נקבע מועד לדיון על נבצרות רה"מ; לוין: "בג"ץ מתערב בחוסר סמכות"

הדיון בעתירה להוצאת ראש הממשלה בנימין נתניהו לנבצרות בשל הפרת ניגוד העניינים שלו יתקיים ב-12 בספטמבר. הרכב השופטים יכלול את נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, עוזי פוגלמן ויצחק עמית. היום (רביעי) ביקשו השופטים מהיועצת המשפטית לממשלה את תגובתה על כך שהיא מטפלת בנושא ניגוד העניינים של נתניהו, וציינו כי עליה להסביר כיצד. על בהרב-מיארה להשיב עד 20 באוגוסט. שר המשפטים יריב לוין אמר בתגובה: "במדינה דמוקרטית מי שמכריע מי יהיה ראש הממשלה הוא הציבור. התערבות בג"ץ, בחוסר סמכות, היא ניסיון מסוכן לרמוס את בחירתם הדמוקרטית של כ-2.5 מיליון אזרחי ישראל שבחרו רק לפני מספר חודשים בבנימין נתניהו לראשות הממשלה".

עו"ד דפנה הולץ-לכנר, העותרת בשם חברים בקבוצת "מבצר הדמוקרטיה", אמרה: "מהחלטת בית המשפט ניכר כי אמירתה של היועמ"שית כי סוגיית ניגוד העניינים של ראש הממשלה מטופלת כנדרש אינה מספקת, וכי קיים ספק עובדתי בעניין. אנו שבעי רצון מהחלטה זו ובטוחים כי לאור ניגוד העניינים החמור והעוצמתי בו מצוי נתניהו, כנאשם בעבירות חמורות, בית המשפט ידון בנושא כשירותו בכובד ראש".

בשבוע שעבר פרסמו ראשי מפלגות הקואליציה הודעה משותפת בעקבות ההחלטה לקיים בבג"ץ דיון על פסילת ראש הממשלה בנימין נתניהו מלכהן בשל ניגוד עניינים. "קבוצה פוליטית קיצונית בראשות דן חלוץ מנסה להדיח ראש ממשלה מכהן שנבחר ברוב עצום בבחירות דמוקרטיות באמצעות עתירה חסרת כל בסיס", נכתב.

עוד נמסר: "אנחנו מזועזעים מהחלטתה של השופטת רות רונן לקיים דיון בעתירה, בפרט לאחר שהכנסת העבירה חוק שמונע הדחה של ראש ממשלה נבחר בטענות סרק מהסוג שנכללות בעתירה. זוהי הליכה במדרון מסוכן של פגיעה אנושה בדמוקרטיה וברצון העם. אנחנו ומיליוני אזרחים לא נקבל זאת ולא נאפשר זאת".

באותו יום קבעה שופטת בית המשפט העליון רות רונן כי העתירה, שהוגשה על ידי עו"ד דפנה הולץ וארגון "מבצר הדמוקרטיה" - המאגד עשרות אנשי הייטק, ביטחון ואקדמיה - בשל הפרת האיסורים שחלים על ראש הממשלה בנימין נתניהו בשל ניגוד העניינים, תידון בפני הרכב בהקדם.

עו"ד הולץ אמרה: "אנו מביעים סיפוק רב מן העובדה שבית המשפט העליון מצא לנכון לדון בשאלה כבדת המשקל האם נוכח ההפרות החמורות שמבצע נתניהו בכך שאינו מקיים את האיסורים שהוטלו עליו, בשל ניגוד העניינים החמור והעוצמתי בו הוא מצוי כנאשם בעבירות חמורות שיש עמן קלון, נדרש להורות על פסילת כהונתו בתפקיד ראש ממשלה. אנו סבורים כי זו התוצאה המתחייבת, שכן אחרת אין כל משמעות לאיסור הימצאותו של נבחר ציבור בניגוד עניינים בתפקידו".