לוין הגיע לטקס הפרידה מפוגלמן, שתקף: "מטילים מורא על שופטים"

פרסום ראשון: טקס הפרידה של ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט עוזי פוגלמן נערך היום (שלישי), ולמרות חילוקי הדעות הרבים ביניהם, שר המשפטים יריב לוין הגיע לאירוע.

פוגלמן נשא דברים באירוע: "לצערי, מזה זמן אנו עדים למתקפות אישיות כלפי שופטים בשל ביצוע מלאכתם השיפוטית על פי הדין. זוהי תופעה מדאיגה. להבדיל מביקורת לגיטימית ועניינית, מתקפות אישיות נגד שופטים מכוונות לפגיעה באותה עצמאות שיפוטית, ומטרתן לאיים על שופטים כך שלא יקבלו החלטה הסותרת את עמדת המבקרים. למתקפות אישיות על שופטים אין מקום במדינה דמוקרטית. מצב דברים שבו נשמעות קריאות מצד אנשי ציבור להדחת שופטים, או לאי-קידומם, בשל תוכנן של הכרעות שיפוטיות, הוא מצב שאין לקבלו".

עוד אמר: "הניסיונות להטיל מורא על שופטים מכהנים, מצטרפים לניסיונות נוספים לפגוע בעצמאותה של הרשות השופטת, ובתוך כך ליוזמות לצמצום משמעותי של סמכויות בתי המשפט ולקריאות פומביות שלא לקיים הכרעות שיפוטיות. כל אלה נועדו להחליש את הרשות השופטת".

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה אמרה באירוע כי "יש הכרח למנות נשיא קבוע לבית המשפט העליון", והמשיכה: "המשמעות של בית משפט עליון מוחלש או מותש בשל דילולו היא שלטון ללא בקרה. פגיעה בזכויות אדם בהכרח; והתעצמותן של תופעות מסוכנות – כמו קידום מקורבים על בסיס קשרים ולא על בסיס כישורים; אי-שוויון בהשתתפות בנטל המלחמה, מחד, ובהנאה ממשאבי המדינה, מאידך; ושחיתות שלטונית. תופעות שתוצאתן המתחייבת היא פגיעה באזרחי המדינה ובחוסנה של המדינה".

עוד אמרה: "האמת צריכה להיאמר – נשיא בית המשפט העליון הוא לא עוד מינוי בכיר בשירות הציבורי. הוא ראש הרשות השופטת, אחד מסמלי השלטון במדינה. מצב שבו הרשות השופטת פועלת בלי ראש קבוע במשך כשנה הוא בלתי נסבל מבחינה משטרית. הנזקים הנגרמים כתוצאה מהחלשת המערכת המשפטית ומפגיעה בעצמאותה אינם נעצרים בכותלי האולמות הללו. מדובר בפגיעה בכל תחומי החיים והחברה – בתחום הכלכלי, בתחום החברתי והשוויון בחלוקת הנטל והמשאבים, בתחום המדיני והבין-לאומי, ועוד ועוד.

השופט יצחק עמית נשא דברים גם הוא: "העובדה שבית המשפט מונה כעת 12 שופטים בלבד, היא רק אחת האינדיקציות לכך שמדובר באחת התקופות הקשות ביותר של בית המשפט". על פוגלמן אמר: "בדרכו המיוחדת, הצליח ממלא מקום הנשיא פוגלמן לעמוד בפרץ מול ניסיונות פגיעה במערכת בתי המשפט, והצליח לנווט את ספינת המערכת במים הסוערים תוך חתירה מתמדת לשיתוף פעולה ענייני. ואכן, לזכותו נזקפים מינוים של מעל ל-160 שופטים חדשים".

עוד אמר עמית:: "כמו חברי וקודמי בתפקיד, אף לנגד עיניי ניצבת המשימה הנכבדה של שמירה על עצמאותה של מערכת בתי המשפט. משימה זו עומדת בלב תפקידה של הרשות השופטת מאז קום המדינה, הן בזמני שגרה והן בזמני חירום. דווקא בימים אלה של מלחמה, יש לשמור מכל משמר על העצמאות ואי-התלות של בתי המשפט, ולמעשה של מערכת המשפט כולה – אשר מאז ומתמיד שימשה ככיפת ברזל משפטית נגד ניסיונות להחליש את הלגיטימציה המשפטית והבינלאומית של המדינה".

לאחר מכן הוסיף: "עצמאות מערכת בתי המשפט, היא יסוד גרעיני בכל מדינה דמוקרטית. ועצמאות זו משמעה, בין היתר, בתי משפט שאינם כפופים חלילה למרוּת פוליטית; שהשופטים בה אינם נציגים של גורמים שלטוניים; והחשוב מכל – שהשופטים היושבים בדין מטעמה, חופשיים לדון ולפסוק ללא התערבות חיצונית או חשש לפגיעה בהם, במעמדם ובקידומם עקב פסיקתם".

לפני כשבועיים פורסם לראשונה בחדשות 13 כי השופט עוזי פוגלמן שיגר מכתב לשר המשפטים יריב לוין, שבו ציין כי האחרון טרם החל בהליך בחירת נשיא לבית המשפט - ולא ענה לחטיבת השופטים שפנו אליו בנושא. בשל כך, כתב פוגלמן, "למען הסר ספק, איידע אותך כי אני מציע את מועמדותו של כבוד השופט יצחק עמית לתפקיד". לפי פסק הדין של בג"ץ, ללוין ניתנו 14 ימים לרשום ברשומות את המועמדים - עד 22 בספטמבר.

כזכור, ב-8 בספטמבר קבעו שופטי בג"ץ יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין פה אחד כי שר המשפטים יריב לוין מחויב לכנס תוך שבועיים את הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור נשיא קבוע לבית המשפט העליון. העתירה בנושא הוגשה על-ידי התנועה לאיכות השלטון ודרשה לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולמנות נשיא קבוע לבית המשפט העליון, וכן למנות שני שופטים נוספים להשלמת ההרכב החסר - זאת לאחר שבמשך כ-11 חודשים בית המשפט העליון פועל ללא נשיא קבוע, מאז פרישתה של הנשיאה אסתר חיות באוקטובר 2023.

כמו כן, ברקע העיכוב במינוי נשיא לקבוע לביהמ"ש העליון, אמר ממלא מקום הנשיא בכנס משפטי בפרנקפורט שבגרמניה: "בישראל, למרבה הצער, עצמאותה המוסדית של הרשות השופטת לוקה בחסר, בפרט אל מול הרשות המבצעת".

פוגלמן הוסיף: "כך למשל, החלטות מסוימות בנוגע לתקציב הנהלת בתי המשפט מתקבלות על ידי הרשות המבצעת. בנוסף, חלק מההיבטים הניהוליים של מערכת בתי המשפט כפופים, לפחות במידה חלקית, להכרעתה של הרשות המבצעת – ובאופן ספציפי לאישורו או להסכמתו של שר המשפטים".