.

בין הפניות שהתקבלו וטופלו ביחידה במהלך השנה החולפת היו טענות להתנהלות על רקע גזעני ומפלה בקופת חולים מכבי, כאשר במשרדי היחידה התקבלו מספר תלונות במסגרתן עלו טענות להתנהלות על רקע גזעני ומפלה של עובדים ומטופלים. במקרה אחד עובדת ממוצא ערבי שחובשת כיסוי ראש נדרשה להסירו על ידי אחת הרופאות במרפאה, במקרה אחר בתה של מטופלת מקהילת העבריים כונתה במסמך רפואי על ידי רופאה בכינוי הגנאי "ניגר".

פניה נוספת הייתה בטענה להתבטאות גזענית מצד עובד בבית מכס נהר הירדן כלפי עובד ממוצא אתיופי. לטענת המתלונן, מספר ימים לאחר מותו של סלומון טקה והמחאות שפרצו בעקבותיו, התבטאה ממונה צוות כלפי העובד, בפני עובדים נוספים, והטיחה בו: "חבל שלא ירו בכם, היו צריכים להוריד מכם עוד 100". התלונה הועברה לטיפול אגף משמעת בנציבות שירות המדינה שפתחה בחקירה.

גם בתחום החינוך התקבלו מספר פניות, בהן תלונות בנוגע להפרדה בגני עירייה בקריית גת בין תלמידים ממוצא אתיופי. לטענת הורים שנרשמו לגנים, כשהגיעו ליום הראשון של שנת הלימודים הם גילו כי באותו המבנה מתקיימים שני גנים נפרדים - גן אחד לילדים ממוצא אתיופי וגן אחר לכל השאר. בעקבות הפנייה משרד החינוך סגר את הגן והפיץ הנחיה לרשויות המקומיות לפיה גנים שאינם הטרוגניים - ייסגרו.

כמו כן, ביחידה התקבלו צילומי מסך מקבוצת פייסבוק סגורה של שוטרים הכוללים התבטאויות גזעניות נגד ישראלים ממוצא אתיופי. טענה נוספת התקבלה בנוגע לאפליה במתן שירות בכניסה למועדון "הפורום" בבאר שבע, כאשר מתלונן ממוצא ערבי טען שהופלה בכניסה למועדון. המתלונן ציין שהמתין כשעתיים וחצי מחוץ למועדון עם חבריו ובזמן זה הבחין כי כניסתם של מבלים ממוצא אתיופי וערבי נמנעה.

בנושא דת וכשרות התקבלו מספר תלונות בטענה שעובדים ממוצא אתיופי בקייטרינג בקריית גת התבקשו לעבור בירור יהדות כתנאי להעסקתם בעסק בעל כשרות מהדרין. בעקבות תלונות אלו הפיצה הרבנות הראשית הנחייה חדשה האוסרת לבצע בירור יהדות לאדם בשל מוצאו או צבע עורו בכשרות מהדרין.

מבדיקת היחידה עלה כי נכון להיום, מתוך 51 המלצות הוועדה למיגור גזענות 36 בוצעו, 11 בהליך ביצוע וארבע טרם בוצעו. לצד זאת, מספר המלצות טרם בוצעו בתחומי החינוך, התרבות והתקשורת.

בין ההמלצות שיושמו במהלך 2019 - תרגום לאמהרית של כלל המסמכים הרשמיים המוצאים על ידי מח"ש והפרקליטות המופנים לחשודים יוצאי אתיופיה או לבני משפחותיהם, עריכת סדנאות למשרדי הממשלה ויחידות הסמך ולעובדים להפחתת הסטריאוטיפים ולהגדלת הפתיחות לגיוון תעסוקתי, הסדרת סמכות שוטרים לפנות לאזרחים בבקשה להזדהות ואופן מימוש הסמכות כאשר לא מוצגת כמבוקש.

מאז שנת 2015 אין שינוי בהיקף תופעת שיטור היתר כלפי בגירים יוצאי אתיופיה

שיעור פתיחת התיקים לחשודים ממוצא אתיופי עדיין גבוה ביחס לשיעורם באוכלוסייה - על פי נתוני משטרת ישראל שיעורם עומד על 3.27% - כפול משיעורם באוכלוסייה שעומד על 1.7%.

כמו כן, חלה עליה בשיעור פתיחת תיקים בעבירות מגע (תקיפת שוטר) לבגירים ממוצא אתיופי - 10.87% מכלל התיקים שנפתחו לאוכלוסייה זו לעומת 6.13% באוכלוסייה הכללית. נתון זה מלמד על כך שעל אף שהמשטרה ביצעה מספר פעולות בשנים האחרונות במטרה למגר ולצמצם את תופעת שיטור-היתר, נכון לנתוני 2019 - אין שינוי בהיקף תופעת שיטור היתר כלפי בגירם יוצאי אתיופיה מאז שנת 2015.

בשיעור פתיחת תיקים בעבירות מגע (תקיפת שוטר) לקטינים ממוצא אתיופי נרשמה ירידה, כשהנתון עמד בשנה החולפת על 6% בהשוואה ל-6.69% בשנת 2018  - - שיעור כמעט זהה לשיעור באוכלוסייה הכללית.

עלייה במספר כתבי האישום נגד חשודים ממוצא אתיופי

חלה עלייה במספר כתבי האישום שהוגשו בתיקים בהם החשוד הוא ממוצא אתיופי - 35.2%, לעומת שיעור של 31.1% באוכלוסייה הכללית. שיעור התיקים שבהם מוגש כתב אישום נגד קטין ממוצא אתיופי עדיין גבוה מאד ביחס לשיעור זה באוכלוסייה הכללית – ב-28% מהתיקים בהם החשוד היה קטין ממוצא אתיופי הוחלט להגיש כתב אישום נגדו, לעומת שיעור של 21.6% בכל הנוגע לקטינים באוכלוסייה הכללית.

לדברי עו"ד אווקה זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, "הנתונים משקפים למעשה שאין שינוי בהיקף שיטור היתר כלפי בגירים ממוצא אתיופי מאז 2015. המשטרה אמנם יישמה את המלצות ועדת פלמור ומבצעת פעולות מסוימות, אולם כל עוד הדגש יהיה על השקעה ב'כשירות תרבותית' ולא על שינוי פרקטיקות ארגוניות ותרבות ארגונית ובשינוי האופן בו מתקיים המגע והחיכוך מול האזרח, יהיה קשה לראות שינוי של ממש בנתונים, כמו גם בשטח".

שר המשפטים אמיר אוחנה: "מאז הקמת היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות בשנת 2017, טופלו על ידה מאות תלונות ציבור בנושא גזענות ואפליה. סקירת הפעילות והנתונים המוצגים בדו"ח השנתי של היחידה לתיאום המאבק בגזענות, מלמדת על שיפור משמעותי בהתנהלות הרשויות השונות, ומפעילות היחידה לצד פעולות הממשלה – ניתן ללמוד כי קיימת מחויבות מערכתית לטיפול בנושא הגזענות והשלכותיה על החברה הישראלית".

מ"מ מנכ"ל משרד המשפטים, סיגל יעקבי: "בשלוש השנים בהן קיימת היחידה, היא מצליחה לזכות באמון גובר והולך מצד הציבור: בשנת 2019, נפתחו ביחידה כ-500 תלונות – כפול מהתלונות שנפתחו בשנת 2018, ופי שש מהתלונות שנפתחו בשנת 2017. היחידה הצליחה למצב עצמה כמוקד ידע מרכזי וכגורם מקצועי עבור שירות המדינה, ובנוסף מהווה כתובת מרכזית עבור הציבור בהיתקלו בגזענות מצד הממסד. משרד המשפטים רתום להמשך העשייה במלחמה בגזענות, ומתחייב להמשיך לפעול למיגור הגזענות הממסדית כלפי כלל האוכלוסיות הסובלות מתופעה זו".

השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, יו"ר המועצה הציבורית ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות: "במדינת ישראל, מדינה יהודית ודמוקרטית, שהכרזת העצמאות שלה חרתה כאמור על דגלה את השוויון, אין מקום לגזענות ולאפליה. כמו בנושאים קשים אחרים, המאבק בגזענות הוא במידה רבה סיזיפי. קשה לשרש אותה, אך הדבר אינו בשמים. אני מאחל ליחידה כי יגיע היום שלא יהא צורך בה, אך ככל שיום זה אינו קרוב, מצווים כולנו לתת יד לעבודתה לעיצומו של המאבק בגזענות".