דוח חמור: הטיפול מתעכב והסיוע לניצולי שואה קטן
מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה על החברה להשבת נכסי הנספים בשואה, שמתקשה לאתר את היורשים ואף הפסיקה את הסיוע לניצולים בשל קשיים תקציביים.
"השתהות וליקויים באיתור ומימוש של נכסים הפוגעים במנגנון הסיוע והתמיכה בניצולים":
מבקר המדינה פרסם היום (שלישי) דוח חמור על מימוש הנכסים של נספי השואה -
וטוען כי הטיפול הלקוי באותם נכסים, שמוערכים במאות מיליוני שקלים, פוגע ברווחת ניצולי השואה.
"המדינה אמורה לשמש דוגמה ולהוביל את הטיפול בהשבת הרכוש, אך הטיפול מתעכב",
כתב המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא. "יש לפעול בנחישות וזריזות למען ניצולי השואה,
כדי שהצדק ההיסטורי שאליו חתרה המדינה ייעשה וייראה".
אחד הפרקים בדוח המבקר השנתי, שהפרק הכלכלי בו פורסם היום, עוסק כאמור בפעילות החברה לאיתור
והשבת נכסים של נספי השואה - חברה שכבר ספגה בעבר ביקורת רבה על תפקודה והכנסת החליטה לפרק אותה בשנת 2017.
החברה פועלת, על פי חוק, על מנת לאתר נכסים בישראל "שיש יסוד להניח שבעליהם נספו בשואה ולאיתור היורשים של הנכסים".
כאשר יש יורשים הנכסים הללו יושבו אליהם, ואם לא אותרו יורשים - הכסף ממכירת הנכסים אמור לשמש לסיוע לניצולי שואה
ולהנצחת זיכרון השואה, תוך מתן עדיפות למטרת סיוע לניצולי שואה.
המבקר נזף על חוסר צמצום הפערים בחינוך, וגם על הטיפול בדואר מחו"ל - לקריאת הידיעה לחצו כאן
ומה כתב המבקר על המחיר בכביש 6 והמאבק בתאונות הדרכים?
ב-2015 החברה צמצמה את הסיוע לניצולי השואה ולעמותות איתן עבדה, בעקבות סכסוך כלכלי עם אוצר התיישבות היהודים:
בשל כך ב-2016 הסיוע הופסק כליל, לעומת סכום של כ-750 מיליון שקלים מאז הקמתה. על פי הנתונים,
החברה סייעה בכל שנה - עד לאחרונה - לכעשרת אלפים ניצולי שואה בכל שנה, מתוך רשימה שהעבירה לה
הרשות לזכויות ניצולי השואה. סכומי הסיוע נעו בשנים האחרונות בין 4,800 שקלים בשנה ל-7,050.
החברה אמנם איתרה מהקמתה, לפני כעשור, יותר מ-1.8 מיליארד שקלים - אך שווי הנכסים שהוחזרו
ליורשים היה רק כ-280 מיליון שקלים (15.6% משווי הרכוש). המבקר ציין כי מדובר בנתון נמוך:
"בארגונים דומים בעולם שיעור הנכסים המושבים הוא כ-20%".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת
"לפעול בשל גילם המופלג של הניצולים"
בנוסף, החברה מפעילה תכניות סיוע לניצולים באמצעות גופים שונים, בסכומים שנעים בין 32 ל-37 מיליון שקלים בשנה למטרות שונות,
בהן: טיפולי שיניים, הפגת בדידות, טיפולים נפשיים ופעילות ארגון "לשובע".
עם זאת, בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי החברה להשבה לא הכינה עבודת מטה
הבוחנת את התועלת בסיוע ישיר לניצולים באמצעות מענקים כספיים לעומת "סיוע עקיף".
המבקר קבע כי החברה "לא התייעצה עם הרשות לזכויות ניצולי השואה במשך כל שנות קיומה
ולא שיתפה אותה בהכנת התכניות או במימונן", קבע המבקר - שציין כי היה ניתן לאחד חלק
מתכניות הסיוע בשנים האחרונות כדי להתייעל. "מן הראוי כי החברה גם הייתה מתייעצת עם הרשות לזכויות ניצולי שואה,
העוסקת בסיוע יומיומי לניצולים, לשם ניצול מיטבי של תקציב הסיוע".
שפירא גם נזף בחברה על הפסקת הסיוע ב-2016 וקבע: "אין להסתמך על מגעים לקבלת כספים מגוף
כלשהו לצורך הכנת תקציב סיוע שנתי. על החברה היה לבחון את תקציב הסיוע לניצולים שעמד לרשותה
בפועל לקראת סוף 2014 ולהודיע על צמצום הסיוע במועד הקבוע בחוק לגופים הקבועים בחוק ולניצולים"
בשלוש שנים: מומשו רק 5 נכסים מתוך 115
בידי החברה נמצא נדל"ן בשווי של 652 מיליון שקלים שעדיין נמצא בהליכי איתור, השבה ומימוש.
בחברה ציינו כי קיימים קשיים של היורשים להוציא צווי ירושה וכן קושי מובנה של החברה לאתר יורשים של נספי השואה.
רוב נכסי הנדל"ן בהם מטפלת החברה מגיעים מהאפוטרופוס הכללי וקרן קיימת לישראל, ונכסים כלכליים נוספים מגיעים גם מהבנקים.
"נוכח היקף הנכסים הרב המנוהל על ידי החברה ושטרם הושב ליורשים ונוכח גילם המופלג של הניצולים,
היה על החברה להציב יעדים מדידים כדי שתצליח לנצל ביעילות המיטבית את הזמן שנותר לפעילותה לשם מילוי מטרותיה",
נזף המבקר.
בעקבות שרשרת ליקויים וחוסר תיאום, החברה להשבת נכסי הנספים מתקשה לממש את הנכסים -
למרות תכניות העבודה השאפתניות. "החברה לא הצליחה לעמוד ביעדי המימוש -
חשוב לממש כמה שיותר נכסים טרם סיום פעילות החברה כדי לסייע ולתמוך בניצולי השואה", הסביר שפירא.
"על החברה להכין תכנית עבודה עד סוף 2017, לממש בהקדם נכסים שאין להם יורשים ולפרסם את שיעור
הנכסים שהושבו ליורשי הנספים".
ב-2011 החברה הציבה לעצמה יעד של 50 נכסים אך מימשה רק שניים, בשווי של 3.9 מיליון שקלים,
וב-2012 היעד היה 40 נכסים ומומשו רק שלושה. ב-2013 גובשה תכנית לממש 25 נכסים אך לא מומש אפילו אחד,
וב-2014 מומשו 25 נכסים מתוך 50 בשווי של 70 מיליון שקלים. "נוכח העובדה שנותרו בניהולה מאות נכסים,
עליה לקבוע לגבי כל אחד מהם אם יש יסוד סביר להניח שלא יאותרו יורשים לגביהם", הסביר המבקר,
"ותמורתם תשמש לסיוע לניצולי שואה".
למה בירור הנכסים מתעכב?
בדוח מציין המבקר כי לפי חוק הנכסים והנוהל הקיים בחברה, "אין מגבלת זמן לחקירה לאיתור נכס"
ולכן החברה עשויה להשקיע משאבים לא מידתיים לאתר את בעלי הנכס. בתחילת שנת 2016 היו 547 חקירות לאיתור יזום,
שנפתחו לפחות שנה קודם לכן. הדוח מפרט את הליקויים בטיפול בנכסי נדל"ן כאשר חלק מהיורשים ידועים:
במצב זה החקירה נמשכת לזמן בלתי מוגבל, עד שהחברה תודיע על מיצוי החקירה או שבית המשפט יאשר את ההליך.
הזמן הממוצע של כל חקירה, לפי בדיקת משרד המבקר, הוא כשנה וחודשיים.
החברה להשבה טענה כי חקירות לאיתור יורשים תלויות בגורמים חיצוניים ו"נמשכות לעתים זמן רב מאוד,
ובמקרים רבים הן מסתיימות באיתור יורש". בחברה ציינו כי עיקר ההתעכבות נובעת מהמתנה לתשובות מגופים שונים.
"סיום של חקירה בשל חלוף הזמן בלי שמוצה האיתור לגופו הוא בניגוד לחוק הנכסים, מרוקן את מאמצי איתור
היורשים מתוכן ומהווה פגיעה בזכויות הקניין של היורשים", הדגישו.
בדוח מוצג גם חוסר תיאום בין החברה לבין רשות מקרקעי ישראל, שהדיונים ביניהם על העברת הכנסים נמשכו יותר משבע שנים -
במהלכם הלכו לעולמם ניצולים רבים - ומרבית הנכסים עוד לא הועברו. "אני מייחס חשיבות רבה לרווחתם של ניצולי השואה,
ואף שמתי לי למטרה לפעול בכל מישור לשיפור הטיפול באוכלוסייה זו'', סיכם המבקר.
"לצערנו דור הניצולים הולך ומתמעט מדי יום".